‏הצגת רשומות עם תוויות אדנית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אדנית. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 9 בנובמבר 2024

ירקות אורגנים באדנית שלי.


                                           הנה קטיף שאני כל כך גאה בו.
       הייתם מאמינים? כל התוצרת האורגנית הזו מקורה באדנית שלי. 
                         לא, לא קניתי שתילים וגם לא זרעים.
          כשאתם מכינים סלט, נכון שאת זרעי הפלפל זורקים לפח?
                                     זה בדיוק הסוד שלי.
               אני מפזרת אותם באדנית הדרומית בקומה הרביעית.
                        ואז האדמה משיבה לי אהבה.
                           

                               כך נראים פרחי הפלפל. נא להכיר.

                                 


                            את מסעו הראשוני מתחיל בצבע ירוק.
                                 בשלב שני -  משחיר כמעה.
                               ובבגרותו/בשלותו - הופך אדום.
                                 כל פלפל אדום תחילתו בירוק.

                               זה בהחלט פלא. חוויה מרתקת.
                  השקייה יומיומית אחרת מרכין ראש כשהוא עצוב. 

                        רוצים טיפ נוסף?
                             בפינת המקלחת, החזיקו דלי ריק. 
                    בזמן שאתם ממתינים למים החמים, מלאו הדלי במים
                           שודאי עד היום, נתתם להם לזרום לביוב.
                    לא חבל? יש צמחים צמאים שמחכים להשקייה.

                         ממליצה לכל אחד מכם להתנסות בחוויה.
                    כך אני מגדלת מכל מה שהמטבח מזמן לי.

                                             רוצים לראות?



            איזה פרחים סגולים יפיפיים, יש לו לחציל.              
גידלתי אותו מריבוע קטן מחציל לפני הבישול.
הייתי סקפטית והופתעתי.
נכון שצמח רק חציל אחד...אבל החוויה היתה מרתקת..
אז אולי אני חקלאית מבוזבזת?
גדלתי בסמוך למכון וייצמן והפקולטה לחקלאות..
כנראה שספגתי משהו משם.


ניסיון לגדל ברוקולי שנשאר ננסי.




ואפילו חמניות ניסיתי...




                            

                                 ודיירי הקבע אצלי באדניות הן....איך לא?
                                    העגבניות שעכשיו הן כל כך יקרות.

                                   





                                

                           עשיתי לכם חשק?

                             נסו! מבטיחה שלא תתאכזבו.



                                   
 

יום חמישי, 29 באוגוסט 2024

עגבניה באדנית!



כשהתחלתי לגדל את מחזור העגבניות הנוכחי לא תארתי לעצמי
שעגבניה תהפוך לנושא מרכזי במהדורות החדשות.
שיהיה מחסור בעגבניות,
שהמדפים בסופר יהיו ריקים ועצובים,
ואפילו עגבניה אחת לא תחייך אלינו .


מי חשב שעגבניה שהיא ירק בסיסי בסלט היומי
תעלה 20-25 ש"ח לק"ג?



אני מגדלת ירקות באדנית
הפעם יותר מתמיד
אני גאה בעגבניות שלי .
הן אורגניות
יפות
טעימות
ומשמחות.



את הסוד כבר גיליתי לכם.
מפרישה מהסלט את גרעיני העגבניה הקטנים
טומנת באדמה
ומשקה מדי יום.
הן אוהבות שמש ומים.


                                                     נסו גם אתם ותהנו.




 

יום ראשון, 3 בספטמבר 2023

ערכים מבית אבא!

 



אבא שלי, עזבת לפני שנים,

בי הותרת אהבה לטיפול בצמחים.

מגדלת ירקות באדניות

מטפלת בהם עטופה בזיכרונות.

דאגת לכל עלה ירוק

ליטפת נגעת, אהבת וטיפחת.

שיתפת אותנו באהבה לאדמה

בהודיה על פרייה.

גרנו ברחובות, בסמוך לפקולטה לחקלאות

הייתי חשופה לשיחות על מחקרים, אתגרים והפתעות.

והיום, מגורים בקומה הרביעית

אינם מונעים ממני להתנסות.

לאור הזיכרונות על התותים של אז, שגידלת בשורות שורות...

אני מגדלת לי באהבה, פלפלים, חצילים, פרחים ועגבניות.

אבא, תודה לך על החינוך, האתגרים.

תראה אבא, הם הניבו ערכים.

לאהבה, דאגה, חמלה, אחריות ומסירות.

הילדה הקטנה בשמלה הפרחונית

שכיסתה כל תות ותות בקליפות ביצים צחורות

כדי להרחיק מזיקים וציפורים רעבות

ילדה קטנה של פעם... שהפכה לאשה גדולה הנושאת עימה זיכרונות !

היו ימים...אותי הם תמיד מלווים.


                                                                                            תודה לך אבא על כזה מסלול חיים .

יום חמישי, 25 ביוני 2020

יום שבת, 11 ביולי 2015

עגבניות באדנית עם קרניים.



 
פורסם ב-11 ביולי 2015, 23:19 במדור צילום
 




ממשיך להיות שמח באדנית שלי.
הסניף של הפקולטה לחקלאות........
אל תשכחו שגדלתי ברחובות ממש ליד הפקולטה.
אולי זו הסיבה שיש לי אצבעות ירוקות
ואני חושבת ירוק.
כשחותכת עגבניה לסלט, הגרעינים מגיעים לאדנית ומשם - שמחה וששון.
אז ההפתעות ממשיכות באדנית שלי.
מדי בוקר מתעוררת ובאדנית בודקת.
רוצים להצטרף?


והנה..תראו מה קורה שם. משהו מוזר ביותר.

הפריחה הנפלאה של העגבניה.






רואים?







הנה ההפתעה.

זו ההפתעה הפעם.
מעולם לא ראיתי עגבניה כזו.
מעניין, לא?????? 


יום שני, 26 באוגוסט 2013

שרביט 10. על עצמי לספר ידעתי......


    שרביט 10 !




    שרביט 10 !


    החלטתי גם אני לצאת לדרך
    זורמת....
    נראה איזה תמונות "אדוג בדרכי"..
    אז נתחיל?


    - 1 -

    שעת בוקר! הזריחה מבעד לחלון
    ההפתעות בשמיים
    אף בוקר אינו דומה למישנהו..
    תמיד מרגש מחדש!




    - 2 -

    החלב המוקצף מהמכשיר שבתי השאירה לפני שעזבה עם משפחתה לארה"ב הרחוקה,
    סמל לגעגועים והצורך לחוש אותה שוב קרוב אלי.




    - 3 -

    מקום העבודה שלי
    חלק ממני.
    נתח חשוב מחיי.
    לכאן מגיעה מדי בוקר
    לילדי הפנימיה שאליהם כל כך קשורה ואוהבת!





    - 4  -

    ובשעות הפנאי...
    היצירות שלי שלא יכולה בלעדיהן!



    -  5  -

    תחביב נוסף.....גידולי ירקות באדנית
    תחנת הניסיונות הפרטית שלי....


    -  6  -

    ועוד תחביב..
    אפיית לחמים!
    אמנות? יצירה?
    מודה! אני מכורה!



    -  7  -

    הים.....כל כך מרגיע ונוסך שלוה...
    אבל רק מרחוק.....
    שששש.......אל תגלו......
    אני לא יודעת לשחות!



    -  8  -

    טיולים בארץ ובחו"ל
    צילום של יפי הטבע
    המרגש תמיד מחדש.



    -  9  -

    כמו בזריחה,
    גם בשקיעה יש משהו שמרתק אותי,
    מסעיר!
    מסקרן....



    -  10 -ֹ

    אין שבת בלי נרות.
    מסורת מבית אבא.
    רגעי ההתנתקות מהסובב
    והחיבור לקרובים לי....
    לאבא שחסר כל כך.....



    זה היה שרביט 10 שלי......
    הסרת עוד קליפה מהבצל...
    תודה שביקרתם...תודה שהכרתם!

    יום שני, 24 ביוני 2013

    מיני "פקולטה לחקלאות".



     

     
    מי שמלווה אותי בבלוג שלי יודע שהוקדשו מספר רשומות לאדניות שלי
    שמספקות לי הרבה שמחה והפתעות.
    זוהי תחנת הניסיונות הפרטית שלי.
    "הפקולטה לחקלאות" שלקחתי עימי מרחובות עיר ילדותי
    לחיפה הצפונית.
    שורשי הסקרנות ניטעו בשיעורי החקלאות בבית הספר היסודי ברחובות.
    בי"ס בו חינכה אימי, ובו התחנכתי אני....
    בגן הירק של המורה דב.
    ריח הירקות מלווה אותי, ההתרגשות, הסקרנות.
    מאז אני מנסה ומנסה והאדניות משיבות לי אהבה גדולה
    לפי עונות השנה.



    לאחרונה קיבלתי שי נחמד מחברה...2 שתילי קולורבי...
    תודה מיטל.
    העמדתי בפני האדנית אתגר!
    גידול קולורבי!!!.
    רבים מכם ודאי ישאלו "מי זה הקולורבי הזה?"
    הנה קצת מידע. מהרשת!
    כרוב הקלח, נקרא גם קולרבי או קולורבי, הוא זן ירק חד-שנתי ממין הכרוב במשפחת המצליבים. השם קולרבי הוא מגרמנית כאשר "קול" (Kohl) הוא כרוב ורבי (Rübe) הוא לפת. השם הגרמני הוא התאמה של השם האיטלקי cavolo rapa בעל המשמעות הזהה. החלק הנאכל הוא התעבות הגבעול.
    בתחילת גידולו נראה כרוב הקלח דומה מאוד לכרוביתברוקולי או כרוב. הוא נקטף בשלב מוקדם יותר בהשוואה לזנים אחרים במין הכרוב. אם הוא לא נקטף מוקדם, הוא הופך לסיבי וטעמו מאבד את עדינותו. לרוב, ירק גדול הוא סימן לכך שנקטף מאוחר מדי.
    כרוב הקלח הוא דל בקלוריות אך מכיל ויטמינים רבים, במיוחד ויטמין C, ויטמינים B1B2B6חומצה פוליתזרחןאשלגןברזלסידן ונחושת. הוא מומלץ לדיאטת הרזיה, קל לעיכול ועוזר בהפרשת נוזלים מן הגוף. העלים ניתנים אף הם לאכילה (כמרכיב בסלט למשל), הם מזינים אף יותר מן הירק עצמו ומכילים בנוסף גם קרוטינואידים.
    כרוב הקלח ניתן לאכילה נא או מבושל. הוא דומה בטעמו לליבת הכרוב או לגבעול הברוקולי, אם כי הטעם מתוק ומתון יותר.
    מבחינה רפואית נחשב כרוב הקלח למנקה דם וכליות ומכיל נוגדי-חמצון הנחשבים כמסייעים במניעת סרטן, ובמיוחד סרטן השד והמעי הגס. בנוסף הוא מסייע בסילוק רעלים מהגוף כגון אלכוהול וסמים, מאזן רמות סוכר בדם ומשפר את זרימת הדם בגוף. ברפואה הסינית משתמשים בו להפסקת דימומים במעי הגס ולהקלת קשיים במתן שתן.
    ישנם כמה זנים בקבוצת כרוב הקלח בחלקם צבע הקליפה סגול. פנים הירק הוא בכל הזנים ירוק בהיר נוטה לצהוב.
    לא רצוי  לגדל את כרוב הקלח בקרבת שוםבצלתות שדה וחרדל.

    (לא ידעתי לצערי וגידלתי אותו בסמוך לבצל....תמיד לומדים).
     ועכשיו להוכחות!

     כאן התאומים שגדלו זה לצד זה....
    מצאו את ההבדלים!!!

    הגיע זמנם להיפרד מהאדנית!



    גם אתה.....קטנצ`יק!

    וכאן אחרי מקלחת ותספורת!


    עוד הרפתקה הגיעה לסיומה.....
    ומה קורה שם עכשיו? חמניות, עגבניות, פלפלים ואפונה.
    חגיגה!!!

    טופו פוסט היכרות כדי שלא תפסידו.

                                                                               אנחנו צרכני טופו ואפילו נהנים ממנו.    אז לאלה שלא ניסו, חוששים מ...