אנחנו צרכני טופו ואפילו נהנים ממנו.
אז לאלה שלא ניסו, חוששים ממנו, לא מכירים - בואו וקיראו.
באדיבות הויקיפדיה.
טוֹפוּ הוא מאכל סויה נפוץ שמקורו בסין. הטופו עשוי מחלב סויה שעבר תהליך של גיבון
(בדומה לאופן בו גבינה מיוצרת מחלב).
במזרח אסיה ובדרום-מזרח אסיה הטופו הוא אחד החלבונים הנפוצים ביותר, ואהוד על ידי
אוכלי בשר וצמחונים כאחד. בעוד במערב הטופו משמש בעיקר כתחליף בשר,
במזרח לא נדיר לראות טופו לצד בשר באותה המנה. את הטופו ניתן להכין במספר דרכים,
בהן הקפצה, טיגון בשמן עמוק, אפייה ואידוי וגם נהוג לאכול אותו ללא בישול במרקים שונים.
קיימים מספר סוגים של טופו הנבדלים במרקמם; כך למשל נפוץ טופו קשה אשר מרקמו דומה
לשל בשר עוף ומשמש להקפצה ולהכנת שניצל טופו, וישנו גם טופו רך וטופו משי (שמקורו ביפן
ומרקמו שונה לחלוטין משאר סוגי הטופו) אותם נהוג לאכול בצורה שמדגישה את מרקמם
ללא בישול, לדוגמה במרק מיסו.
הטופו נחשב לאחד ממוצרי הסויה העתיקים ביותר ומקורו בסין. המסורת הסינית מייחסת את
המצאתו ללי אן משושלת האן הקיסרית, דודו ויועצו של הקיסר וו, בשנת 164 לפנה"ס.
על פי מקורות היסטוריים, תהליך ייצורו התגלה ככל הנראה במקרה, כאשר חלב סויה התערבב
במלח ניגארי (מגנזיום כלוריד) ויצר גיבון הדומה לגבינה. עם הזמן, הידע על הכנת הטופו
התפשט ליפן, שם נקרא "טוֹפוּ" (豆腐), ובהמשך גם ליתר מדינות מזרח אסיה.
הטופו כיום
טופו גולמי משווק לרוב כקובייה שנראית כמו קוביית גבינה. הטופו הגולמי חסר טעם.
הוא משמש כבסיס להכנת מתכונים שונים. כיום נמכרים מאכלים שונים על בסיס טופו,
שבהם הטופו משמש כתחליף גבינה או כתחליף בשר, ובהם פיצה, קציצות, שניצלונים,
קובה, ומאפים שונים.
גידולי הסויה אינם זקוקים לכמויות מים גדולות - הם נחשבים לבעלי צריכת המים הנמוכה
ביותר ביחס לערכם התזונתי. הגידולים אינם זקוקים לקרקע מסוג מסוים, ומתפתחים
בקרקעות שונות. בשנים האחרונות חלה התפתחות גדולה בשיטות גידול הסויה ובהפצתו,
זאת בעקבות עליית הדרישה לטופו בקרב הציבור בעולם המערבי שנובעת מסיבות שונות,
בהן פתיחות למתכונים מהמטבח המזרח אסייתי, וכמו כן הביקוש לתחליפי בשר או חלב.
סוגי טופו
טופו קשה (Firm tofu): זהו טופו המשמש להקפצה ונאכל למשל גם בתוך סושי.
טופו זה מתאים להכנת שניצלים ומרקמו דומה יותר לזה של בשר עוף.
טופו רך או טופו משי (Silken tofu): טופו רך הנחתך בקלות (בדומה לרפרפת).
טופו זה נפרס לפרוסות דקות ונאכל בדומה לגבינה. ניתן להכין ממנו קינוחים כגון מלבי.
הרכב תזונתי ויתרונות בריאותיים
הטופו נחשב למקור מצוין של חלבון צמחי איכותי. הוא מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות (למעט מתיונין ברמה מוגבלת), ולכן נחשב ל"חלבון כמעט מלא". הטופו עשיר בוויטמינים
מקבוצת B, מינרלים כמו סידן, מגנזיום וברזל, והוא דל בנתרן ובשומן רווי.[2]
בנוסף לחלבון, הטופו מכיל איזופלבונים שהם תרכובות צמחיות ממשפחת פיטואסטרוגנים,
הדומות במבנה שלהן להורמון אסטרוגן. תרכובות אלה נקשרות לקולטני אסטרוגן בגוף,
ולעיתים פועלות כאסטרוגן חלש או כחומר מווסת. איזופלבונים נקשרו לשיפור תסמיני
גיל המעבר אצל נשים, לשמירה על צפיפות העצם ולהפחתת הסיכון למחלות לב.
מחקרים קליניים מצאו כי צריכה של טופו ומוצרי סויה יכולה לסייע בהפחתת
כולסטרול LDL ולחץ דם, ושיפור מדדים מטבוליים. יש עדויות לכך שצריכת טופו
עשויה להפחית את הסיכון מפני סוגים מסוימים של סרטן, בעיקר סרטן השד וסרטן הערמונית.
מתוך הויקיפדיה.
הבחנתי משיחות עם הסובבים שיש האוהבים ויש הנרתעים. יש גם כאלה שלא מכירים.
היכרותי הראשונה עם הטופו היתה בניו יורק. השכונה בה גרנו, ריברדייל.
בחנות ירקות של הקורייאנים ראיתי קערות פח ענקיות על הרצפה, בתוכם נוזל
וקוביות לבנות הדומות לגבינה בולגרית. מהר מאד התברר לי שרק דימיינתי גבינה.
גיליתי גושים חסרי טעם לחלוטין. מוזרים.
התברר לי שהם בעלי ערכים בריאותיים טובים מאד וכדאי לנסות.
פה בארץ בשנים האחרונות מקררים נפרדים למוצרי טופו, חברות שונות, תחליפי
מוצרי חלב לאלרגיים , שומרי בריאות ושומרי כשרות.
מביאה לכם כאן מתכון מעולה שדבקתי בו
נמצא על אחת האריזות והוא כאן לפניכם כלשונו.
חתכתי את גוש הטופו . הכנסתי לקערה ועטפתי בקורנפלור. זילפתי צ'ילי מתוק והנחתי על נייר אפיה מרוסס במעט שמן.
פיזרתי שומשום ולתנור.
כך הוא נראה מוכן. קריספי שלא תפסיקו לנשנש.
