מתוך ניסיון עם ילדנו שלנו, או תצפית על אחרים,
נוכל לראות כי ילדים בגיל שנתיים שלוש ירצו לעצמם בובה בחנות הצעצועים, ויחבקו אותה בחום.
מעטים אלו שיגיעו איתה לקופה.
בסופו של דבר ישובו הביתה עם עוד משאית או מטוס.
אולי נינג'ה, או גיבורי על.
מחקרים מתחום החינוך שבחנו את הנושא מצאו כי הכל נובע מדאגת ההורים כאשר בנם הקטן יבחר לשחק בבובות.
מיד יתעוררו בליבם החששות לגבי נטיותיו המיניות.
לעיתים יביעו את הדאגה ולעיתים ישמרו החשש עמוק בסתר ליבם.
ההפרדה המגדרית באה מהמבוגרים.
כבר מימיהם הראשונים, ילבישו ההורים את התינוקת בורודים ואת התינוק הזכר בכחולים.
מה בעצם נותן/תורם המשחק בבובות?.
מעורר את הפן הרגשי, רוך, תקשורת, דו שיח.
אינו מעיד בגיל הצעיר על נטיה או זהות מינית.
השלכה מהתנהגות ההורים שלהם כלפי הילדים.
מטשטש את גבולות המיגדר בין בנים לבנות.
במשך שנות עבודתי כיועצת, התמודדתי יותר עם סוגיות של ילדים
בגילאי 6-18
את תגובות הורי הבנים הקטנים שמעתי סביבי והבנתי
שכדי לאפשר לבנים קטנים להנות מהילדות המוקדמת והמשחק בבובות
לא אוכל להציע להן בובה באדום, בשיפון וסרטים בשיער - רחמנא לצלן.
הפשרה -
בובה ממין זכר = בוב
כן בן כזה, גברי, בוטח בעצמו,
ידיו בכיסים
והוא... אני מקוה לא יאיים על ההורים החרדים לזהותו המינית של בנם הקטן.
