יום שבת, 30 באוקטובר 2010

עגבניה...כשאתם דאגתם! אני הייתי שלווה!!!

 
    
 
 
 
        
 











 
הגעתם לחנות, ניגשתם למדף וחשכו עינכם???
 
18 ש"ח, 17 ש"ח ..מחירים דמיוניים!
 
ואני.....פתחתי את החלון......הבטתי באדנית שלי שאני מטפחת ממרום
 
דירתנו הצופה אל הכרמל.....נשמתי את אויר ההרים ובידי קטפתי מלוא
 
החופן מן האדומות הקטנות הללו..
 
ולא הייתי מוטרדת כלל ממחיר העגבניות.
 
זרעתי אותן (זוכרים את הרשומה על הפלפלים שלי באדנית? כדאי לכם לקרוא ולנסות.)
 







 הטמנתי מחצית עגבניה במעמקי האדנית שלי...
 
והשקיתי מדי יום...עד שצצו השתילים הקטנים הראשונים
 
גדלו וגדלו, פרחים צהובים צצו בינות לעלים הירוקים
התפתחו לעגבניות קטנות וירוקות
שהאדימו והחזירו לי אהבה!
 
מומלץ.
 
נסו וספרו לי!
 
חוויה אמיתית!
 
אל תאמרו "אבל..אין לנו גינה..".
 
גם לי - אין!!!!!!!
 
אבל עגבניות יש לי - והרבה!!!
                                             

יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

קופסא מתפוצצת - יצירה בנייר.



    קופסא מתפוצצת.

    28/10/2010
                                                  נבהלתם מהכותרת? אין צורך!

    אנחנו הישראלים נבהלים מכל מה שבא בהטיה של פיצוץ, התפוצץ, לפוצץ.

    לא !     אנחנו לא בשיעור דקדוק/לשון!

                                                              אנחנו בתחום היצירה והאמנות.

    "קופסא מתפוצצת" היא למעשה אחת האפשרויות להכנת אלבום תמונות, עבודת יד.

    מדוע קוראים לה בשם זה? כי דפי האלבום "אסופים" לתוך כיסוי ויוצרים קופסא. כאשר מסירים את 

    הכיסוי - הדפים נפתחים ונפרשים ב-3 קומות.

                                        הרי לכם זו -  שהכנתי לבתי ליום הולדתה.

                       שקדתי רבות על הכנתה...אהבתי את התוצאה!   ואתם?

      


    וכך נראה הכיסוי העליון כשהוא פרוש לפני הדבקה.


    יש דרכים שונות ורבות לעיצוב. אני בחרתי ב"שירי ילדים" שאהבה בילדותה.

    הילדה שלי היתה "תולעת ספרים". בכל פעם שדממה היתה שורה בביתנו, ידעתי שהיא שקעה 

    לעולם הספרים שאף פעם לא היתה שבעה ממנו.

    עבורה קטעים משירים אלו -  היו חיבור לעבר...וברור שגם עבורי.

    כך שההנאה בהכנה, היתה רבה!

    כל ריבוע (יש 12 פנימיים ב-3 שכבות של 4 בכל דף) זכה לדף רקע תואם, ועליו הודבקו המילים 

    המקוריות ושם המחבר כמובן.

    אני ידועה כאדם רגשן במיוחד....(איך בחרתי לי מקצוע כזה? איך?) 

    העיסוק בהכנת הקופסא החזיר אותי לימים ההם, של גידול הבנות ותוך כדי...הזלתי לא מעט דמעות

     של התרגשות. מי שמכיר אותי ..לא מתפלא.

    שמרתי שלא להרטיב את הדפים!....




    כך היא נראית בצידה החיצוני. עם מכסה נוסף.




    קופסא מס' 2
    לימים הכנתי קופסא נוספת ליום הולדת שנה,  של תינוק מקסים ויפיפה ששימחה מאד את בני משפחתו והשאירה בידם מזכרת נפלאה.





    הקופסא פתוחה ובצידה המכסה.




    כל דופן חיצונית של הקופסא עוטרה בתמונותיו  של היפיוף! 4 במספר.





    מבט על הכיסוי מלמעלה. נייר קלף בעיטור עדין.



    4 דפי האלבום הפנימיים היו מעוטרים בברכות שהוקדשו ל"חתן יום ההולדת"

    בן השנה.

    8 אחרים היו עם "שירי ילדים" שנכתבו במיוחד עבורו, ועוטרו בהתאם. חלקם קלסיקות.

    הנה דוגמא נוספת.






    הכנת קופסאות מתפוצצות היא השקעה מרובה, אך מהנה.
    אשמח לשמוע האם הכנתם? כיצד בחרתם לעטר אותן? האם עפ"י נושא כמוני? תמונות? ואולי היה לכם רעיון אחר? אשמח אם תשתפו!


    יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

    קופסא מתפוצצת.

       

    מאת: גלשי


     
         
      בול בתפוז 28.10.2010
     
    נבהלתם מהכותרת? אין צורך!
     
    אנחנו הישראלים נבהלים מכל מה שבא בהטיה של פיצוץ, התפוצץ, לפוצץ.
     
    לא !     אנחנו לא בשיעור דקדוק/לשון!
     
                                                              אנחנו בתחום היצירה והאמנות.
     
    "קופסא מתפוצצת" היא למעשה אחת האפשרויות להכנת אלבום תמונות, עבודת יד.
     
    מדוע קוראים לה בשם זה? כי דפי האלבום "אסופים" לתוך כיסוי ויוצרים קופסא. כאשר מסירים את הכיסוי -
    הדפים נפתחים ונפרשים ב-3 קומות.
     
    הרי לכם זו -  שהכנתי לבתי ליום הולדתה.
     
    שקדתי רבות על הכנתה...אהבתי את התוצאה!   ואתם?
     
      
     
     

                                                        וכך נראה הכיסוי העליון כשהוא פרוש לפני הדבקה.


     
    יש דרכים שונות ורבות לעיצוב. אני בחרתי ב"שירי ילדים" שאהבה בילדותה.
     
    הילדה שלי היתה "תולעת ספרים". בכל פעם שדממה היתה שורה בביתנו, ידעתי שהיא שקעה לעולם הספרים
    שאף פעם לא היתה שבעה ממנו.
     
    עבורה קטעים משירים אלו -  היו חיבור לעבר...וברור שגם עבורי.
     
    כך שההנאה בהכנה, היתה רבה!
     
    כל ריבוע (יש 12 פנימיים ב-3 שכבות של 4 בכל דף) זכה לדף רקע תואם, ועליו הודבקו המילים המקוריות ושם המחבר כמובן.
     
    אני ידועה כאדם רגשן במיוחד....(איך בחרתי לי מקצוע כזה? איך?) 
     


    העיסוק בהכנת הקופסא החזיר אותי לימים ההם, של גידול הבנות ותוך כדי...הזלתי לא מעט דמעות של התרגשות.
     
    מי שמכיר אותי ..לא מתפלא.
     
    שמרתי שלא להרטיב את הדפים!....

     
     
     
     
                                                   כך היא נראית בצידה החיצוני. עם מכסה נוסף.




    קופסא מס'   2
     
     
     
     
    לימים הכנתי קופסא נוספת ליום הולדת שנה,  
     
    של תינוק מקסים ויפיפה ששימחה מאד את בני משפחתו
    והשאירה בידם מזכרת נפלאה.
     
     
     
     
     
     
     
     
                                                                 הקופסא פתוחה ובצידה המכסה.

     
     
     

                                 כל דופן חיצונית של הקופסא עוטרה בתמונותיו  של היפיוף! 4 במספר.

     
     
     
     
     
                                                        מבט על הכיסוי מלמעלה. נייר קלף בעיטור עדין.
     
     
     
    4 דפי האלבום הפנימיים היו מעוטרים בברכות שהוקדשו ל"חתן יום ההולדת"
    בן השנה.
     
    8 אחרים היו עם "שירי ילדים" שנכתבו במיוחד עבורו, ועוטרו בהתאם.
     חלקם קלסיקות.
     
    הנה דוגמא נוספת.
     
     
     
     
     
     

     
    הכנת קופסאות מתפוצצות היא השקעה מרובה, אך מהנה.
     
    אשמח לשמוע האם הכנתם? כיצד בחרתם לעטר אותן? האם עפ"י נושא כמוני? תמונות?
     
    ואולי היה לכם רעיון אחר?
     
    אשמח אם תשתפו!
     
     
     
     
     

     


    יום שבת, 23 באוקטובר 2010

    מנפלאות הידיים הסורגות!

     
               

    מאת: גלשי

     
     
    את המסרגות הראשונות אחזתי בידי בגיל צעיר מאד.
     
    אמא שלי שידה היה בכל...היתה מודל החיקוי שלי.
     
    היא ציירה (ציירת בכל רמ"ח אבריה), רקמה, תפרה וסרגה.
     
    היתה בה סקרנות לאמנות ויצירה שעברה אלי וזורמת בעורקיי.
     
    סוודר ראשון שלם, סרגתי בגיל 9 כשהיא היתה מנחה אותי בהוראות. למרות שחלפו עשרות שנים מאז...זוכרת
     
    אותו בצבעו הכתום עז.
     
    אוי מירי104 חברתי היקרה, איך העזתי שלא לשמור לך מהכתום הכתום הזה שאת כל כך אוהבת?
     
    לאורך כל חיי סרגתי. בעיקר בתקופה שכל החברות סביבי ילדו את תינוקם הראשון...
     
    לרותי חברת ילדות אהובה שמלוה אותי כל חיי, הכנתי קופסה מיד כשגילתה לי את הסוד על הריונה ובמשך כל
     
    חודשי ההמתנה להולדת הפלא......(הוא אכן פלא עד היום....לו רק ידעתם והיא היתה מרשה לי לספר הצנועה
     
    הזו.....  את מרשה? רק תגידי!!!) סרגתי לו שמיכה, סוודר, אפודה, נעליים ומה לא?) זו היתה התרגשות לשמה!! 
     
    אחרי שכרעתי ברך וביקשתי יפה....
     
    הילד התינוק הזה....שגדל בנתיים הוא ד"ר רני פולק הרופא/שף שכל ידיעה עליו ברחבי הגוגל מרגשת אותי. שיטוט בחנות
     
    סטימצקי עם ספרו המצליח ביותר ותורגם כבר לשפות נוספות - מחממת את ליבי - ...זה התינוק היפיפה שהתרגשתי עם
     
    לידתו...כאילו היה ילדי שלי.
     
    גאה בך! אתה כל כך מיוחד ומוכשר! תמיד היית! אין שני לך!
     
    ולך חברה אהובה שמלווה אותי מאז גיל 14 ודרכינו תמיד צמודות ואוהבות - שולחת לך חיבוק של זכרונות רחוקים וימים אחרים.
     
    לא צילמתי באותה תקופה...מי צילם?
     
    מאוחר יותר החלטתי להכין לעצמי אלבום תמונות אינטרנטי ולשמור את כל יצירותי שבד"כ מגיעות לבתים
     
    אחרים...כי אני כל כך אוהבת לתת מתנות ולשמח משפחה וחברות.
     
    רוצים לראות?
     
     
     
     
     
                                                                                          אפודת דובי.
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
    שבת בבוקר, נכון אתם רוצים להמשיך לישון?
     
    מספיק לכם?
     
    יש עוד!!!....אבל מה אתם אשמים,  שאני כדרכי משכימת קום? גם היום שלא נדרשת לרוץ למקום העבודה
     
    שלי.....ויש יום מנוחה! "וישבות ה' מכל מלאכתו אשר עשה?".
     
    זו היתה פינת אהבתי לתינוקות.
     
    פעם לפני שנים.....אמרו לי "רק סבתות סורגות"! הייתי עוד ילדה!
     
    עכשיו כבר יש לי "רישיון סריגה" (קריצה).
     
    שבת שלום חברים!

    יום שישי, 22 באוקטובר 2010

    חלזונות.....


      על סתיו...חלזונות... ומה שבינהם!!!

      הסתיו בפתח...כולנו מחכים לו.
      ימים של התרגשות היו סביב הגשם הראשון... ושוב חום כבד.
      הבטיחו טיפות...מישהו ראה? חווה?
      זכרונות ילדות!!! בהתרגשות מביטים בו בחילזון, זוחל באיטיות ומשאיר אחריו שובל דביק.
      למי אין זכרונות שכאלה?
      מי לא אסף אותם לביתו בקופסת קרטון? (אחותי ואני - ברור שכן). והשיר שגדלנו עליו..


      ועוד מהסדרה האהובה 




      ( מתוך ברלה - סדרת ספרי ילדים.)
      ועל השירה בציבור עם עינת שרוף, מי לא שמע? ואיפה היא בין השאר מופיעה? במועדון "הברלה"  שבקיבוץ להבות חביבה.
      אל תהיו מודאגים....ממש אין לי שם אחוזים (ואפילו לא הייתי...שששש...לא לגלות).
      אז עם זכרונות הילדות הללו, ניגשתי לערימת הבדים, החוטים והמחטים...ותפרתי שבלול כזה...לא דביק...לא מלכלך...ולא בורח מקופסת הקרטון.
      אחרי שעיטרתי אותו בפרחים שסרגתי ובתחרה שבחרתי, כי ידעתי שתישאר צחורה ונקיה, כי הוא לא יזחל על אדמה ...
      הייתי מרוצה!!!
      2 הבדים הובאו איתי מארה"ב ומזכירים לי ימים אחרים של התעסקות בבדים.

      הידעתם כי קיימים לפחות 60,000 מינים של חלזונות?
      מוכר לנו החילזון עם הקונכייה (ה-SNAIL ) איתו עשיתי הכרות באמצעות חברי לעבודה במוסד לפגועי נפש בו עבדתי בניו יורק, שעסק במחקר עם היצורים הללו במסגרת לימודיו והיה שיחות טלפון ארוכות מנהל בנדון.....
      והחשופית (Limacidae) - "שבלול ערום"; שבלול ללא קונכייה חיצונית, איתו עשיתי הכרות אישית בדירה השכורה הראשונה בה גרנו כזוג סטודנטים צעיר...והן טיילו לנו באיזור הלחות בבית. האמינו לי שאני לא רוצה להיזכר ואתם לא רוצים לדעת...
      אני אוהבת לחקור כל נושא שאני נוגעת בו...לפני תפירת החילזון בדקתי כי "את גוף החילזון עוטפת הקונכייה, שהיא מבנה קשיח וחיוני עבור החילזון. הקונכייה מגנה מפני טורפים .הקונכייה ספירלית-בורגיתועשויה מחומר קרני (המורכב מסידן). 
      הראש נושא את הלוע ואת אברי החישה. אברי החישה הם למעשה שני זוגות מחושים וזוג לחיים .
      הרגל היא איבר התנועה. יש לה סוליה שטוחה ושרירית המצופה באפיתל המפריש ריר דביק. ריר זה מתקרש במגע עם אוויר ומהווה קרום חלק המגן על הסוליה בזמן התנועה .
      הרגל השרירית מאפשרת לחילזון להיאחז ולהיצמד למשטחים חלקים (בשילוב עם הריר אותו הרגל מפרישה), לזחול ולשחות (תלוי במין).
       

      מצויידת בכל המידע. תפרתי את החילזון שלי.
      נכון! הוא צבעוני ולא דומה למקור!
      הוא לא דביק ואינו מלכלך!
      חילזון הגינה הוא אחת מהחיות החביבות בעיקר על ילדים, שיודעים לדקלם את שיר הילדים הנודע "ברל'ה צא החוצה": ("ברל'ה ברל'ה, צא החוצה! אמא ואבא יתנו לך עוגה!").
      בקרוב נראה אותו מטייל סביבנו.
      מחכים לך גשם..."גשם גשם בוא"!
      ולך החילזון! "ברל'ה......וכו').

      ועוד משהו קטן......

      בתרבויות רבות, החילזון הוא שם דבר לאטיות, ואדם אטי נמשל לעתים לחילזון
      במטבח הצרפתי בשר חילזון מסוים - "אסקרגו" - נחשב למעדן
       


       טעמתם? ספרו לי....
      אני שמעתי על האסקרגו מחברי החוקר...
      טעמתי? אוי לא!   אין סיכוי!  ואתם? אמיצים ממני?

      יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

      צובעת לי עולם בצבעים עזים!



      בראשית/ מילים: חיים חפר
      בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ,
      והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.

      וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור ויהי אור
      והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה שחור
      ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

      וביום השני הוא יצר את הרקיע,הרקיע הנפלא והכחול
      הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע,ונפרש מעל גבוה ועגול
      ויהי ערב ויהי בוקר יום שני

      וביום השלישי הוא יצר את היבשת
      את העמק את ההר ואת הים
      ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא
      שהפליאו את העין ביופיים
      ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי.

      וביום הרביעי את השמש ברא וירח עלה בלילות
      רבבות כוכבים כל כוכב הוא מזל סובבו
      ועברו במסילות.
      ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי.

      וביום חמישי הוא יצר חיים במים,
      את הצדפים את הדגים התנינים
      ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים
      הנשרים הסנוניות והיונים
      ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי.

      וביום השישי הוא יצר חיות בחלד
      את הפילים האיילות את הצבועים
      ובאותו היום ממש הוא ברא אדם בצלם
      הוא ברא אדם בצלם אלוהיםויהי ערב ויהי בוקר יום שישי

      בטיול בסלובניה, יצאתי לתור בעיני אחרי פלא הבריאה. גם הפעם מצויידת במצלמה,

      בוחנת את הטבע - נוף, מים וצמחיה.

      הפעם ברשומה - פרחים! פרחים בשלל צבעים, שאת הלב ביופיים מרחיבים!

      יש מומחים ממני בזיהוי השמות.

      התרכזתי ביופי ובשונות!

      אוהבת לבחון את יפי הבריאה במדינות השונות! 























      את צבעיהם העזים,שומרת לי במגירות הזכרון לימים אפורים. 

      או אז מביטה בכם פרחים מדהימים, וצובעת לי שוב עולם - בצבעים משמחים!

      זה היה סיור קצר בנופיה של סלובניה - רווית המים, היופי והצמחיה.

      זו מזכרת נפלאה מזר של פרחים בכל הצבעים, ששומרת לי  - לעצמי,

      לימים אחרים!!!

      הצבעים העזים הללו - הם ההשראה ...לימים רוויי יצירה!


      אהבתם חברים? שתפו אותי...

      לאן סוחף אתכם הטבע במחשבות? מצלמים פרחים? מה לכם הם אומרים?

      ביאליק מונצח בשדרות ח"ן רחובות

        בילדותי גדלתי ברחובות. כל חזרה למקורות מפגישה אותי עם העבר וגורמת להתרגשות.   כך זה אצלי.                 שדרות ח"ן (ע"ש חיים נח...