יום שלישי, 27 ביוני 2023

מוקפץ ביתי - מתכון.


                                                        


              האוכל האהוב עלי במיוחד הוא אסייאתי.      

טעמי הסויה, הסילאן, שמן השומשום והצ'ילי

כשהם נפגשים יחדיו

יוצאים בריקוד בחלל הפה

ואז אני מתענגת על כל ביס בהנאה מרובה.


מתכון ואופן הכנה.

להשחים בצל עד לקירמול.

להוסיף רצועות פלפל אדום/כתום.

פרוסות דקות של פרחי כרובית טריה.

רצועות ארוכות של גזר וקישואים.

רצועות דקות של כרוב.

פטריות שמפיניון טריות.

להקפיץ כל הנ"ל עד לריכוך התחלתי.

להוסיף קוביות טופו או חזה עוף.

לצקת כף שמן שומשום. 2-3 כפות סויה.

2 כפות סילאן.

אבקת שום.

מלח לפי הטעם.

כף חמאת בוטנים.

2 כפות צ'ילי חריף/מתוק/חמוץ

באש גדולה להפוך ולכסות המוקפצים ברוטב.

לכבות את האש

להעביר לקערה ולהתענג כמוני.

ניתן להגיש על גבי מצע של אורז, או איטריות אורז/שעועית אסיאתיות. 

טעים במיוחד עם אטריות אודון מוכנות.  


בתיאבון!           


                     נ.ב  ניתן להקפיץ ברוקולי, חצילים, נבטים...כל מה שאוהבים. 

              לפזר למעלה בוטנים מרוסקים.    

                                                             החגיגה בעיצומה.             

כתיבה מאתגרת.

 

                                

                                                 

                                     מאז ימי הקורונה, נצמדתי לזום כמו דבורה לצוף.

                               שם גיליתי עולם ומלואו והתמכרתי לזמזום המילים.

                            התוודיתי למשימות נפלאות, המשחררות את היד לכתיבה

                                         ואת הראש לרחף בעולם הדימיון.


                                   והתרגיל הפעם.........(כל הזכויות שמורות לדניאל וייל המנחה האגדית).


חברו טקסט מהמילים הבאות -  ענף, מחשב, כף יד, אש, ציפיתי


על הגז עמד סיר מהביל של מרק. דאגתי שיהיו בו די מים שלא יחרך. 

עזבתי את זירת המטבח בה אני מבלה הרבה מדי מדי יום, 

לא אני לא מתלוננת.....אני ממש אוהבת. 

אבל......חלמתי על מעט שלוה מול מסך המחשב בחדר המרוחק מהמטבח.

 בערה בי אש, אש של כתיבה בבלוג שלי אותו אני מטפחת מזה שנים מספר. 

כף היד שמכאיבה לי לאחרונה הכבידה עלי את הכתיבה אבל לא נכנעתי לכאב הטורדני הזה.

 התיישבתי על הכסא המרופד, הבטתי מבעד לחלון על העץ שעטה עלים ירוקים טריים כל כך. 

על ענף אחד מענפיו, התקוטטו שני עורבים בקולי קולות מפלחים את השקט של הכרמל הירוק.

 ציפיתי למעט שקט והם הפרו אותו ללא התחשבות בסביבה הדוממת.

 לא איפשרתי להם לנצח. 

המשכתי בכתיבה שגורמת לי כל כך הרבה הנאה. סיימתי את המלאכה.

 גם המרק החם, חיכה לי ושמח לקראתי בשובי.



גישה לבלוג  -   
https://osnatbar.blogspot.com/

פיצה ביתית בקלי קלות - מתכון רצ"ב

                                                                  

 

                   מתכון פשוט להכנת בצק לפיצה במעבד מזון.    

  כף שמרים+כף שטוחה סוכר לערבב יחד. 

להוסיף 2 כוסות קמח כוסמין/כפרי/לבן,

 להפעיל את המעבד ולערבב החומרים היבשים. 

להוסיף כחמש כפות שמן רגיל + כוס מים + כף שטוחה מלח ולהפעיל שוב את המעבד. 

הבצק צריך להיות רך.

 להוסיף עוד כחצי כוס מים לפי הצורך. כל קמח דורש כמות מים אחרת.

 ללוש כ-7 דקות לתת לגלוטן להשתחרר.  לבדוק שהבצק רך. 

מעליו לפזר עוד קצת קמח ולתת לנוח 

אפשר להתפיח בתוך המעבד. או בקערה גדולה ולכסות במגבת.  

אחרי שתפח להוציא את האויר מהבצק.  

לרפד תבנית אפיה בנייר. לפזר סולת 

לשטח את הבצק באצבעות או במערוך שיכסה את כל התבנית. 

 למרוח רסק+אורגנו+מלח+אבקת שום.

 לפזר גבינה צהובה.

 למעלה עגבניה, בצל, זיתים, פלפל, תירס, פטריות. 

לאפות ב-180 מעלות.  

בתיאבון

                                            


                 

יום שבת, 3 ביוני 2023

נוסטלגיה במדים

                                                         




                                                         נכדי הבכור לבש מדים.

                                         בגאוה של נער בן 18

                           שרק לאחרונה חבש את ספסל הלימודים.

                                        התרגשות אחזה בי.

                                        דמעות זלגו מעצמן.

                                              רק נולד!!!

                                    כיצד חלפו להן השנים?

                          חושבת עליך אבא שלי זכרונך לברכה.

                                       נטעת בי גאוה לצבא. 

                                          למדים. לדרגות.

                              ליוויתי לתפקידים משמעותיים את הבנות.

                            היו ימים שמחים, מאתגרים וגם רוויי דמעות.

                            יציאה מאיזור הנוחות, מהמיטה החמה.

                                    לאוירה של משמעת לא קלה. 

                                     השנים חולפות. דור אחר דור

                                            מתהדר במדים.....

                         ואני שוקעת בזכרונות מבין דפי האלבומים.

                             גם אני הייתי שם. בבסיס חיל האויר.

                             במשרד האפור הנושק למסלול הטיסה.

                                שכל המראה, מרעידה את השטח

                                         מלווה בקצת מתח.

                                  נוברת בתמונות של פעם.......

                                       

                       כאן בתמונה יציאה לטיסה עם הרופא של הנשיא שזר לחנוכת  כביש הערבה. 
                                   אני דיילת ח"א. עם צווארון מעומלן ושיער אסוף בקפידה, ברוח התקופה

                                געגועים לימים של חיים צעירים

                                         של חוויות מרגשות...

                                      נותרו -  זיכרונות עמומים.

                                     ותמונות מעטות באלבומים.

                                   



                                 

לחמניות כוסמין מלא.

                                          רק באפיה ביתית יודעת מה המרכיבים                            יודעת שאין חומרים מיותרים.            ...