אבא שלי, עזבת לפני שנים,
בי הותרת אהבה לטיפול בצמחים.
מגדלת ירקות באדניות
מטפלת בהם עטופה בזיכרונות.
דאגת לכל עלה ירוק
ליטפת נגעת, אהבת וטיפחת.
שיתפת אותנו באהבה לאדמה
בהודיה על פרייה.
גרנו ברחובות, בסמוך לפקולטה לחקלאות
הייתי חשופה לשיחות על מחקרים, אתגרים והפתעות.
והיום, מגורים בקומה הרביעית
אינם מונעים ממני להתנסות.
לאור הזיכרונות על התותים של אז, שגידלת בשורות שורות...
אני מגדלת לי באהבה, פלפלים, חצילים, פרחים ועגבניות.
אבא, תודה לך על החינוך, האתגרים.
תראה אבא, הם הניבו ערכים.
לאהבה, דאגה, חמלה, אחריות ומסירות.
הילדה הקטנה בשמלה הפרחונית
שכיסתה כל תות ותות בקליפות ביצים צחורות
כדי להרחיק מזיקים וציפורים רעבות
ילדה קטנה של פעם... שהפכה לאשה גדולה הנושאת עימה זיכרונות !
היו ימים...אותי הם תמיד מלווים.
תודה לך אבא על כזה מסלול חיים .
מרגש
השבמחק