‏הצגת רשומות עם תוויות הורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הורים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 12 במרץ 2024

בורשט בטעם של בית ההורים

 



                        יש מראות וטעמים שיחזירו אותך מיד לזיכרונות

וגעגועים לבית ההורים.

למרות שחלפו השנים והם תמיד חסרים

המאכלים שהורגלת אליהם

יעלו בך תחושת אושר ודמעות בעיניים.


כך קרה לי אמש

כשנשלחה לי תמונה של צלחת בורשט מהבילה.

המרק האדום אדום הזה

שסלק משתלט עליו וצובע אותו בצבעים עזים.

ברור, יש מרשמים רבים ושונים.

ניסיתי לשחזר את הכי דומה למקור.


  • מצרכים ואופן הכנה. - בורשט
  • 1 בצל קצוץ לאדות עד השחמה קלה.
  • לרסק 3 גזרים במעבד מזון בפומפיה גסה.
  • לרסק סלק במעבד בפומפיה גסה
  •  להוסיף לבצל ולהמשיך לאדות יחד.
  • למלא את הסיר במים רותחים ולהוסיף את השאר
  • 2 גבעולי סלרי עם העלים, לקצץ
  • חצי כרוב קטן  פרוס דק
  • פלפל אדום חתוך לקוביות קטנות
  • 4 שיני שום, פרוסות
  • 2 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות
  • 3 כפות עגבניות מרוסקות
  • כף שטוחה סוכר חום
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס
  • כף גדושה אבקת מרק עוף
לאחר ההרתחה לבשל על אש קטנה. יש המוסיפים לימון, כף חומץ. 
טעמתי ואהבתי בלי.
בתיאבון.
                                      
                                 
                                 

                               





יום שבת, 29 באוקטובר 2022

פטריות אחרי הגשם

                                                                   

                            

                          מביטה בתמונה, מפליגה בזיכרונות למחוזות ילדותי.

נזכרת בטיפות הגשם מקישות על חלוני.

אני עומדת על המיטה ברגלי היחפות

כולי נרגשת...גשם, שלוליות !

ילדה רחובותית קטנה.

לא, אין עצי אורן בסביבה.

אין כאן אורניות צהובות, 

שאינן רעילות ומסוכנות

כמו פטריות אחרות.

בין רגבי אדמה חרושים

יחד עם ההורים הצעירים, משוטטים..

פטריות מלקטים.

רק כאלה שאנו מכירים ובטוחים.

ההתרגשות רבה!

על מציאת כל פטריה, אנחנו מצהירים בשמחה.

עם סל עמוס, הביתה חוזרים.

אמא מנקה ומכניסה לסירים.

סביב קערה מהבילה כולנו סועדים.

והיום....נותרו הזיכרונות

מעצימים הגעגועים.

לילדות שחלפה, להורים המתים.


היו ימים!

יום רביעי, 27 באפריל 2022

תמונה מאלבום הילדות.

                                                                       



הצילום מסגיר ימים אחרים.

לא מצלמות אישיות יקרות,

 לא טלפונים חכמים,

 עם מצלמות משוכללות.

רחובות עיר ההדרים, עפופה ריח עז של בשמים.

בת בכורה לאב שחזר מהתופת, ניצול שואה .

ברחובות, כשהוא בודד כל כך,

הכיר מורה צעירה ויפה, איתה הקים משפחה.

ברחוב הראשי של העיר - 

רחוב הרצל, מי לא מכיר?

שם במבנה ישן, הסתתר לו חדר חשוך ומסתורי 

 שהכיר כל ילד רחובותי 

"הסטודיו של בן - צבי"!

לא היו לו מתחרים!

אליו, כולם בהמוניהם, היו נוהרים.

אז... קשרו לה סרט וסרקו את שערה, 

 הלבישו לה אפודה חמה, שאמא סרגה באהבה

ומכנסיים עם קשירה בגומי העוטף את נעלה.

כך הביאוה להצטלם, על סוס ועגלה.

צילום שהוצמד לאלבום הילדות

במדבקות פינה שחורות

מצהיב לאיטו כבר שנים רבות.

מדי פעם היא מציצה בו בדמעות,

מתגעגעת להורים שאינם... לילדות...

לשנים שחלפו במהירות.






יום שני, 27 באפריל 2020

התמונות שבאלבום




תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏תקריב‏‏‏


זוכרים איזה אלבומים היו לנו פעם פעם?

היו אלבומים די קטנים עם דפים שחורים
אח"כ "משוכללים" עם דף פרגמנט מפריד ביניהם.

והיו כאלה עם פינות מעוטרות לתמונות

ואח"כ אלבומי כיסים.

ומה היום בעידן החדש?

כבר לא מפתחים תמונות, הן שמורות בתיקיה במחשב
לפעמים הוא קורס, אבוי לנו

מצאתי את האלבום ילדות הישן שלי.
עמוס בזכרונות.
ילדה קטנה עם הורים צעירים.
אב מאושר ששרד את השואה וחובק תינוקת משלו
אחרי הגיהנום שעבר
לפתע יש תקוה, התחלה חדשה.
חיים חדשים בארץ המיוחלת שאליה עשה דרכו בדרכים לא דרכים
על פני ארצות וימים.


מביטה בתמונות עם השמחה והתמימות
עם החיוך והצחוק.
האקורדיון והספרים.
תמונות משפחה גרעינית של הורים ו-2 ילדים.




אצל אבא, כל לידה של ילד יהודי היתה ניצחון על הגרמנים


 מחייכת אל העולם

בוחנת. הסקרנות לגלות כבר החלה

אהבה ענקית לבובה נורית



עם סבתא אהובה שליוותה אותי רק עד גיל 12
הסבתא היחידה שהיתה לי.

בובה נורית שפוקחת ועוצמת עיניים.
בגדים שאמא תמיד רקמה לי.




אמהות מוקדמת.



למי אין צילום כזה בסטודיו של הצלם?
הצלם היחיד ברחובות.
החדר עם הוילונות הכהים ואורות בוהקים.



נראה שיש שם משהו מרתק....




עם האקורדיון הראשון שלי.
כשסבתא שחקנית תיאטרון אידי
ומורה לפסנתר ואקורדיון.
ודוד מנשה רבינא מבקר הפילהרמונית 
וכותב כתבות לעיתון.



מאז...לא הסתפרתי יותר. והשיער גדל וגדל עד עצם היום הזה.

והיום כשאני מוקפת בנכדות, הן אוהבות  לעשות לי תיסרוקות.

יש כיף גדול מזה?



טופו פוסט היכרות כדי שלא תפסידו.

                                                                           אנחנו צרכני טופו ואפילו נהנים ממנו.    אז לאלה שלא ניסו, חוששים מ...