היה היה פנס בודד........

צולם בפורטלנד, ארה"ב יום סגרירי אפור מעט,  המצלמה ביד. נמל, מים עכורים, תרנים, מפרשים וסירות  והראש עמוס מחשבות. למול הפנס הבודד מתנגן השיר, עם מילים של פעם תמימות כל כך עם מוסיקה עתיקה כל כך... ולאחר ערב של "כוכב נולד" ותחרויות שירה  הנראים בכל ערוץ וערוץ על המירקע, אני מהרהרת ומנסה להסביר לעצמי מה קרה למילים העכשוויות? למוסיקה המתנגנת במכוניות ל-"TOY"   ו-טודובום ... ואיפה התום? והתרגום לסיטואציות הפשוטות של החיים? פנס בודד גידי גוב ומיקה קרני מילים: יוסף דר וחיים גורי לחן: סשה ארגוב היה היה פנס בודד בקצה שכונה והוא האיר את ילדותנו הקטנה והוא האיר את משחקי המחבואים ולאורו היו הקדרים באים. כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב" היה קולה של אמא רץ בתחנוניו: "הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר, כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר". "רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט את תמיד הורסת כשכבר כמעט לא הספקנו לשחק מעט אפילו" - אבל תחנונינו לא הועילו. היה היה פנס בודד בקצה שכונה ועל ידו גדר, ושער וגינה, ושם אמרתי לה את שאומרים כולם על מפתני כל הבנות שבעולם. וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה, רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה - אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר, כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר". "רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת, את תמיד הורסת כשכבר כמעט לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" - אבל תחנוני אז לא הועילו. היה היה פנס בודד - חלפו שנים ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים והשכונות מצאו מקלט בפזמונים, אבל אותם קולות ברחוב ובגנים. וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו והחצר כולה מלאה בשריקותיו, אני יוצא אל המרפסת וקורא: "שמע ילד, לך הביתה או אני יורד". "רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט". אז רציתי להפחיד אותו כאילו - אבל לא ירדתי אפילו.

ארה"ב - קטיף פטל. (Picking raspberries)

חייבת, חייבת לתעד את הביקור בגן עדן של הפטל בארה"ב.

לקחנו חלק עם הילדים בחבורה ונהנינו לא פחות. 

מצויידים בסלסלה, יצאנו לקטיף.

אכלנו ואכלנו ללא הגבלה.

חשבנו כבר על העוגה, הריבה וכל מה שבאמת נעשה כשנשוב הביתה עם האוצר הזה. 

פטל (שם מדעי: Rubus) הוא סוג של שיח בעל פרחים ממשפחת הוורדיים, הכולל למעלה מ-250 מינים ותת-מינים, הגדלים בכל אזורי העולם, בעיקר בצפון הממוזג; ישנם מינים תרבותיים שמשמשים בעיקר למאכל, להכנת ריבות ומיצים.

למרבית מיני השיח יש חוחים בדומה לוורדים, בהם הם נעזרים כדי לטפס על קירות ומבנים. יוצא דופן מבחינה זו הוא הפטל האדום, שגבעוליו ישרים וחלקים.

הפירות של כל מיני הפטל הם בצורת מקבץ גרגרים זעירים, הסדורים בצורה מעגלית סביב העוקץ. אשכולות הפטל מתוקים-חמוצים והם טובים למאכל אדם. קוצי הפטל מעוקלים, חדים ודוקרים. בקטיף פטל עלולים להיפצע מקוציו. ויקיפדיה.

                נכנסנו לחווה, כניסה ציורית כפי שנראה בתמונה, קיבלנו סלסלה ויצאנו לדרך. 
שורות שורות של שיחים עם הפרי                                                                                         האדום האדום הזה.

שפע שלא יתואר. אוכלים ואוכלים, בוחרים וקוטפים, נהנים מכל רגע. הפירות בשלים כל כך ואני חושבת לעצמי כיצד ישרדו את הדרך הביתה? איך יגיעו לסיר הריבה? ואולי יקשטו עוגה...

הילדים נהנים וצוהלים. כמה כיף להם שיש ענפים נמוכים ונגישים, לכל אחד לפי הגובה שלו, ממש מולו מחכה עוד ענף עמוס בפרי.

ובחצר, פינת משחקים לילדים. קרון מוצל עם ספסלים, המיועד לפיקניק משפחתי. איך? איך הם חושבים על כל פרט?

כמה נקי ומסודר. כל משפחה הסועדת את ארוחתה, מפנה ומנקה אחריה עד לפירור האחרון.

אני מביטה וכולי קנאה.

                        למה? למה בארץ שקיות מתעופפות? ניירות ובדלי סיגריות בכל מקום? היכן טמונה הבעיה? 

                                                                צר לי, אך אין זה מרפה ממני. 

               עצוב לי, מדי יום לראות, לחוות ולכאוב את הלכלוך סביב, חוסר השמירה על הסביבה. מה קורה לנו???