הנה מתכון שיתאים לכולם!
לבשל חצי כוס עדשים ירוקות אחרי השרייה של מס' שעות.
אחרי ריכוך - לקרר .
לטגן ולהשחים 2 בצלים גדולים - לקרר.
להכניס למעבד מזון עם להב מתכת.
להוסיף כוס אגוזי מלך.
כפית קטנה מלח + כפית אבקת מרק עוף פרווה.
לקצץ הכל יחד לעיסה.
זהו! פשוט!
ב ת י א ב ו ן !
חומרים ואופן הכנה
הכניסו לסיר גדול כרוב חתוך גס
בטטה אחת קלופה
תפו"א קלוף וחתוך.
בשלו עד לריכוך 1-2 כוסות מים.
סננו והעבירו למעבד מזון, סכין מתכת.
הוסיפו כוס קוואקר דק + כפית שטוחה אבקת אפיה.
כף קורנפלור
2 ביצים
מלח, פלפל, אבקת שום, כפית אבקת מרק (אופציה)
ניתן להוסיף עלים ירוקים קצוצים לפי העדפה.
ערבבו היטב.
רפדו תבנית בנייר אפיה. פזרו 1-2 כף קוואקר על הנייר.
שפכו את העיסה ועליה פזרו שומשום
לאפות ב-180 מעלות עד שמשחים.
בתיאבון.
ניתן להכין מהעיסה לביבות אפויות/מטוגנות או פשטידה.
לבחירתכם.
לא ניתן להתעלם ממנו .
איזו עוצמה.
גזע עצום המעורר שאלות.
בן כמה הוא? מי נטע אותו?
סביר להניח שיש מאחוריו סיפור.
הוא עורר את סקרנותי.
למישהו יש מידע מעשיר?
גבעול הרקפת הוא פקעת רב-שנתית, שנפחה הולך וגדל משנה לשנה והיא מצמיחה שורשים כלפי מטה, ועלים ופרחים כלפי מעלה.
פריחת הרקפת מתמשכת על פני תקופה ארוכה. לאחר ההאבקה נובל הפרח והשחלה המופרית מתפתחת להלקט. האבקת הרקפת נעשית בצורה ייחודית. לרקפת ישנם מספר מאביקים אך העיקרי מביניהם הוא עש מסוג Micropterix berytella אשר מאביק את הרקפת על ידי "האבקת זמזום". כלומר, העש משמיע זמזום בתדר גבוה שגורם לאבקנים לזוז ולפזר את האבקה. הזרעים מופצים בעיקר על ידי נמלים. לאחר הנביטה מפתח הנבט פקעת קטנה, המצמיחה בשנה הראשונה רק עלה אחד ובשנה השנייה מספר עלים. הפריחה אינה מתחילה אלא בשנה השלישית או הרביעית לחיי הצמח. לרקפת יש חמישה עלי כותרת, המופנים כלפי מעלה. הפקעת מכילה רעל הנקרא ציקלאמינין, המשמש דייגים לסימום דגים, אך לאחר שקולים את הפקעות הן ראויות למאכל, בנוסף שימשו חלקים שונים של הרקפת כתרופות עממיות שונות.
בישראל נפוצים שני מיני רקפת – רקפת יוונית ורקפת מצויה. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא צמח מוגן בישראל ואסור לקטוף אותה.
מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאֹד, וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת, עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד! רַקֶּפֶת, רַקֶּפֶת, צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת, הָצִיצִי אַךְ רֶגַע אֵלַי! רַקֶּפֶת נֶהְדֶּרֶת בַּסֶּלַע נִסְתֶּרֶת, נִסְתֶּרֶת מִנֶּפֶשׁ כָּל חַי! יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ, הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר: כָּל צֶמַח, כָּל פֶּרַח אוֹסֶפֶת בַּדֶּרֶךְ, וּפִיהָ אַךְ זֶמֶר וָשִׁיר מִסֶּלַע וָגֶבַע יוֹרֶדֶת בַּת שֶׁבַע, רַקֶּפֶת חֵן עַל הֶחָזֶה.. צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת וְרוּחַ לוֹטֶפֶת וְסוֹף כְּבָר לַזֶּמֶר הַזֶּה! |
רוצים להכין?
מים, הר החרמון,
מטלטל, פחד, בנימין, שעון - מאגר המילים!
שבת בבוקר, החזאי הבטיח יום יפה,
תמו ימי הגשם שגרמו לצמיחה מואצת של פרחי הבר.
יצאנו צפונה. החלטנו לבקר בהר החרמון בטרם תהיה אליו עליה לרגל.
כל כך רצינו לחוש את קור הצפון בטרם עוטה הוא לבן.
בנימין, חבר ותיק, הקרוי בני, נהג במכונית במהירות,
חשתי פחד בסיבובים החדים.
אחזתי בידית הדלת כאילו שהיא תצילני.
כך אני נוהגת כשהאינסטינקט נחלץ לעזרתי, בכל פעם כאשר אני חשה פחד
מטלטל.
הבטתי בשעון הנייד, כיוון שכבר שנים איני עונדת שעון יד של פעם.
הוא מונח לו יתום במגירה מחכה שאזכר בו.
הבטתי החוצה לעבר הנוף הנראה מבעד לחלון המכונית.
לגמתי מים מבקבוק קטן וכחול שקיבלתי מחו"ל,
עליו אני שומרת מכל משמר, על מנת שלא יוחלף באחר.
הדרך אינה נגמרת. היא נמשכת ונמשכת.....
הרדיו מנגן אוסף מרשים משיריו של צביקה פיק, שעזב אותנו לאחרונה והותיר
אחריו שירה מפוארת.
אנחנו מתקרבים לחרמון שטרם עטה לבן. עוצרים בחניה.
לא, אנחנו ממש לא יחידים כאן.
יורדים ופוסעים לעבר האתר השומם המחכה לימים לבנים יותר.
חלמוניות מקבלות את פנינו. שמחות לקבל תשומת לב.
הזדמנות אחרונה לפני ההתלהבות הגדולה מהמעטה הלבן
לו אנו מצפים בערגה.
לאחרונה אין משפחה שאין סביב השולחן טבעונים/צמחונים. הנה מתכון שיתאים לכול...
