מלאכת הריקמה - חמסה

                                 

                                                                       

                        רקמה לדעתי היא פעולה מדיטטיבית ששכר בצידה. היא מרגיעה מאד, 

                        דורשת תכנון ומחשבה.  יש בה סיפוק רב וגם תוצאה.
                        את החמסה הנ"ל ציירתי על פיסת בד. גם את המוטיבים הפנימיים. 

                             

                                   🧵 היסטוריה של הרקמה

                          הרקמה היא אחת מצורות האמנות והקישוט הקדומות ביותר, שבה שוזרים חוטים 

                              על גבי טקסטיל ליצירת עיטורים,  סמלים ולעיתים גם מסרים.

                      רקמה פרהיסטורית: הממצאים הארכיאולוגיים הקדומים ביותר של טקסטיל רקום 

                     מתוארכים ללפני כ-30,000 שנה. חוטים פשוטים מצמח או גידול חיה שימשו לעיטור בגדים.

•          מצרים העתיקה: כבר באלף ה-2 לפנה"ס, המצרים רקמו בבדים יקרים (בעיקר פשתן)

•                                            מוטיבים של אלים,   טבע וסמלים דתיים.

•          סין והודו: בסין, הרקמה שימשה לביטוי מעמד חברתי גבוה. רקמות משי עשירות בעיטורים של 

•                  דרקונים ופרחים . בהודו, הרקמה היא חלק מהתרבות המסורתית מזה אלפי שנים .

•      בימי הביניים, רקמה הייתה אומנות יוקרתית. רקמות זהב וכסף עיטרו בגדי כמורה, מלכים ואצילים. 

•                                המוטיבים הדתיים שלטו, במיוחד בימי הביניים והתחייה.

• בתקופה הוויקטוריאנית באנגליה (המאה ה-19), הרקמה הפכה גם לפעילות של נשים מהמעמד הבינוני, 

•                                                          ונפוצה כרקמת נוי ביתית.

---

                                              🪬 רקמת חמסות

                                 החמסה היא סמל מיסטי בדמות כף יד סימטרית, לרוב עם עין במרכזה. 

                                     הסמל נפוץ במזרח התיכון, צפון אפריקה ובקרב יהודים, מוסלמים ונוצרים.

                                    רקמת חמסות נפוצה במיוחד בקהילות מרוקו, תוניסיה, לוב ואלג'יריה. 

                                      נשים רקמו חמסות על בגדים, בדי חופה, כריות, כיסויי מיטה ותיקים – 

                                                                 להגן מעין הרע ולהביא מזל וברכה.

                                         לרוב שולבו גם מוטיבים של דגים, עיניים, ציפורים או פרחים –                  

                                                                        סמליים של הגנה ופוריות.

                                      בישראל, החמסה הפכה לסמל פופולרי בקרב קהילות יוצאי המזרח. 

             רקמות חמסה עיטרו גם טליתות, תיקים לתפילין, ואפילו סמלים ציוניים משולבים באומנות עדינה.

---

                                   🧵 סגנונות רקמת חמסה נפוצים:

•                             רקמה ידנית עם חוטי זהב/כסף – סגנון אנדלוסי מרוקאי מסורתי.

•                                       רקמה שטוחה  – שימוש בדגמים חוזרים.

•     רקמת צלבים או "שיבוץ" – סגנון אורנמנטלי יותר, נהוג באזורים שונים בצפון אפריקה.

•                         רקמה עם חרוזים או מטבעות – לקישוט ולהוספת אנרגיה מיסטית.