יום שבת, 31 בינואר 2015

יצירה בחוטי טריקו ממוחזרים.


 


היתה מחאת קוטג' זוכרים?
ומחאת המילקי מברלין.
אני החלטתי לעשות מחאה משלי - מחאת חוטי הטריקו.
תשאלו מה הפשר?
חוטי הטריקו הפכו ללהיט. גם בתחום היצירה יש טרנד.
זוכרים את תקופת ההתמכרות לפימו? לחרוזים?
אז עכשיו כולן סורגות בטריקו.
הכל החל באקראי...מפעלי הטריקו המשתמשים במכונות המייצרות שרוולי טריקו
גזרו את הקצוות על מנת ליצור יריעות טריקו נוחות לתפירה.
 בעבר כל רצועות הטריקו פשוט נזרקו .
עד שהתגלו אפשרויות השימוש של הרצועות הללו.
כבר אמרו "זבל לאחד הוא זהב לאחר".
אכן כך!
אחרי תקופה ארוכה שסרגתי משקיות ניילון

החלטתי שהגיע זמן הטריקו.
ברשומה זו תוכלו לראות סריגה בטריקו.
הנה.....

החוט עבה, המסרגה ענקית, הסריגה יותר קשה
אבל ההתקדמות מהירה.
ברשת כולם מוכרות לכולן חוטי טריקו. המחירים נעים בין 30-40 ש"ח לגליל.
לעיתים צריך כ-15 חבילות כאלה כדי ליצור שטיח שהוא שיא האופנה השנה.
 ניגשתי לארון הבגדים...אמרו לי שצריך לדלל מדי פעם...
אז דיללתי...
והחלטתי לצאת במחאה...קניתי קניתי ועכשיו הגיע זמן המיחזור.
הנה.









זו רק ההתחלה.
אין כמו מיחזור. הסיפוק גדול!



יום שישי, 30 בינואר 2015

עוגת תמרים ואגוזים קרה ללא אפיה.



 
פורסם ב-30 בינואר 2015, 12:03 במדור מתכונים
 

                                                             יום שישי - הכנות לשבת.
                 שוב להדליק את התנור?
           הרי רק יצאו משם הלחמניות, הפשטידה...
           הולכת על עוגה קרה.

                                                         המצרכים ואופן ההכנה.
 




חצי חבילת תמרים מגולענים לרכך במעבד מזון עם 2-3 כפות מים רותחים.
להוסיף 4-5 כפות ממרח שוקולד.
5-6 כפות ממרח תמרים לעוגות.
כף קנמון.
2-3 כפות ליקר או תמצית וניל.
לערבב היטב במעבד מזון.
להוסיף 1/3 כוס בוטנים קלופים
1/2 כוס אגוזי מלך
1/3 כוס גרעיני חמניות
1/3 כוס פלחי שקדים .
1/4 כוס חמוציות.

לערבב היטב כל הנ"ל.
לרפד תבנית בנייר אפיה.
להניח העיסה.
עם כפפה חד פעמית על היד, להדק היטב לתבנית.
לכסות בעוד נייר אפיה.
להכניס לשקית פלסטיק.....ולמנוחה בפריזר להקפאה.

לפני ההגשה לפרוס בתוך מנג'טים צבעוניים.
בתיאבון!




תהנו!!!











יום שני, 19 בינואר 2015

תבשיל סלק - מתכון.



 
פורסם ב-19 בינואר 2015, 16:55 במדור מתכונים
 



מה אנחנו הכי אוהבים בחורף?
מרק כמובן.
תבשילים חמים.
חזרתי אחרי יום עבודה, נכנסתי למטבח, הסתכלתי סביב
לקחתי סיר רחב,
מלאתי מים והבאתי לרתיחה.
הסתכלתי סביב, אספתי מספר ירקות,
וכבר דימיינתי את המרק המהביל
בקרוב מאד.

מצרכים
2 סלקים מקולפים וחתוכים
4 תפו"א גדולים
בצל
4 גזרים חתוכים.

הכנסתי לסיר המים הרותחים כיסיתי לבישול איטי.
הוספתי -
שורש ג'ינג'ר מרוסק על פומפיה דקה - כמות של כף.
2 כפות אבקת מרק עוף פרווה.
חצי כף סוכר.
חצי כפית קינמון.
מלח.
חצי כפית פלפל שחור.
פטרוזיליה קצוצה דק/שמיר.
כף שמן זית.

לבשל...לבשל...הנה כבר מוכן.
למעוך גס את הירקות במועך פירה.
בתיאבון.

והנה הסיבה לכותרת המוזרה.....
העברתי מתוך סיר המרק כ-3 - 4 כוסות לסיר קטן.
הוספתי כחצי כוס קוסקוס בינוני (אינסטנט)
3-4 פטריות שמפיניון חתוכות לפרוסות דקות
הרתחה.
כיבוי האש. לחכות להספגה מלאה של הקוסקוס והתרככות.
קיבלתי נזיד מעולה ומשביע לימי החורף הקרים
כאן אצלנו בחיפה.
לזה התכוונתי "2 במחיר של אחד".
נכון שצדקתי?

יום שבת, 17 בינואר 2015

ביגלה חמים וטעים - על טהרת קמח מלא






יש לי חבר לעבודה שמדי בוקר בהפסקה יוצא למאפיה הצמודה
וחוזר עם שובל של ריח מאפה שמעורר את כל החושים.
הוא חוזר עם ביגלה עטוף במלח ושומשום.
פעמיים טעמתי מהחם החם הזה ונשביתי בקסמיו (של הבייגלה)...
נו טוב, אתם יודעים שאני מכורה לאפיית לחמים. מכורה.
אם כך, לאפות כזה...גם אני יכולה. 

אופן ההכנה.
בקערה גדולה - כף שמרים
כף סוכר
שליש כוס מים פושרים למגע.
לערבב היטב.
להוסיף 3 כוסות קמח מלא (לאוהבי הלבן - אפשרי כמובן)
1-2 כפות שמן
להוסיף מים פושרים ליצירת בצק נעים למגע.
להוסיף כף גדושה מלח וללוש היטב.
לפזר עוד חצי כוס קמח
לכסות הקערה במגבת להתפחה.

להכין נחשי בצק כמו בתמונה.
להניח על מגש (או נייר אפיה או שקית ניילון)  את החומרים הבאים כל אחד בנפרד.
מספר כפות שמן
מלח
שומשום.
להניח הבייגלה על השמן ולסובב לכיסוי
משם לעבור לגלגל במלח. בזהירות.
שלב שלישי - לגלגל בשומשום.

להניח על גבי נייר אפיה.
להתפיח בשנית.
ולתנור.
אי אפשר להפסיק להנות מהמלוח הפריך הזה.

ששש......אל תגלו לרופא שלי שאוסר עלי באכילת מלח...
כל מה שאסור...כנראה הכי טעים!!!
בתיאבון.


פשטידת תירס,אטריות וגבינה - מתכון.

 
  

+
 
+




אתם כבר יודעים שחדר היצירה שלי הוא המטבח.
שם....הראש היהודי ממציא לנו פטנטים.
מחפשת לחדש. עוד ארוחת שבת על מפה לבנה, נרות ואוירה חגיגית.
אני חייבת משהו מיוחד.


המצרכים
2 בצלים גדולים מושחמים
2 ביצים
חצי ק"ג קופסת גבינה לבנה
חצי חבילת איטריות ביצים לאחר בישול וצינון
400 גרם תירס קפוא (חצי חבילה)
חצי כוס יוגורט,
כף עד שתיים כפות מרק עוף פרווה
שמיר/פטרוזיליה
לבסוף...לפיזור עליון.
כ-100 -200 גבינה צהובה
שומשום.
אופן ההכנה
לבשל חצי חבילת איטריות, לסנן.
להכניס לקערה
להוסיף תירס קפוא.
לטגן בצלים עד להשחמה ולהוסיף לשאר.
חצי ק"ג גבינה
2 ביצים שלמות.
חצי כוס יוגורט
אבקת מרק.
לערבב היטב את כל המרכיבים.
לרפד תבנית מלבנית בנייר אפיה.
לשטח ולפזר למעלה גבינה צהובה ומעליה שומשום.


נרשמה התלהבות מההמצאה החדשה.
סביר להניח שעוד שבוע לא אזכור את המתכון
לכן כאן בבלוג אני מנציחה,
כי הרי ברור שתהיה לפשטידה הזו דרישה.
חשבתי שתהיה שארית לארוחה הבאה...
אפילו לא גרגר תירס אחד נותר לפליטה.


בתיאבון למנסים ולא נרתעים!

יום חמישי, 15 בינואר 2015

חודש לשיחרור מהאישפוז.



 
פורסם ב-15 בינואר 2015, 23:34 במדור מחשבות והגיגים
 

Bnei Zion Hospital.jpg

היום בדיוק חודש לשחרור מבית חולים.
חייבת לשחרר מלבי
ומאידך לשמור ולזכור את הפרק הזה בחיי.
הרי תוך זמן קצר אפילו אני לא אאמין לפרשה האומללה הזו.

אכן לקח לי חודש להתלבט, להתמודד עם ההפתעה הזו שנחתה עלי.
לחשוב האם נכון לי להנציח? ואולי לא???

במשך ימים, למען הדיוק...שבועיים!!!
שכבתי בבית החולים וצילמתי בטלפון את כל מה שראיתי סביבי. 
נו..לא בדיוק הכל. לא הייתם רוצים לראות ואני חששתי מלהנציח...

ב-4.12.2014  הגעתי לבית חולים כמעט באיחור קריטי.
בשעת בוקר מוקדמת חשתי ברע מבלי יכולת להגדיר.
מילמלתי "משהו קורה לי בגוף" "משהו קורה לי בגוף".
לחץ הדם ירד וירד (בדרך כלל הוא עולה ועולה....)
התעקשתי ללכת לעבודה. אקט הישרדותי, להמשיך, להיות במחיצת אנשים.
במשך שעות לא תפקדתי.
עד אשר הובהלתי לרופאה תורנית
ומשם היה תרשים זרימה ברור.
המסלול.......ישיר לבי"ח.
נו טוב...מכיוון שחשבתי שהכל עומד להסתדר מעצמו
דחיתי ודחיתי.
בשעת ערב מצאתי את עצמי בחדר המיון..בדיקות מכל הסוגים האפשריים.
מותשת שכבתי במיטה שהתפנתה לאחר שעות לא מעטות.
ב-1.30 בלילה מצאתי עצמי ביחידה לטיפול נמרץ במחלקה הפנימית.
וזה מה שראיתי לראשונה -
אבוי, במיטה מולי שכב גבר. הכיצד?
תכונה רבה היתה סביבו. המוניטור לא איפשר מנוחה. האיש כבר 4 חודשים מחוסר הכרה.
מספר פעמים אחים ואחיות עמלו סביבו וטיפלו בו במסירות.
למחרת אשתו הוסיפה לי מידע..."האיש נלחם בחיידק!"
כולם סביבו עטופים בחלוקים, מסיכות וכפפות.
חששתי...מה איתי? לי אין חלוק ולא מסיכה.
מה עושים?

איזה "נוף"!
רק בשעות הבוקר יצאתי לעבודתי בפנימיה
מוקפת בילדים "מלאי חיים" בלשון המעטה...
ולפתע מולי, מכשירי הנשמה, רשרוש מוניטור, צינורות חמצן והחייאה.
מה אני עושה כאן?
למה החלטתם שאני בסכנה?
הדיאגנוזה "קריש בריאה".

התחדשתי בחבר צמוד !!!
שמו?   "מוניטור".
מוצאת עצמי בוהה בו, מחוברת אליו בצינורות
ומביטה בו בלי הפסקה.
לומדת לקרוא את המסך
לא שקטה.
רופאים באים והולכים, חלקם עדין לומדים, צעירים  וגאים.
הם מראיינים ושואלים, מבררים ואפילו קצת מפחידים.

את יודעת שאת בסכנה?
לו היית מחכה עוד שעה...כבר לא היית כאן.
איך קרה שחיכית יום שלם והגעת עם לחץ דם 40 ?
למה עוד חיכית?
הוא יושב מולי הרופא ואומר.


אני מרגיש כמו ילדה נזופה, חסרת אחריות
שצריכה לעמוד בפינה.


מדי פעם אני מתנתקת מהמוניטור, ויוצאת לסיבוב במסדרון המחלקה
צריכה אויר, תנועה , והכרות עם הסביבה החדשה.
למדתי להתנתק, להחביא את הצינורות בכיסי החלוק
ולצאת על מנת לא לאבד שפיות.
מצידי תחינות ואנקות כאב, ריחות חריפים של החלפת חיתולים למבוגרים...
אלוהים...תן לי לברוח מהמקום הזה. 
מצלמת שוב.

מזכרת מהשעות הקשות.
איך אפשר להתעלם מכזו שמיכה?
שמזכירה לי את הזוועה?
שוב מגיע הסניטר, מורה לי לרדת ולשבת על כסא הגלגלים.
עוד בדיקה...עוד CT , עוד צילום ועוד מזרק.
איך השתנו חיי? אלליי....




לפתע מגיע שליח ומשמח אותי בזר יפיפיה של חברי לעבודה.



הימים חולפים ואני באותה המיטה
מנסה לקרוא ובוהה בתקרה.
והאחיות מגיעות שוב עם מזרק ומבחנה
ופעמיים ביום עם זריקה כואבת ישר לבטן...מציאות חדשה.


אני עסוקה בלבחון את השיטות השונות בהזרקה
מי מכאיב לי...מי האחות הטובה.


ואז מגיעה בשורה כואבת שאותי שוברת...
"מצטערים להודיע לך, נדבקת בחיידק ואת ליחידת בידוד עוברת במחלקה אחרת".
אבוי!!!
מסמנים אותי...למען יראו..וירעו.
אני המומה ועצובה.
הנה זלגה לה עוד דמעה.



לפתע מורד הוילון העוטף את המיטה.
"הוא מזוהם" הוא אומר לי...איש האחזקה
ונעלם!!!

אני מרגישה חשופה.
גם פרטיות אין בנמצא.

בית חולים? היגיינה?
3 ימים היא תלויה...שקית ההקאה של השכנה.


סליחה על התמונה, אבל זו עובדה.
יש סיבה לחיידקים
זו פשוט הזוהמה!

משרד הבריאות! אייכם!


אני מועברת לבידוד למחלקה אחרת
שבורה, הדמעות זולגות ואני מיואשת.

חברים חדשים בחדרי !
זו המציאות שלי.

צמידים חדשים!
את ידי מקשטים.
אבוי לבושה, אני שכל היום חיטאתי את סביבתי הקרובה
דוקא אני מתבשרת בהודעה.


אוכל שאמור לנחם, אבל הוא כל כך לא אסטתי
ולעיתים אף גורם לדחיה. (סליחה).
מחלקת ה"מצורעים"....
בכלים חד פעמיים את האוכל מקבלים.


ויש לי שכנות שמהמיטות לא יורדות.
המוניטורים את האוזניים מחרישים
אין שלוה, אין מנוחה לחולים.

מתי כבר אצא מכאן?
והימים חולפים...
די!!!

15.12.2015
משתחררת הביתה אל החופש
לעוד בדיקות, כדורים חדשים
אבל רואה שמיים כחולים, ילדים מלאי מרץ
רק לא חולים.

במלאות חודש "לשחרור"
הייתי חייבת להשתחרר מהסיוט שמלווה אותי
מהרופאים הצעירים שכל יום מתחלפים
מאחיות לחוצות ולא תמיד נחמדות.
יצאתי לחופש!
העיקר הבריאות!!!

לחמניות כוסמין מלא.

                                          רק באפיה ביתית יודעת מה המרכיבים                            יודעת שאין חומרים מיותרים.            ...