אמא שלי.
שלושה חדשים חלפו מאז עזבת אותנו לתמיד.
נשמת את נשימותיך האחרונות
עטופה באהבה וחיבוק המשפחה.
סרבנו להאמין, להשלים.
את הבנת הכל. ידעת!
לא הבנו איך. ישובים סביבך
ואת בעיניים עצובות...
שאלת אם באנו להיפרד כי בא סופך.
אחזנו בידך על מנת לא להפסיד רגע
מלחוש את חום גופך.
דיברת ללא הרף
בצלילות מדהימה.
תארת את כל השלבים
במסע ותהליך הפרידה.
ביקשת עוד קצת
כי נותר לך עוד כל כך הרבה לעשות.
רצית עוד ועוד..
רצית להמשיך לצייר, לקרוא
למצוא עוד מתכון מעניין ולנסותו.
רצית להנות מהמשפחה שהיתה גאוותך.
לשמוע צלילי מוסיקה להנאתך.
לחבק נכדים ונינים אהובים.
רצית לסיים עוד ציורים בעבודה
לנסות טכניקות חדשות.
הרבה חשיבה, תיכנון והנאה.
לגלוש באינטרנט
לחפש ביוטיוב ולהנות מפלאי הקידמה.
לא השלמת עם איבוד העצמאות המוחלטת.
עם העובדת הזרה,
שהיתה כל כך קרה
ללא מעט חמלה ואהבה.
מילאה תפקידה בקור וריחוק
מחכה למשכורת הבאה.
מחוברת לאוזניות, מדברת בקול רם
ומפריעה לרוגע והשלווה.
פניך אורו כשבאנו לבקרך.
רצית כל כך לדבר
אחרי שאיבדת רבים בסביבתך.
רצית לחלוק ולספר על ספר חדש שאת קוראת.
על כתבה מעניינת ברדיו.
תוכנית מרתקת בטלביזיה.
אהבת את ערוץ הטיולים
הפלגת בדימיונות למסעות שהיו לך עם אבא.
זכרת כל עיר וכל מלון
לתדהמת כולנו.
זכינו לאמא צלולה, אינטליגנטית, צמאה למידע,
חמה, מעניינת, דעתנית ועירנית.
זכינו...זה לא מובן מאליו.
כאבנו את כאבך כשסבלת והחרשת.
ישובה בכורסא הנוחה
תמיד נקיה, מטופחת, מסורקת ויפה.
היית והינך לכולנו השראה.
אמא אהובה,
את כל כך חסרה!!!.
אפשר לספר על ילדותך
על הימים כגננת ומורה.
אמא צעירה וקופצנית
שלא מוותרת על למידה ועוד תוכנית.
אחרי יום עבודה
נסעת שנים לצבור עוד תעודות
בבית הספר הגבוה לציור,
תוכניות לימודים חדשות.
נסעת לאופרות, קונצרטים והצגות.
תערוכות והרצאות.
אשה ללא מנוח.
אוהבת חיים ומנצלת כל רגע.
תפרת ורקמת. ידייך לא נחו.
רעיה מהאגדות, אמא חמה ודואגת.
בשלנית שאין שניה לה.
מעדנים רקחת שם במטבח
תמיד מתכונים חדשים.
מושקעים ומיוחדים.
נותרנו יתומים! נסגר הבית.
אין כתובת לבקר.
תם פרק בחיים של כולנו.
היית ותהיי הפיה מספרי האגדה.
אמא! את כל כך חסרה!!!
זיכרך לא ימוש מאיתנו לעד!
