‏הצגת רשומות עם תוויות בובות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בובות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 22 במאי 2023

בובות סרוגות!

 




מי אמר שיש רק בובות?.
יש גם בובים - עכשיו אתם יודעים!
אז נכון שהם עומדים עם ידיים בכיסים.
יכלו להיות קצת יותר חרוצים.
עומדים ובוהים.
על מה הם חושבים?
על מי מביטים?


ופה יושבים בחבורה.
על הספה.
צופים בארוויזיון...
המומים מנועה קירל.
מחשמלת את האוירה.
מחכים לתוצאה.



                                    חבורת הבנות התקשטה..

                                    רותי, חבשה את כובעה.

                                    עטתה צעיף פרחים לצווארה. 

                                    סרקה את שערה.

                                    קשרה את שרוכי נעליה.

                                    היא מוכנה ליציאה.

                                    רחלי, אספה את שערה בגומיה.

                                    לבשה אדום וסרט תחרה לראשה.  

                                    מיכל הקטנה בחרה בשמלה ארוכה.

                                     כובע צבעוני לראשה.

                                     תיק אדום על כתפה.

                                     בוקר בנות שהחליטו לצאת לבלות.      



כנראה שמאד מעניין שם.
גם אורי הצטרף.
התקשט לו בבגדים צבעוניים
גם הוא צופה בבנות.
מה אתם מתכננים?
שלושה בנים מסקרנים.
למה אתם שותקים?
נכון, אתם בנים!
לרוב שותקים.......
זה המסר שקיבלתם מההורים?
לבנים אסור לחשוף רגשות?
פחות לדבר, לעצור את הדמעות!



על הספה נותרו ארבעה.
הבנים והבנות יצאו לבלות.
נשארו הדובים והארנבות.

חבורה שכזאת.



                                          חבורה צבעונית.

                                 רק אמש היו חוטים על המדף.

                                מסרגה אחת, לעיתים שתיים

                                  וזוג ידיים......

                                             נתנו להם חיים.

                                                       הבעות ומבטים.

                                         











יום חמישי, 14 במאי 2020

מחשבות על בנים ועל בנות.



מתוך ניסיון עם ילדנו שלנו, או תצפית על אחרים, 
נוכל לראות כי ילדים בגיל שנתיים שלוש ירצו לעצמם בובה בחנות הצעצועים, ויחבקו אותה בחום.
מעטים אלו שיגיעו איתה לקופה.
 בסופו של דבר ישובו הביתה עם עוד משאית או מטוס.
אולי נינג'ה, או גיבורי על.
מחקרים מתחום החינוך שבחנו את הנושא מצאו כי הכל נובע מדאגת ההורים כאשר בנם הקטן יבחר לשחק בבובות.
מיד יתעוררו בליבם החששות לגבי נטיותיו המיניות.
לעיתים יביעו את הדאגה ולעיתים ישמרו החשש עמוק בסתר ליבם.
ההפרדה המגדרית באה מהמבוגרים.
כבר מימיהם הראשונים, ילבישו ההורים את התינוקת בורודים ואת התינוק הזכר בכחולים.


מה בעצם נותן/תורם המשחק בבובות?.

מעורר את הפן הרגשי, רוך, תקשורת, דו שיח.
אינו מעיד בגיל הצעיר על נטיה או זהות מינית.
השלכה מהתנהגות ההורים שלהם כלפי הילדים.
מטשטש את גבולות המיגדר  בין בנים לבנות.


במשך שנות עבודתי כיועצת, התמודדתי יותר עם סוגיות של ילדים
בגילאי 6-18

את תגובות הורי הבנים הקטנים שמעתי סביבי והבנתי
שכדי לאפשר לבנים קטנים להנות מהילדות המוקדמת והמשחק בבובות
לא אוכל להציע להן בובה באדום, בשיפון וסרטים בשיער - רחמנא לצלן.



הפשרה - 

בובה ממין זכר =   בוב





כן בן כזה, גברי, בוטח בעצמו, 
ידיו בכיסים 
והוא... אני מקוה לא יאיים על ההורים החרדים לזהותו המינית של בנם הקטן.

יום רביעי, 1 באפריל 2020

מיהם הינשופים שחדרו לעולמם של ילדים?

מביטה לתוך קופסת בובות הלבד שיצרתי ושומרת אותם באהבה. ינשופים ועוד ינשופים. מן תקופה כזו של יצירה.

רבות חשבתי על כך , מה גורם לנו ליצור ינשופים? הם נחשבים עופות דורסים. הם לא ידידותיים. אנחנו לא מרבים לראות אותם בחיי היום יום שלנו.
באחד מהלילות הלבנים...כן הם קורים מדי פעם.....שמעתי קול לא מוכר בממלכת הלילה. סיור בחלונות הבית בחסות החשיכה הוביל אותי לגג הסמוך, שם ראיתי צללית כהה של בע"ח שמניע ראשו ומשמיע קולות לתוך האפילה. נותרתי שם ללא מילים. לא זזה. המומה. זה היה הינשוף הראשון שראיתי ב-LIVE
בקופסת היצירה שלי נחו כבר אז ינשופים רבים בשלל צבעים. רבים מהם כבר נטשו את הקופסא ועברו לבתים אחרים. לילדים קטנים המחבקים אותם בלילות.
הינשוף האחרון עבר לאחרונה למתוק בן 3 להולדת אחותו הקטנה שהצטרפה למשפחה. לא היה לי קל להיפרד ממנו. אבל...תמיד נותרות התמונות המנחמות למזכרת.
אני במהלך חיי אוהבת לחקור. לדעת יותר. להבין.
יצאתי לקרוא יותר על הינשופים. לנסות להבין איך חדרו לעולם הילדים. הם לא חתלתול מתפנק ומחכה לליטוף, הם לא כלבלב נאמן, לא אפרוח צהבהב. מה קורה לנו? מי הם הינשופים שחדרו לעולם הילדים? מי?
הקריאה מעוררת בי עוד שאלות ותהיות...מדוע אנחנו אוהבים ינשופים? בובות, כרטיסי ברכה, איורים בספרים.
אין לי תשובה. נותרתי עם שאלות והן רבות.
הולכת להתמודד עם יצירת ינשוף חדש מלבד. אנבור שוב בשקית הלבד שלי, אצייר, אגזור, אתכנן, אקשט ואתפור. נראה איך הוא יראה הפעם הינשוף שלי.

טיול בויקיפדיה הפגיש אותי עם המידע הבא...."גודל הינשופים הוא כגודל תרנגולת צעירה, אך בגלל נוצותיהם הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי; צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם של הינשופים חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות. מלבד זאת, כל רגל של הינשוף מצוידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים האחרות פונות אחורה. ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים בחלק הקדמי הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, ועל ידי כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. ככל דורסי הלילה, פרצוף-השמע משמש לקליטת צלילים וניתובם לפתחי האוזניים. צווארו של הינשוף ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב את ראשו בזווית של עד 270 מעלות, אף יותר מחצי סיבוב ימינה ושמאלה.
הינשוף פעיל רק בלילה וצד את טרפו בצורה הבאה: הוא עף בשקט מוחלט בחושך ואז הוא מתנפל על הטרף, הורג אותו בעזרת טפריו וקורע ממנו חתיכות בעזרת מקורו המאונקל. הינשופים מבחינים בטרף בעזרת עיניהם החדות המותאמות לראייה בלילה, ובעזרת חוש שמיעתם המחודד. לאחר סיום עיכול הטרף, הינשוף מקיא את החלקים (צנפה) שאינם יכולים להתעכל בגופו, כגון: נוצותעצמות ושערות. מזונם העיקרי של הינשופים הוא: עופות קטנים מהם, מכרסמיםזוחליםחרקים ודגים.
הינשופים חיים בזוגות, והם מחלקים את התפקידים ביניהם. הנקבה מטילה ביצים, ודוגרת עליהם. הזכר מביא מזון לגוזלים, עד שהם לומדים לעוף, ומסוגלים להזין את עצמם לבד. הינשופים אינם בונים קנים, אלא גרים במקומות נטושים וחשוכים כמו: גזעים חלולים של עצים, כוכים, סלעים, או קנים נטושים של ציפורים אחרות. הם מטילים בין 2 ל־9 ביצים לבנות (לעיתים נדירות מאוד גודל התטולה הוא 12 ביצים). הגוזלים יוצאים מהביצה עיוורים, ומכוסים בפלומה דקה.

שמו של הינשוף נגזר מהמילה "נשף", שפירושה "לילה", ואולי גם בגלל קולות הנשיפה שהינשוף משמיע.

הינשוף מוכר בתור סימן לעתידות, אך גם למעשי כשפים ובשורות רעות, וזאת משום העיניים שלו שנראות כאנושיות והקולות שהוא משמיע. ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה, הינשוף היה בעל החיים אשר שוייך לאלת החכמה - אתנה, ומסיבה זו נעשה לסמל המדע, ואף סמלם של מטבעות אתונה, בהם הוא מופיע בדרך כלל.
בתלמוד (ברכות, נז:) מובא שהינשוף הוא אחד מהעופות שלא יפה לחלום ונקרא שם בשם קפופא.
במקרא, הינשוף נזכר כאחד מהעופות הטמאים (בספר ויקרא), וכעוף חרבות (בספר ישעיה).

יום שבת, 11 באוגוסט 2018

בובות, שירים ומה שבינהם!

https://www.youtube.com/watch?v=gxmRk8O5HP8
נוסטלגיה -
מוזמנים לפתוח את הקישור ולהאזין, להיזכר, להנות ולשקוע למחשבות.
קולות מן העבר.....שמוליק קראוס, אריק איינשטיין שכבר אינם איתנו
אבל הקולות מרטיטים, לעיתים דמעות זולגות. הגעגועים!!!
זכרונות - השירים שהשמענו לילדים, קלסיקה. מראות מן העבר........
הן, הבנות הקטנות שלי, יושבות ומשחקות בקוביות
התקליט מסתובב לו, המחט נוחתת והקולות נשמעים.
צחוק ושמחה של ילדים. הורות חדשה וכל כך הרבה חוויות וריגושים!
ואח"כ הקסטה שהיתה חידוש ......מי אינו זוכר את האוסף, ההקלטות, הריגוש.?
ואני יושבת לידן, אחרי יום עבודה, ותופרת בובה ועוד בובה.
וכשהן גדלו.......עוד בובות נתפרו, הפעם לדור הנכדים. בובות הגרביים המתוקות, שלבשו צורה אחרת, שימוש אחר, הפכו לבובות מתוקות, עם שלל הבעות.
לכל גרב סיפור אחר, לעיתים זו גרב עזובה ועצובה, ששינתה פניה והפכה לשמחה ועליזה.

אז מה מזכיר לכם השיר הזה? היכן הוא פוגש אתכם? מי ישתף אותנו?

בובה זהבה
מילים: מרים ילן שטקליס
לחן: שמוליק קראוס
עייפה בובה זהבה
ועייף מאוד הדוב.
הצללים לחדר באו
לוחשים לי "לילה טוב".
במיטה שוכבת נורית
על ידה יושב דובון
וכדור וגם ארנבת
וכולם רוצים לישון.
אך לפתע קמה נורית
"אבא, אבא" היא קוראה,
"בוא מהר, גרש החושך,
הוא מפריע, ילד רע".
צחקה בובה זהבה
וצחק מאוד הדוב:
למה לגרש החושך?
והרי הוא ילד טוב.
























אז מי מכן הכינה בובות לילדים/לנכדים?


יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

הכל אדום.


    אוהבת מן האדום האדום הזה.

    אדום הוא צבע מחמיא .


    בבקשה שיכחו את הישמע הקריאה "צבע אדום" אתם תושבי שדרות  שהייתם
    מורגלים לספור 15 שניות בלבד לתפוס מחסה.בבקשה מכם!

    אדום הוא צבעם של גלים בתדירויות הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט.

    אורך הגל של אור אדום הוא כ-700 ננומטר. אדום הוא אחד מצבעי היסוד.

    אורכי גל ארוכים יותר של גלים מתוך הספקטרום נקראים תת-אדום (או אינפרה-אדום).

    אדום אשר נוטה לעבר הכתום וחסר כל מרכיב כחול נקרא שני.

    אדום אשר חסר כל מרכיב צהוב, ונוטה לעבר הסגול נקרא ארגמן.

    דם מחומצן הוא אדום בגלל נוכחות ההמוגלובין והחמצן. אור אדום הוא הראשון שנבלע
    על ידי מי ים, לכן דגים וחסרי חוליות ימיים שנראים אדומים, הם למעשה שחורים
    בסביבה הטבעית שלהם.

    ובטבע......אוי היופי הזה.....


    ומכאן לחדר היצירה שלי....יצירות באדום!




    וממדף החרוזים.



    והצצה לקופסת כרטיסי הברכה.








    ואיך אפשר בלי חברתי היפנית האהובה?



    בימים חשוכים, כשהלילה יורד עלינו ב-4.30-5.00 אחה"צ......
    צובעת לי מעט באדום...
    כבר קראו לי אופטימית.
    לילה טוב חברים.
    אהבתם ? ספרו לי. שתפו!

    יום שבת, 13 בנובמבר 2010

    בובות מפוסלות!


      "שיחת נשים "- הצצה לחדר היצירה!

      אני יוצאת בזאת בהצהרה.....אוהבת יצירה בכל מאודי, זה חלק מהחמצן היומי שלי......
      אבל!!!
      אוהבת חומרים רכים,(חוטים, בדים, צמרים),  נעימים למגע, לא להתלכלך! (נו טוב
      אומרים שכל מי שנוטה ללימודי פסיכולוגיה ובעיקר אלו שמגשימים את החלום..יש
      להם בעיה כלשהי......אז יש לי אישור! ויש לי תעודות! וכן, יש בעיה).

      זה לא מונע ממני לאפות ולבשל ולאהוב את המטבח. מה עושים? יש "יד ימין" מעבד
      המזון שלי שהוא מתלכלך ומשאיר את ידי נקיות.

      כן! אנחנו שונים, (וטוב שכך), אני מוקפת באנשים שאוהבים ללוש בחימר, למרוח ידיהם
      בצבע ודבק. פשוט נהנים!.
      אחת מחברותי שמנויה כרונית על אגף ההתלכלכות בחומר היא  - מירי גולדשמידט.
      מי שמכיר אותה יודע...היא אנרג'ייזר בלתי נלאה. היא תתלכלך ותשאיר אותי עם ידיים
      מטופחות יושבת בצד ועושה "פיכס?" לא ולא!!!
      אז הנה ההוכחה שהיא לא ויתרה לי, ובזכותה התוצאה!
      אז...פחות מילים וקדימה לצילומים. עבודה ראשונה שלי בדאס, חומר שמתייבש באויר
      ונוח לעבודה (רק חבל שהוא מלכלך).
      ולפני כן תזכורת קטנה - בובה ראשונה באמת, הכנתי מפימו שהוא פחות מלכלך.


      וכאן נסיון ראשון בדאס. כך הוא נראה הידיד החדש שלי...

      ואחרי לישה והתלכלכות, פיסול וצביעה (בצבעי אקריל) החומר הפך לגברת נכבדה.

      כך היא נראתה בגן עדן לפני שהתעטפה בבגדים!

      ועכשיו תכירו זו החברה, כי לא טוב היות האדם לבדו (מי אמר שאמרו זאת רק על גברים/נשים?)

      וחכו שהיא תסתובב ותראו את האיפור הכבד.....הלחיים האדומות והצפורניים המרוחות בלק תואם.

      ומהצד השני..הגברת דרשה שימצאו את הפרופיל הפוטוגני...אני עוד מחפשת!


      כל אחת מהן יצאה מביתה כדי להיפגש ליום כיף עם חברתה...

      הן יצאו להשתזף מתחת לשיח הפלפלים שלי....
      מה עוד לא ראיתם אותו? רוצו מהר לרשומה "גינה לי ...גינה לי"...קורים שם הרבה דברים מעניינים.


       והשיחה שהיתה שם בין החברות...עוד ידובר בה רבות!
      שבת שלום חברים וחברות שלי! תהנו מכל רגע!

      יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

      אמנות ויצירה בחו"ל.

       
       
       
       

                   

      מאת: גלשי


              
       
      שלא תחשבו בטעות שאני מטיילת נודדת עם תרמיל על הגב.
       
      אבל...זה קורה אחת לשנה, מצויידת במצלמה ומנציחה דוכני אמנים (זוכרים את הרשומה עם העוגיות בסלובניה?).
       
      כן, איך אני יכולה לחלוף על האוצר הזה, מבלי לצלם?
       
      אבל אני "ילדה מנומסת מבית טוב" ותמיד תמיד מבקשת רשות!!!.
       
      היי, איפה את גברת נכבדה ששלפת את הסלולרי שלך וצילמת את הפיות שלי ועוד דיווחת על כך למישהו מעבר
       
      לקו? לא היה נעים יותר אם היית שואלת? הרי הייתי לידך!
       
      סתם חיסול חשבונות קטן עם אנונימית!
       
      אז אחרי שהכל כשר, אפשר לצאת למסע קטן בעולם. קחו בקבוק מים, חם בחוץ וקדימה!
       
      התחנה הראשונה בסלובניה - אמנות התחרה במחט. תראו את השרטוטים, העבודה המדוייקת, הטכניקה.
       
      איזו עדינות ואיזה יופי!
       
      מודה, את זה לא ניסיתי. יש לי חברה שקירות ביתה מכוסים בתחרות הללו. מעשה ידיה!
       
       
       
       
       
       
      .                                                    והתוצר המוגמר! מקסים נכון? איזו עדינות!



       
       
       
      חרוזים! צולמו בסלובניה. מזכירים לי מוטיבים מהתכשיטים האופיינים לתימן.
      אני צודקת?
      אגב, הכל על טהרת מתנת טבע - אבנים. המחיר היה בהתאם!
       
       
       
       
       
                                                                                         ועוד....

       
       
       
       
      והנה הארנבונים המתוקים העשויים באמנות מפיסות עץ טבעי לחלוטין.
       
      היה קשה לצלם. חבל! לפחות נשארה מזכרת.
       
      והייתם צריכים לראות את הנוף סביב. הטבע בהתגלמותו. כל המראות שבים כסרט נע כשאני מביטה בתמונות.
       
       
       
      והנה שטיח! כן שטיח!
       
      ותשאלו "מה פתאום את מצלמת שטיח?"    הוא נותן לי השראה לציור דודלינג בכרטיסי הברכה!
       
      שטיח שהצטלם במלון רדיסון בסופיה בולגריה! (יש עוד מישהו מהאורחים שצילם שטיח?)
       
      מקוה שאתם לא שולחים אלי את בעלי החלוקים הלבנים עם אמבולנס!
       
      בעיני הוא כל כך יפה, שלא יכולתי שלא להנציח ממנו מזכרת!
       
       
       
      ובובות...הן תמיד מככבות!
       
      והפעם בובות מקומיות בפלובדיב שבבולגריה!
       
       
       
       
       
      ואלה בפולין - איזה שפע
       
       
       
       
       
       
       
      ואמן רחוב בורשה בככר.
       
       
       
       
       
                                          

      ואמן המגלף בעץ. גם הוא בורשה שבפולין.

       
      כמה נפלא להכיר אמנויות שונות בארצות שונות - מרתק!
      

      טופו פוסט היכרות כדי שלא תפסידו.

                                                                                 אנחנו צרכני טופו ואפילו נהנים ממנו.    אז לאלה שלא ניסו, חוששים מ...