אמנות ויצירה כתרפיה לנשמה.: חמסה

‏הצגת רשומות עם תוויות חמסה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 ביוני 2025

מלאכת הריקמה - חמסה

רקמה לדעתי היא פעולה מדיטטיבית ששכר בצידה. היא מרגיעה מאד,

דורשת תכנון ומחשבה. יש בה סיפוק רב וגם תוצאה.
את החמסה הנ"ל ציירתי על פיסת בד. גם את המוטיבים הפנימיים.

🧵 היסטוריה של הרקמה

הרקמה היא אחת מצורות האמנות והקישוט הקדומות ביותר, שבה שוזרים חוטים

על גבי טקסטיל ליצירת עיטורים, סמלים ולעיתים גם מסרים.

רקמה פרהיסטורית: הממצאים הארכיאולוגיים הקדומים ביותר של טקסטיל רקום

מתוארכים ללפני כ-30,000 שנה. חוטים פשוטים מצמח או גידול חיה שימשו לעיטור בגדים.

מצרים העתיקה: כבר באלף ה-2 לפנה"ס, המצרים רקמו בבדים יקרים (בעיקר פשתן)
מוטיבים של אלים, טבע וסמלים דתיים.
סין והודו: בסין, הרקמה שימשה לביטוי מעמד חברתי גבוה. רקמות משי עשירות בעיטורים של
דרקונים ופרחים . בהודו, הרקמה היא חלק מהתרבות המסורתית מזה אלפי שנים .
בימי הביניים, רקמה הייתה אומנות יוקרתית. רקמות זהב וכסף עיטרו בגדי כמורה, מלכים ואצילים.
המוטיבים הדתיים שלטו, במיוחד בימי הביניים והתחייה.
בתקופה הוויקטוריאנית באנגליה (המאה ה-19), הרקמה הפכה גם לפעילות של נשים מהמעמד הבינוני,
ונפוצה כרקמת נוי ביתית.

🪬 רקמת חמסות

החמסה היא סמל מיסטי בדמות כף יד סימטרית, לרוב עם עין במרכזה.

הסמל נפוץ במזרח התיכון, צפון אפריקה ובקרב יהודים, מוסלמים ונוצרים.

רקמת חמסות נפוצה במיוחד בקהילות מרוקו, תוניסיה, לוב ואלג'יריה.

נשים רקמו חמסות על בגדים, בדי חופה, כריות, כיסויי מיטה ותיקים –

להגן מעין הרע ולהביא מזל וברכה.

לרוב שולבו גם מוטיבים של דגים, עיניים, ציפורים או פרחים –

סמליים של הגנה ופוריות.

בישראל, החמסה הפכה לסמל פופולרי בקרב קהילות יוצאי המזרח.

רקמות חמסה עיטרו גם טליתות, תיקים לתפילין, ואפילו סמלים ציוניים משולבים באומנות עדינה.

🧵 סגנונות רקמת חמסה נפוצים:

רקמה ידנית עם חוטי זהב/כסף – סגנון אנדלוסי מרוקאי מסורתי.
רקמה שטוחה – שימוש בדגמים חוזרים.
רקמת צלבים או "שיבוץ" – סגנון אורנמנטלי יותר, נהוג באזורים שונים בצפון אפריקה.
רקמה עם חרוזים או מטבעות – לקישוט ולהוספת אנרגיה מיסטית.

יום שבת, 15 בפברואר 2025

כן, גם לי יש פינת חמסות על הקיר מחומרים שונים וטכניקות מגוונות.
שנים שואלת את עצמי איך דבק בי הדבר? לא הכרתי ולא ראיתי חמסות בסביבתי הקרובה.
תמיד מהרהרת איך אבי ז"ל היה מגיב לפינה הזו?. הגבר האירופאי ענוב בעניבה .
בטוחה שהיה שואל ומגיב, בדיוק כמו שוודאי היה מגיב לסיר הקובה שמעולם לא עלה על שולחננו
או סיר המלפוף בהשראה מאחינו השכנים הדרוזים שעל הכרמל.

אז נכון שסקרנותי בעולם היצירה דחפה אותי להתנסות. לצקת חמסות מגבס, ליצור מפימו,
לרקום חמסות או להפליג למחוזות הסקראפ (אמנות בנייר), או לעטר חמסות שבסיסן עץ.
ובכך לא תם - בחרתי תמיד ליצור חמסה שהאצבעות מופנות כלפי מעלה (ברכת הכוהנים)
אולם לא פעם ראיתי אותן במקומות אחרים עם אצבעות מופנות מטה.
אז....יצאתי לבחון את הסוגיה הזו ואחרות.

החמסה, הידועה גם בשם "יד חזק" או "יד מריה", היא סמל שמקורו במגוון תרבויות ודתות, בעיקר במזרח התיכון וצפון אפריקה. יש לה היסטוריה עשירה ומרתקת ביהדות, החמסה נחשבת לסמל של הגנה מפני עין רעה וברכה. היא מתוארת לעיתים קרובות כיד עם חמש אצבעות, לעיתים האצבעות מופנות כלפי מטה ולעיתים כלפי מעלה. המילה חמסה בערבית פירושה חמש. קיימות עדויות המגיעות אלפי שנים אחורה והיא נחשבת לאחד הסמלים העתיקים ביותר. אנשים עונדים אותה כתליון על צווארם להרחיק עין רעה או תולים בביתם ובמקום עבודתם כסגולה להצלחה.

היסטוריה ודתות

יהדות: החמסה נחשבת לסמל של הגנה מפני עין הרע. במסורת היהודית, החמסה מקושרת עם דמויות מקראיות כמו משה, שלפי המסורת החזיק בידו את עשרת הדברות. החמסה מופיעה לרוב באומנות יהודית ובחפצי בית, כמו תכשיטים, קירות, ולוחות.
אסלאם: גם בדת האיסלאם קיים סמל הדומה לחמסה, הנקרא "חמסה" או "יד של פאטימה". הסמל הזה נחשב להגנה מפני עין הרע וקשור לדמות פאטימה, בתו של מוחמד. יד זו מופיעה גם היא בעיטורים ובאמנות.
תרבויות אחרות: החמסה מופיעה גם בתרבויות אחרות, כמו התרבות הברברית בצפון אפריקה. כאן היא נחשבת לסמל של הגנה וברכה, והיא מקושרת לרוב עם מסורות מקומיות שונות. מופיעה גם בנצרות ונתפסת כאמצעי לקידום בריאות שמירה והצלחה.

סמלים ואמונות

אצבעות כלפי מעלה או מטה: ההבדל בין יד עם אצבעות כלפי מעלה או מטה נוגע לפרשנות ולמסר של הסמל. אצבעות כלפי מעלה מסמלות ברכה, הצלחה וכוח רוחני, בעוד אצבעות כלפי מטה יכולות לסמל הגנה מהעין הרעה.
החמסה כקישוט: משפחות רבות בוחרות לקשט את הבית בחמסה מתוך אמונה שהיא מספקת הגנה. זהו גם סימן לאמונה בכוח המגן של הסמל, שמסייע להדוף רוע ולשמור על המשפחה והבית. החמסה הפכה לאובייקט אומנותי והיא מופיעה בעבודות של אמנים שונים, בסגנונות מגוונים בציורים, תכשיטים, קרמיקה, רקמה, פסלים ואמנות דקורטיבית.

סיכום

לסמל החמסה יש משמעות רבה במספר דתות ותרבויות, והוא נחשב לאחד הסמלים המוכרים והאהובים ביותר ברחבי העולם. החמסה מייצגת אמונה באפשרות להגן על עצמך ועל יקירייך, והנוכחות שלה בבתים ובחפצים אישיים משקפת את הרצון לשלום, ברכה והגנה.

יציקה מגבס

פימו

יום שני, 26 בספטמבר 2022

חמסה.......חמסה.......

ויקיפדיה.

חמסה (מערבית: خمسة - חמישה) הוא סמל בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות שישמש כהגנה מאגית בעיקר מפני עין הרע. החמסה נפוצה בעיקר בארצות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונהוג לתלותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.

החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו האגודל והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית.

בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים כנגד עין הרע, כגון עיניים, דגים, מגני דוד, ושמו של אללה (الله). הצבע תכלת, הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה.

החשש מפני נזקיה של העין (עין הרע) הוא קדום, ויש לו ביטויים גם בחז"ל, במהלך הדורות התפתחו שלל פרקטיקות מאגיות כמו כריכת חוט אדום על היד, תליית דגים, נקישות על השולחן ועוד, האמורות להגן מפני עין הרע.

בארצות ערב בעיקר בצפון אפריקה, המספר חמש נתפס כמועיל גם הוא נגד עין הרע, או בפי העם "חמסה" לדוגמה כאשר הועלה חשש לעין הרע התגובה המידית הייתה "חמסה עליק" עד כדי שבשיחת חולין רגילה נמנעו לומר בפירוש את המספר 5 (חמסה) כדי שהשומע לא יחשוב שחושדים בו כי הטיל עין הרע, ולכן השתמשו בכינוי "אידק" (=כמספר האצבעות שבידך). אדם שנחשד כמטיל עין הרע קולל בתגובה "חמסה פי עינק" (=חמישה בעיניך), בתוניס צבא השחרור מהנאצים נקרא "כמוס" שלא תשלוט עליהם עין רעה.

ביהדות, קמעות ה'חמסה' מופיעות לאחר תפוצתם בעולם המוסלמי^[3]. הסגולה מופיעה לראשונה במאה ה-17 בספרו של הרב יצחק עונקיניירה "איומה כנדגלות" כחלק מסגולות המאגיות של האות ה, כך כתב:”שיש ב-הא סגולה גדולה. שבכל מקום שתמצא: או בפועל - בכתב, או בכח - בציור או באמירה, או - בציור כף אחת בחמישה אצבעות מאיזה מתכת שתהיה, ויתלו על הנער, או על איזה דבר שבעולם, לא ישלטו המקרים עליו. ובפרט להסיר שרירות לב ועין הרע”

הנה אוסף החמסות שיצרתי במהלך השנים.

מידגם מייצג.

לא גדלתי על חמסות, זר ומוזר במשפחתי. מה שמשך אותי

זו היצירה לשמה. האפשרויות האינסופיות.

יום שבת, 8 בספטמבר 2018

חמסה, ראש השנה ומה שבינהן!

ויקיפדיה - במיסטיקה, חמסה (מערבית: خمسة - חמישה) היא קמע בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות, האמור להגן מפני עין הרע. על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של פאטמה, בתו של מוחמד נביא האסלאם. חמש האצבעות בה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם: הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל.
ביהדות, הרב רואי מרגלית כתב בשם החיד"א והבן איש חי [1] שהאות ה היא סגולה נגד עין הרע, ולכן נהגו בקהילות מסוימות לעשות חמסה שהיא כנגד המספר חמש, ערכה הגימטרי של האות. הרב הסיק שאם אין מייחסים לסגולה כוח עצמי, אין איסור בשימוש בה[2]. אך הרב דב ליאור כתב כי "מדובר באמונות טפלות ויש להימנע מהן. מיסטיקה איננה דרכה של היהדות."[3]
מקורותיה האמיתיים של החמסה הם כנראה עתיקים יותר, ונעוצים בסמלה של תנית, אלת הירח הקרתגנית.
החמסה נפוצה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונהוג לתלות אותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.
החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו האגודל והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית. בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים האמורים לסייע כנגד עין הרע, כגון עיניים, דגים, ומגני דוד ושמו של אללה. הצבע תכלת, הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה.

למען הגילוי הנאות, בחינוך הפולני בו גדלתי, לא הכרתי חמסה במהלך שנות חיי המוקדמות.

כן, פגשתי בה בחנויות הדרוזים, בשווקים ערביים.

ראיתי אותה כתכשיט זהב על צוואריהן של נשים ונערות יהודיות מכל הזרמים והשכבות.

מעולם לא היתה לי חמסה.

התקרבתי אליה בפעם הראשונה בסקרנות היצירתית שלי, כשהתחלתי לעצב חמסות מחומרים שונים וצורות שונות.

מודה ש.........אהבתי!

זה היה אתגר עבורי.

שמעתי סביבי יותר ויותר את האמירה "חמסה...חמסה" כאמירה נגד עין הרע

כרצון שמשהו יתגשם במהרה.

אבי ז"ל בחליפתו ההדורה, כבר לא היה בחיי כדי להגיב.

אמי לא חסכה ושאלה "מה לך ולחמסות?"

אבל אצלי הסקרנות גברה על הכל....הצורך ליצור!