כמה פעמים קרה לכם ששכחתם את תאריך יום ההולדת של בן משפחה, חברה טובה,
חבר לעבודה?
יש כאלה שפשוט לא מטריחים עצמם לזכור.
יש אלו שרושמים ביומן.
יש (כמוני) שיש להם "יומן עד".
יש כאלה שפשוט לא זוכרים ועוברים לסדר היום.
כל אחד ואופיו הוא!!!.
יום ההולדת שלי חל בחודשי הקיץ. (יולי ליתר דיוק!)
בהיותי ילדה (זה היה מזמן) אירגון יום ההולדת שלי היה מבצע צבאי. בית הספר סגור,
המורה בחופש, אף אחד לא חגג לי בזמן הלימודים. תמיד חשבתי כמה קל לילדי יום
ההולדת של ימי תקופת הלימודים.
אבל השלמתי ....והתמודדתי. יש ברירה?
עד היום אני נפעמת כיצד במקום העבודה כולם מריעים לחתן היום הולדת (ללא קשר
למין וגיל). מקשטים ואפילו מביאים עוגה לקפה של הבוקר ו- עושים שמח!!!
הועד הקודם במקום העבודה שלי החליט לא לחגוג לפני התאריך - אלא בתחילת
שנה"ל החדשה. ואז......הגיע הועד החדש ומי בכלל זוכר שהיו "ילדי קיץ"?
נמחקנו כולנו!!! מי יגיד? אנחנו כבר גדולים לא?
ואז שוב מגיע חופש יולי אוגוסט ו......ש........שקט...איש לא זוכר.
אני נוהגת לפנק בכרטיס ברכה מעשה ידי. זה גורם לי הנאה לשמח אחרים. הנאה
כפולה - גם להנות מהיצירה - וגם לשמח! מה טוב מזה?
מעולם לא עשיתי חשבון....פשוט התרגלתי שאת שלי חוץ מאמא ובני המשפחה
הקרובים איש לא זוכר.
גדלתי על האמרה "שונא מתנות יחיה". דרך טובה לנחם את עצמי...חחחחהה
לפני זמן מה רציתי לשמח חברת ילדות שלי שעשתה שינוי.
כמו תמיד אוהבת להכין בעצמי ולהתאים לבעלת השמחה.
הכנתי לה פנקס תוצרת עצמית, מחולק עפ"י חודשי השנה, על מנת שתוכל לשמור לעצמה
את כל תאריכי ימי ההולדת/ימי נישואין וכד'.
קראתי לפנקס "זיכרי אותי". מתאים נכון?
אולי בשל הרגישות שלי....(כל יצירה מקורה משורשים פנימיים עמוק בתוך הנפש).
הנה הוא הפנקס הקטן בצבעים סולידיים כיאה לאותה חברה מקסימה.
את האלבום הקטן יצרתי מקרטון קורנפלקס ממוחזר (כבר הכתירו אותי כמלכת המיחזור בעבר).
עטפתי בנייר בצבע אחיד, הדבקתי מסגרת מנייר גלי ובתוכה כתבתי כפי שאתם רואים.
עיטרתי בפרחים וכפתורים. הרעיון בהחלט מקורי מקורי שלי (כל הזכויות שמורות).
וכך הוא נראה בדף הפנימי.
חבל...לא צילמתי את שאר הדפים עפ"י חודשים...אבל זה כבר קל לדמיין!
ועכשיו אשמח אם תשתפו אותי בשאלה סוגיה (שאולי אותי בשל הנסיבות קצת
מטרידה...)
איך אתם עוזרים לעצמכם לזכור תאריכים חשובים?
שיהיו רק ימים שמחים!
