גיליתי אותה ברשת באקראי.
אלה הרגעים שגורמים לי אושר.
שמצדיקים את העובדה שהתעקשתי להתחבר לרשתות
ולא לוותר לעצמי.
שעמדתי מול שאלות הסביבה
"מה יש לך לראות שם"?.
החשיפה לאמנות על פני הגלובוס
להכיר אמנים מתרבות שונה.
סגנונות שונים ומרגשים.
שום טיול בעולם לא היה מפגיש אותי
עם כל האמנים הללו.
BEATA השאירה אותי פעורת פה.
אני סורגת כל חיי
אבל כאן...המקוריות הפעימה אותי.
ממש לא סגנון קונבנציונלי של סריגה.
הצבעוניות, היופי, הגיוון
לא יכולתי לחלוף על פני התמונות הסרוגות
מבלי לעצור ולחפש אחר עוד ועוד יצירות.
יצאתי למסע אחריה.
ניסיתי לדעת פרטים עליה.
לדעתי היא אמנית פולניה.
לפי צליל השפה המוכר לי מבית אבי.
איני דוברת השפה
אך אוזניי רגישות לצליליה.
חיפוש ברחבי הרשת לא נתן מידע עליה.
הצטערתי. רציתי לדעת עליה יותר.
נותרתי מאוכזבת אך שמחה לגלות את היופי הזה.
עשרות רבות של תמונות.
"עבודת נמלים".
טכניקות סריגה שונות.
דיוק ובחירת צבעים.
מי שידה אוחזת במסרגות תדע להעריך
את היצירות המדהימות הללו.
כמה שאלות הייתי רוצה לשאול אותה.
כמה עוד מידע חסר לי
והייתי רוצה להבין, לדעת.
אולי יום אחד תצא אלינו חשופה יותר.
אני אמשיך לצפות באמנות הייחודית הזו.
