אבא שלי. אליעזר בן נחום (אולייסקי) ז"ל
שורד שואה. ניצול מחנה קלוגה בפולין. יליד וילנה.
נותר בגפו.
הביא את אפר אביו נחום אולייסקי ז"ל לקבר ישראל.
נותרו הזיכרונות והם מלווים אותי במסע חיי,חיים לצידו של ניצול, עם סיוטי הלילה, זעקות קורעות לב מתוך שינה, התעוררות פתאומית עם דפיקות לב מואצות.
זיכרונות כואבים שלו, חילחלו לתוך חיינו, הדור השני לשואה!!!
הרבה משא בגוף אחד , הסתרות ושתיקות והרבה הרבה דמעות.
אחריות אין קץ, דאגות וחרדות לשלומה של המשפחה שהקים.
אדם עם כריזמה. חוכמה והומור, יופי פנימי וחיצוני, חום ונתינה אינסופית.
עורך דין מצליח שם בפולין הרחוקה, וויתור על החלום, כאן עם העליה הלא פשוטה וההתחלה החדשה במקום מבטחים.
אבא! היית המיגדלור שלנו, הכתף, מוביל הדרך.❤️🏆🥇
תמיד אמרת "הלימודים הם החשובים, הם ההשקעה לחיים, את ההשכלה שום גרמני אכזר לא נטל ממני.
ההורים, המשפחה, הרכוש, הבית...נמחקו מעל פני האדמה!!!,
רק התארים, הידע וההשכלה פתחו לי דלתות כדי לשרוד, נותרתי
חסר כל ובניתי את חיי מחדש בזכות המטען הפנימי, הוא היה רכושי".
אבא שלי, זיכרך לא ימוש ממני לעד. ❤️😢❤️
