יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

כשיש שפע של מים.

!

הבעיה הכאובה שלנו היא.....מים!
מי לא זוכר את תפילת הילדים?
"גשם...גשם...משמים...."!
ביומו האחרון של חודש נובמבר...כשמחר כבר דצמבר...
אני מבכים את העדרו של הגשם. שיחת היום בכל מיפגש חברים - מים/גשם/חורף/חוסר....
יש ארצות שנתברכו במים.
כל ישראלי שנוסע לחו"ל מתרשם משפע הנהרות, המים הזורמים ומתנת האל!
ואנחנו כאן מתפללים - ואין!
וכשיש שפע של מים - אפילו תמונה פשוטה של משפחה מטיילת בעולם...הופכת למשהו אחר!
אז הנה תמונת היום שלי...
אי שם בסלובניה הרחוקה -
בימות הקיץ החמים!
מזכרת מטיול נפלא!
וכשחנוכה קרב...יכולה לראות בתמונה חלק מהקנים...
והשמש......(בקמץ) הוא הצלמת המנציחה את הרגע (אנוכי כמובן).
ערב טוב לכם חברים.
המשיכו להתפלל לגשם...ואולי כשנדליק את נרות החנוכה...הוא יגיח לבקר?
אמן!
"גשם גשם בוא"!

מים.

!

הבעיה הכאובה שלנו היא.....מים!
מי לא זוכר את תפילת הילדים?
"גשם...גשם...משמים...."!
ביומו האחרון של חודש נובמבר...כשמחר כבר דצמבר...
אני מבכים את העדרו של הגשם. שיחת היום בכל מיפגש חברים - מים/גשם/חורף/חוסר....
יש ארצות שנתברכו במים.
כל ישראלי שנוסע לחו"ל מתרשם משפע הנהרות, המים הזורמים ומתנת האל!
ואנחנו כאן מתפללים - ואין!
וכשיש שפע של מים - אפילו תמונה פשוטה של משפחה מטיילת בעולם...הופכת למשהו אחר!
אז הנה תמונת היום שלי...
אי שם בסלובניה הרחוקה -
בימות הקיץ החמים!
מזכרת מטיול נפלא!
וכשחנוכה קרב...יכולה לראות בתמונה חלק מהקנים...
והשמש......(בקמץ) הוא הצלמת המנציחה את הרגע (אנוכי כמובן).
ערב טוב לכם חברים.
המשיכו להתפלל לגשם...ואולי כשנדליק את נרות החנוכה...הוא יגיח לבקר?
אמן!
"גשם גשם בוא"!

יום שני, 29 בנובמבר 2010

פפריקה...


01/12/2010 בול
כשכתבתי אמש את הרשומה על "האדום האדום הזה...."
חשבתי על אדום נוסף, אדום לוהט...וגם חריף (בד"כ).

לו רק הייתם טועמים מהפלפלים שלי - תוצרת עצמית...הייתם צריכים מיד להזמין
כבאית עם צוות כבאים!

פפריקה כידוע עשויה מטחינת פלפלים אדומים יבשים!
פפריקה אדומה


פפריקה, או בשמה האחר פלפלת, היא תבלין בצבע אדום המופק על ידי טחינה של פלפל צ'ילי לאבקה. בשפה ההונגרית  "פפריקה" מציינת כל פלפל שהוא.
צמח הפלפלת, בשמו המדעי capsicum anuum, הוא למעשה זן מתורבת של צמח פלפל צ'ילי, ממשפחת הסולניים, שמקורו בדרום אמריקה, והוא נפוץ בבישול האינדיאני והדרום אמריקאי ואומץ גם במטבח הצפון האמריקאי. הזן המתורבת אומץ באהבה במטבח ההונגרי והוא מחומרי היסוד בבישול זה. .
קיימים שני סוגי פפריקה:
פפריקה חריפה - הפלפלים נטחנים במלואם.
פפריקה מתוקה - הפלפלים נטחנים ללא הגרעינים והעורקים.
בארץ מגדלים פפריקה בעיקר בנגב הצפוני וכן בבית שאן.
הזריעה מתבצעת בסוף החורף והאסיף בסתיו. האסיף ממוכן ולאחריו מתבצע לקט ידני. כל היבול מיועד לייבוש ולטחינה במפעלים בישראל ורובו המכריע מיוצא למדינות מערב אירופה..
חברות התבלינים מוסיפות לעתים לתבלין הפפריקה הטחון פלפל אדום מסוג cayenne , על מנת לחזק ולהדגיש את טעמו. צרכניות עיקריות של פפריקה, מלבד ספרד והונגריה, הן טורקיה, מדינות יוגוסלביה לשעבר, וארצות הברית.
ביקור בשוק של בודפשט הפגיש אותי עם הפפריקה האמיתית הזו. הדוכן הזה היה
אחד מיני רבים מאד, קומה שלמה של פלפלים אדומים מיובשים ואריזות פפריקה מכל
הסוגים והמינים. מרהיב!!!


ולידו דוכן עם אוכל מוכן....תראו כמה יפה,נקי ומעורר תיאבון...אל תשכחו שזה שוק!

 הידעתם?
קבוצת הפלפלים האדומים והפפריקה בפרט מכילה כמות גדולה של ויטמין C, אך הוא נהרס בתהליך העיבוד והייבוש. לעומת זאת מכילה הפפריקה, גם בצורתה המעובדת, בטא-קרוטן   אשר הגוף הופך לויטמין A.
אז נכון...יש לי באדנית שיח פלפלים....
ומזן אחר....

בואו היזכרו ברשומה שאהובה עלי במיוחד!


אחרי לבטים רבים החלטתי שאת הכנת הפפריקה כהלכתה - אשאיר להונגרים!!!
מה אתם אומרים?   ניסיתם להכין?

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

הכל אדום.


    אוהבת מן האדום האדום הזה.

    אדום הוא צבע מחמיא .


    בבקשה שיכחו את הישמע הקריאה "צבע אדום" אתם תושבי שדרות  שהייתם
    מורגלים לספור 15 שניות בלבד לתפוס מחסה.בבקשה מכם!

    אדום הוא צבעם של גלים בתדירויות הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט.

    אורך הגל של אור אדום הוא כ-700 ננומטר. אדום הוא אחד מצבעי היסוד.

    אורכי גל ארוכים יותר של גלים מתוך הספקטרום נקראים תת-אדום (או אינפרה-אדום).

    אדום אשר נוטה לעבר הכתום וחסר כל מרכיב כחול נקרא שני.

    אדום אשר חסר כל מרכיב צהוב, ונוטה לעבר הסגול נקרא ארגמן.

    דם מחומצן הוא אדום בגלל נוכחות ההמוגלובין והחמצן. אור אדום הוא הראשון שנבלע
    על ידי מי ים, לכן דגים וחסרי חוליות ימיים שנראים אדומים, הם למעשה שחורים
    בסביבה הטבעית שלהם.

    ובטבע......אוי היופי הזה.....


    ומכאן לחדר היצירה שלי....יצירות באדום!




    וממדף החרוזים.



    והצצה לקופסת כרטיסי הברכה.








    ואיך אפשר בלי חברתי היפנית האהובה?



    בימים חשוכים, כשהלילה יורד עלינו ב-4.30-5.00 אחה"צ......
    צובעת לי מעט באדום...
    כבר קראו לי אופטימית.
    לילה טוב חברים.
    אהבתם ? ספרו לי. שתפו!

    יום שבת, 27 בנובמבר 2010

    פיית השיניים.


      לא מתחרה בפיית השיניים!

      לפיית השיניים אין מנוחה, רק החלה השנה, רק כתבה המורה על הלוח "שלום כתה א"
      והפיה כבר יוצאת לעבודה.
      היא מקבלת מדי יום עשרות מכתבים מילדים גאים ונרגשים!

      פיית שיניים
      היא יוצאת בעקבות הילד הנרגש, לחפש אחר השן הראשונה שנפלה!



      כרטיס ברכה של פיה  היא אומרת...ומברכת...מרימה את הכרית ומשאירה מזכרת!

      לאורי שלי, נפלה שן ראשונה.
      רק נולד והעניק לי את התואר הנפלא כל כך - סבתא!   
        "סבתיק" הוא קרא לי בקולו הענוג.
      רק צמחו שיניו , בפה שחייך אלי לראשונה.
      והנה הוא בא אלי נרגש ואמר .."יש משהו חדש"!
      "שן ראשונה מתנדנדת לה ומציקה!".
      אצבעו הקטנה נדחפת לפיו המתוק...כן זה לא נעים!
      ואני כל כך נרגשת!
      ומעניקה לו משהו שהכנתי עבורו במיוחד...
      לא, לא מתחרה ב"פיית השיניים" הנחשקת!
      נותנת לו מזכרת מסבתא אוהבת!


      אוהבת אותך ילדון מקסים!
      הנה עוד פרק בחיים!


      יום שישי, 26 בנובמבר 2010

      אנשים דוממים.


        אנשים דוממים! מי אתם?

        נסיעות וטיולים גם אם הם לא מתוכננים, מזמנים לנו הפתעות רבות.

        סיפרתי על כמה מהן ברשומות קודמות.

        הפעם שילוב בין טיול ואמנות היצירה. מה טוב מזה עבורי?

        אני בכל אופן נשארתי בתדהמה!!!.

        דמיינו נסיעה ברחוב פסטורלי ועוטה ירק מכל עבר...ולפתע...בואו ראו...

        אתם לא הייתם נדהמים?



        ובחצר הבית שתי חברות משתזפות בשמש של נובמבר המסרבת להסתתר מאחורי ענן, ישובות על כסאות וחובשות כובעים רחבי שוליים.




        וגברת אחרת מנפנפת לנו לשלום! הציצו על הצב הזוחל מאחוריה.

         



        והמחזר העקשן אחר הגברת המגונדרת! וההוא המציץ בה בינות לשיחים!



        והאחרת המביטה בזוג בקנאה.


         וגברת הדורה נוספת שמחכה שיפתחו לה את הדלת.

         והוא ממשיך לדבר על ליבה!

         והנה אדם וחוה בטרם עטו עליהם בגדים!

        רשתות לולים + בטון. אכן יצירה של אמן/אמנית שבחרו כך לקשט את ביתם.
        די התייסרתי כשצילמתי. הייתי שמחה לפגוש מישהו מדיירי הבית המיוחד הזה ולקבל
        את רשותו, אך איש לא היה שם מלבד האנשים הדוממים הללו.
        העובדה שבחרו להניח אותם למול כל עובר ושב, בגודלם העצום שאינו יכול להשאיר
        איש באדישותו, הקלו עלי את ההחלטה.
        ל צ ל ם !!!

        שבת שלום חברים!
        שמחתי שוב לשתף. אהבתם? שתפו גם אתם אותי!

        יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

        צעיף תוצרת בית.



        מוקדש לך מירי אוהבת הכתום!
        הצעיף נסרג במסרגה אחת, בדוגמא אוורירית.
        מתאים לימים אלו...
        לכשיתקרר והשמים יאפירו...אז אעבור לצעיף צפוף וחם יותר.
        כמו המעבר לשמיכת פוך.....כמה שאני מתגעגעת אליה.....
        הבקרים כבר קרים ויש צורך להתעטף עד שהטמפרטורה עולה....
        בצהרים אורזים את הכל לתוך התיק, כי המעלות מטפסות מעלה מעלה.
        מזג  אויר הפכפך - מותיר אותנו מבולבלים.
        נובמבר????
        אתם בטוחים???



        יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

        צדקה - בית אל. טיול בארץ.



          צדקה - בית אל

          טיול לצפון, לשבי-ציון היפיפיה שאנו שבים אליה שוב ושוב, בשל
          סימפטיה מיוחדת,   הפגיש אותנו הפעם, עם מקום שלא ידענו עליו
          לצערינו.  שבי ציון הוא מושב שיתופי סמוך לנהריה ומסתבר שיש בו כמה
          פינות חמד ומקומות ששווים ביקור.
          חצר גדולה משכה את תשומת ליבי ועוררה את סקרנותי.
          עצירה......מצטיידת במצלמה, עוצרת ליד שלט כניסה.


          אשה חביבה מביטה במבטים התוהים שלנו ומתנדבת להיכנס לשיחה.
          "המקום מיועד למקום נופש לניצולי שואה", היא אומרת.
          נשמתי נעתקת!!!.
          אבי האהוב ז"ל,  היה ניצול שואה!
          גדלתי בבית עם הרבה עקבות וצלקות. איך לא ידענו? איך לא שמענו?
          הסקרנות גוברת ואנחנו צועדים בשביל פנימה, הדמעות בעיני...מה חדש??

          ומימין אנחנו רואים את סוכת הגפנים על המרפסת, זכרונות ילדות מביתה של חברתי שכל הגג היה
          מכוסה בסוכת גפנים שכזו, ואביה היה מבלה שם את מרבית שעות היום, מביט עלינו מלמעלה.

          נכנסים...מתגלה לפנינו גן עדן של ממש. איך לא ידענו? איך אבי לא זכה לנוח מעט מהמחשבות
          המטרידות ומכאיבות בחיי היומיום, ולמצוא רוגע במקום המקסים הזה?

          שורשי האויר הנותנים לעצים עניין רב, דורשים עצירה וצילום!

          ועולם שלם של קקטוסים ענקיים..

          ועוד גזע מעורר התעניינות! איך לא?




          ופינת חי קטנה ..






          ועוד קקטוס, סוג של צבר!

          ועוד עץ...שסחף אותי לזכרונות על שפרה מהאח הגדול..שסרגה לעץ מעיל. כאן הוא גדל באופןטבעי, ללא יד אדם.




          חוזרים הביתה ואני ממהרת לבדוק פרטים נוספים!

          קבוצת זכאות
          אפיון הבעיה:דור ביניים/ניצולי שואה
          קשישים עצמאיים
          בעיות על רקע סוציואקונומי
          אפיון בעיה מקוצר:בעיות סוציואקונומיות
          עצמאיים
          מספר מקומות:42
          מין:זכר ונקבה (שניהם)
          אזור מגורים:ארצי
          עוד אני מעלה בחכתי כי המקום שייך לארגון צדקה נוצרי גרמני התנדבותי.
          נמצא בפיקוח רבני. השפה המדוברת במקום היא גרמנית. כל האירוח הינו ללא
          תשלום .

          מידע כללי
          כתובת שרות:
          ישוב:שבי-ציון
          מיקוד:
          טלפון:
          מסגרות מפעילות:עמותה
          פיקוח:ועד ציבורי/ עמותה/ חברה
          סוג שירות:נופשון, RESPITE
          שירותים ניתנים:ארוחות למקבלי השירות בלבד
          פעילות חברתית/פנאי
          שירותי עזרה ביתית
          טוב לדעת!

          חלון חיפאי בזריחה.

          אני מאלה משכימי קום. לא מסוגלת לוותר על נפלאות זריחת הבוקר. בכל בוקר מראה אחר המזכיר את בריאת העולם. המראה משתנה במהרה. התמונות הללו צולמו ב...