החלטתי לצבוע את העולם בצהוב.

 

 

מאת: גלשי

 

הפעם מיקבץ בצהוב.....

 

 

אחרי מיקבץ אדום...וכחול...וסגול...הגיע תורו של הצהוב.

 

תגלו לי את מי אהבתם? אשמח!!!

1

2.

3.

4.

5.

6.

7.

8.

9.

10.

10 כרטיסים....מספר עגול!!!!!!!



אתגר ההגבהה! סליחה?

           

מאת: גלשי

 

שוב אותגרתי ויצאתי למשימה החדשה.....

 

הסקיצה -

 

 

 

המשימה - משהו מוגבה!

 

והתוצאה!!!

 

 

הגבהתי את ההחתמה על מצע גבוה!

 

הפרפר התרומם לקראת מעופו

 

והפרח גם הוא צמח לו לגובה!

 

 

שוב תודה למאתגרות. תמיד נחמד לי!

ארנבונים בתפירת בית! - פינת היצירה!

 

 

 

        

מאת: גלשי

 

 

 

ארנבונים מתרבים במהירות . בקצב מסחרר!

(באדיבות הרשת)

במכונת התפירה שלי יצרתי 3 מהם. לא אוכלים גזר! לא מלכלכים! ולא מתרבים!

 

צבעוניים ולאו דוקא דומים למקור.

 

כך אהבתי אותם!

 

הירקרק תפור מטריקו. מילוי אקרילן (המיועד למילוי כריות).

הכחלחל גם הוא תפור מטריקו.....יעודו אחר......

 

הוא נועד להיות כרית חמום עבור תינוקי קטן שבטנו כואבת!

 

והמילוי - חיטה, אורז ולבנדר.  הלב - תפור מלבד!!! (FELT )

 

המילוי כפול למנוע "תאונות".

ואחרון חביב (בנתיים), שילוב של טריקו ואוזני כותנה...

 

מילוי אקרילן.

 

ו

אנא דרגו אותם לפי טעמכם.

 

את מי אני אהבתי? כאמא - אוהבת את כולם באותה מידה. אוהבת באמת!

 

יש בהם חן ומתיקות. הם נעימים לליטוף ומגע!

 

אהבתי את התוצאה!



קופסא מתפוצצת.

   

מאת: גלשי

 

     

  בול בתפוז 28.10.2010

 

נבהלתם מהכותרת? אין צורך!

 

אנחנו הישראלים נבהלים מכל מה שבא בהטיה של פיצוץ, התפוצץ, לפוצץ.

 

לא !     אנחנו לא בשיעור דקדוק/לשון!

 

                                                          אנחנו בתחום היצירה והאמנות.

 

"קופסא מתפוצצת" היא למעשה אחת האפשרויות להכנת אלבום תמונות, עבודת יד.

 

מדוע קוראים לה בשם זה? כי דפי האלבום "אסופים" לתוך כיסוי ויוצרים קופסא. כאשר מסירים את הכיסוי -

הדפים נפתחים ונפרשים ב-3 קומות.

 

הרי לכם זו -  שהכנתי לבתי ליום הולדתה.

 

שקדתי רבות על הכנתה...אהבתי את התוצאה!   ואתם?

 

  

 

 

                                                    וכך נראה הכיסוי העליון כשהוא פרוש לפני הדבקה.

 

יש דרכים שונות ורבות לעיצוב. אני בחרתי ב"שירי ילדים" שאהבה בילדותה.

 

הילדה שלי היתה "תולעת ספרים". בכל פעם שדממה היתה שורה בביתנו, ידעתי שהיא שקעה לעולם הספרים

שאף פעם לא היתה שבעה ממנו.

 

עבורה קטעים משירים אלו -  היו חיבור לעבר...וברור שגם עבורי.

 

כך שההנאה בהכנה, היתה רבה!

 

כל ריבוע (יש 12 פנימיים ב-3 שכבות של 4 בכל דף) זכה לדף רקע תואם, ועליו הודבקו המילים המקוריות ושם המחבר כמובן.

 

אני ידועה כאדם רגשן במיוחד....(איך בחרתי לי מקצוע כזה? איך?) 

 

העיסוק בהכנת הקופסא החזיר אותי לימים ההם, של גידול הבנות ותוך כדי...הזלתי לא מעט דמעות של התרגשות.

 

מי שמכיר אותי ..לא מתפלא.

 

שמרתי שלא להרטיב את הדפים!....

 

 

 

 

                                               כך היא נראית בצידה החיצוני. עם מכסה נוסף.

קופסא מס'   2

 

 

 

 

לימים הכנתי קופסא נוספת ליום הולדת שנה,  

 

של תינוק מקסים ויפיפה ששימחה מאד את בני משפחתו

והשאירה בידם מזכרת נפלאה.

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                             הקופסא פתוחה ובצידה המכסה.

 

 

 

                             כל דופן חיצונית של הקופסא עוטרה בתמונותיו  של היפיוף! 4 במספר.

 

 

 

 

 

                                                    מבט על הכיסוי מלמעלה. נייר קלף בעיטור עדין.

 

 

 

4 דפי האלבום הפנימיים היו מעוטרים בברכות שהוקדשו ל"חתן יום ההולדת"

בן השנה.

 

8 אחרים היו עם "שירי ילדים" שנכתבו במיוחד עבורו, ועוטרו בהתאם.

 חלקם קלסיקות.

 

הנה דוגמא נוספת.

 

 

 

 

 

 

 

הכנת קופסאות מתפוצצות היא השקעה מרובה, אך מהנה.

 

אשמח לשמוע האם הכנתם? כיצד בחרתם לעטר אותן? האם עפ"י נושא כמוני? תמונות?

 

ואולי היה לכם רעיון אחר?

 

אשמח אם תשתפו!

 

 

 

 

 

 

הפעלת ילדים באמצעות "תיאטרון בובות".

מאת: גלשי

       

 

בובות אצבע אהובות על הילדים הקטנים בעיקר בתקופה בה הם ממששים, מתפעלים, בוחנים את הצבעים, מתבוננים וחוקרים.

 

 הם מתאימים לליווי בקריאת סיפור  ותורמות להעשרה  ופיתוח הדמיון.

 

ניתן לרכוש אותן, אבל...... אנו החיות ונושמות בעולם היצירה, מעדיפות ליצור בעצמנו ולהשתמש גם

בדימיון שלנו (מי אמר שדימיון הוא נחלת עולם הילדים? מי?).

 

אפשר כמובן ליצור עפ"י נושאים כמו חיות, חייזרים, פיות וכד'.

 

בגיל מאוחר יותר הילד יכול לשתף חבר ולהיכנס לאינטראקציה חברתית.

 

דינמיקה בינאישית ושימוש גם כאן בעולם הדמיון.

 

ישנו גם שימוש בכפפת יד מעוצבת .

 

את היפנית שלי תפרתי מתוך התייחסות לפרטים אבל ללא תכנון מוקדם לאיזו מטרה היא מיועדת,

 

 אז בנתיים אפשר להשתמש בה ככפפת יד (וגם כנרתיק משקפיים). היא פתוחה בתחתית והיא רב תכליתית.

 

 

 

 

 

ניתן להכין בובות אצבע מקיפולי נייר אוריגמי.

 

 

 

בובות אצבע מרתקות ילדים כבר מגיל שנה.

 

 הן לא תופסות מקום , ניתנות לנשיאה לכל מקום, נוחות לשחק עם הילד בספסל האחורי בעת נסיעה.

 

 

ניתן ליצור בובות ולהדביקן למקל ארטיק ,לשימוש ההורים בלבד. מסוכן מדי לילד קטן. 

 

אפשרות נוספת להדביק וולקרו/סקוטצ' על כל בובה ולהדביקה למושב האחורי של הכסא שם יושב התינוק/הילד,

 

אולי אולי יהיה עסוק ולא יפריע לך בנהיגה כשאת לבדך במכונית ודרושה לך עירנות מוחלטת וידך אינה פנויה

 

כרגע ללטף.

 

ברור שניתן גם לסרוג דמויות קטנות, כל אחת לפי נטיות ליבה.וכמובן - 10 אצבעותיה!

 

פעם פעם...כשלמדתי בארה"ב תרפיה באמנות, אחד השיעורים היה עבודה עם ילדים באמצעות תיאטרון בובות.

 

מי שמכיר אותי יודע  שאני מנסה ליצור ולמחזר עד כמה שניתן.

 

במסגרת הלימודים, היינו אמורים ליצור תיאטרון בובות. ברור שבחרתי בקרטון, פתחתי בו חלון ואפילו ניצלתי את

 

הידע שלי בתפירה ותפרתי לו וילון.

 

נסו, זה פשוט ומקסים. ילדים אוהבים זאת.

 

תמונה? כן כבר כתבתי בעבר, רבות מיצירותי לא צולמו במהלך השנים וחבל.

 

אז הנה הצצה קטנה לבובות אצבע שהכנתי מלבד צבעוני ושימחתי את רונה הקטנה, שבחנה, מיינה, הכניסה

 

והוציאה מקופסה, והעיקר לא הפסיקה לחייך. כדאי המאמץ נכון?

 

 

 

 

 

ובובת מריונטה מונעת ע"י חוטים ומיועדת בדיוק לתיאטרון בובות.

 

תפרתי אותה מגרבי ניילון, קרטון, חומר מילוי (אקרילן) ועיטרתי בבדים...

 

צריכה להיות לבושה וצנועה הלא כן?

 

 

והבובות הקטנות הללו - מלבד כמובן, עם מילוי אקרילן נוחות למשחק ותיאטרון. מיגוון לבחירה.

 

 

 

 



להיות אשה יפנית!

        

 



כשיצרתי את היפנית הראשונה שלי מפימו בהשראה ברשת, שאלתי את עצמי מה מושך אותי לדמות הזו?

 

המחשבות הפנימיות רצו ונברו במאגר הזכרונות מהתקופה הניו יורקית בחיי.

 

בימים ההם חיינו בבנין ענק בן 600 דירות, איכלסו אותו מעט אמריקאים והרבה זרים מכל התפוצות.

 

 מי שבלט ביותר היו היפנים והסינים שזו היתה לי ההזדמנות הראשונה להכירם.

מגע קרוב לא היה ביננו הזרים השונים.

 

היינו 150 משפחות ישראליות בבנין, בחנו אחד את השני במעליות לפי סנדלי נמרוד

והסנדלים התנכיות באותם הימים.

 

כשבנותי החלו לימודיהן בביה"ס האמריקאי המקומי, נקראתי להשתתף בקבוצה של נשים שנקראה אז ESL

והיתה מיועדת לאמהות מהלאומים השונים ששפת אימן אחרת מאנגלית. על כך צריך רשומה נפרדת, הרבה חוויות נשארו לי מאותה תקופה.

 

אחת המורות של בתי הקטנה היתה יפנית. שמה היה ד"ר פוג'ימורה. זוכרת אותה כאילו אמש.

 

העדינות שלה והמקצועיות סיקרנו אותי מאד (טוב לראשונה בחיי לא עבדתי באותם הימים מחוסר רשיון עבודה מקומי והיה לי זמן לבחון את הסביבה ולהעמיק בה).

 

למדתי הרבה על אורח החיים היפני באותה תקופה, הבנות שלי הביאו הביתה חברות יפניות

שהיו שונות כל כך מאיתנו.

 

פגשתי את הנשים וילדיהן ליד האוטובוס הצהוב מדי בוקר ואחה"צ. הן נראו תמיד מאד בודדות ומרוכזות בחינוך ילדיהן. הגברים בחליפות השחורות היו חוזרים בשעות הערב המאוחרות.

 בדיקת הענין הבהירה שהם הולכים מדי ערב לאחר העבודה "לשתות" ושבים הביתה עייפים אך מרוצים.

 

הנשים היו נפגשות לתפירת טלאים משותפת בשעות הבוקר, לא לפני שערכו שורה ארוכה של נעליים ליד הדלת.

 

בארוחה משותפת שהכנו ב-ESL זוכרת את מראה פניהן כשטעמו מהפלאפל, החומוס, הטחינה והפיתות שיצגו את המטבח הישראלי.

 

אולי שם שורשי הבובה היפנית הראשונה שהכנתי בערב משותף עם חברה אהובה ליצירה, איתה נהגתי להיפגש מדי שבוע ליצירה משותפת. תקופה הזכורה לטוב וחבל שתמו אותם הימים.

 

 

 

 

 

ועוד מבט מלפנים!

 

 

 

 

בכל זאת חוזרת תמיד לחומרים הרכים ולחוטים שכל כך אהובים עלי.

 

 

כך הגיחה לעולם יפנית נוספת - לזכר אותם הימים!

 

 

 

ממש עושה חשק לעוד!

 

הנרתיק מיועד למשקפיים וכולו רקום על בד פליס רך נעים ומגן על המשקפים משריטות.

 

שילוב של סרטים, תחרה, כפתור פימו שהכנתי במו ידי והכל רקום בתך מסרק סביב.