יום חמישי, 30 באפריל 2015

דיווח והלשנה.



 
פורסם ב-30 באפריל 2015, 19:04 במדור מחשבות והגיגים
 
תמונה של משתמש.
נתקלתי ברשת.
מסוג המשפטים מעוררי מחשבה שקשה להניחם בצד ולהתעלם.
כמובן הגישות שונות, אנחנו באים מדרכי חינוך אחרות
וכל אחד מאיתנו פועל על פי הבנתו.
בעבודתי במערכת החינוך אני נתקלת בכך רבות.
יש ההורים המנחים את ילדם
"פוגעים בך? תחזיר! אל תהייה פראייר".
הגישה החינוכית בבתי ספר אומרת אחרת -
"פגעו בך? פנה למבוגר, בקש עזרה ודווח".
ילדים אינם מבדילים בין דיווח להלשנה.
להיתפס כמלשין זו אחת ההתמודדויות הקשות שיש בחברת הילדים.
ילדים נמנעים מלדווח בשל חששם זה.
המלשין לעולם יחשב כבוגד.
במערכת הלימודים כבר שנים קיים מיפגש "כישורי חיים", שם מתמודדים עם סוגיות שכאלה.
מתי דיווח הוא חובה מוסרית, מתי זו נאמנות חברית ומתי זה חיפוי על מעשה שלא יעשה.
מתי "הלשנה" או "דיווח" הם הצלה, מניעה.
ביננו? כמה פעמים אנו כמבוגרים, רואים עוולות ואיננו רוצים לדווח?
לא אשכח לעולם שנקלעתי לסיטואציה מביכה ולא ישנתי לילות אח"כ.
נסעתי טרמפ עם עמיתה לעבודה, שחנתה בחניה שמורה לנכה,
הוציאה תו חניית נכה, מצולם שאינו שייך לה.
רגישותי הרבה לנושא זה הקפיאה אותי במקומי ולא אמרתי מילה
הרגשתי רע.
ידעתי מה אמורה להיות תגובתה.
במה אני שונה מאותם ילדים קטנים שחוששים?
יכולים להבין???
לא תמיד ההתנהגות הפוגענית מופנית אליך, עצם הנוכחות במקום היא הפוגעת.
כמה פעמים נסעתם באוטובוס וראיתם בני נוער מקשקשים על המושבים?
כותבים על חלונות? מתחצפים ומרעישים?
כמה פעמים אנחנו מגיבים? כמה פעמים הנהג המביט במראה, מגיב?
אנחנו בוחרים במנגנון ההגנה הידוע ..."הימנעות"!!!
חוששים מהתגובה האלימה והתמודדות עם סיטואציה לא צפויה.
חומר למחשבה.
ומה דעתכם?

יום שלישי, 28 באפריל 2015

מרוץ עם הזמן!



 
פורסם ב-28 באפריל 2015, 17:32 במדור אישי
 


תוצאת תמונה עבור תפוז בלוגים
 


השעות חולפות, אני במירוץ עם הזמן להעתיק עוד ועוד רשומות.
עובדה זו משתקת אותי מלבצע משימות אחרות.
כל כך הרבה מוטל על כתפי
מטריד את ראשי!
אבל כרגע זה בראש סדר העדיפויות שלי.
חשש אמיתי מלאבד את האוצר הזה שלי
1000 רשומות שנכתבו ממעמקי לבי.
האם זה יתכן?
אולי סתם חלום בלהות? אולי הפצת שמועות?
אולי?
רואה את חברי לבלוג מעלים על הכתב
הרהורים, חששות, שאלות....ממש כמו שלי.
האם ימשך הקשר החברי?
האם חברי ילכו לדרכם וישארו רק רגעי געגוע וזכרונות?
האם היה זה עוד מסע במסלול החיים האישי?

לא, זה לא יתכן!!!
נכנסתי לתפוז, פתחתי בלוג, התייחסתי לכך כמו אל פרוייקט רציני.
תמיד אמרתי...שם לשמור זכרונות זה בטוח!  זה מעשה אחראי.
השמועות החלו להגיע/להיכתב ברשת.
"מה עושים עכשיו? " אני את עצמי שואלת.
איך מתחילים? איך עושים זאת נכון? היכן זה בטוח יותר?
איך מגבים? מי ישאר?
שוב לצאת למסע כפוי שלא מרצוני?
כל כך רוצה להישאר כאן במקום המוכר.
שונאת שינויים, זה לא בשבילי!!!
תוצאת תמונה עבור הבלוגיה של תפוז
 

יום שבת, 25 באפריל 2015

עצוב לי.


פורסם ב-25 באפריל 2015, 16:36 במדור אישי


תוצאת תמונה עבור לב שבור

עצוב לי באמת.
לשבת מול מסך ולהרהר...
"תפוז" שהיה לי בית, מקום הכרות של חברים מקסימים, איכותיים
מיפגשים עם נושאים משותפים, שיחות נפש, טיולים, ארוחות......תפוז של ביחד.

נכנסת לבלוג ורואה בכאב איך נחת מספר הכניסות..ממאות ליום, לעשרות בודדות.
כולם מגבים את הבלוג שעות ארוכות...ומחכים בדאגה לבאות.

התייעצויות מאחורי הקלעים
ספקולציות, שמועות, דאגות.
רובנו מסרבים להתפנות מ"הבית" שהיה ביתנו שנים ארוכות.

העלנו על הדף מחשבות, רגשות, הרהורים.
 תמונות וטיולים, אירועים משמעותיים, שיתפנו בימים קשים או שמחים.
הכרנו את הקוראים הקבועים והתפתחו חברויות וקשרים משמעותיים.

לשבת מול המסך זה לא להיות לבד
זה להיות עם חברים!!!

נכנסת לדף הבלוגיה ומחפשת שוב ושוב ידיעה מנחמת חדשה.
תחושה שכולנו באותה סירה.
כולנו מודאגים, מחפשים פתרונות ובעיקר מגבים.

אז נחמד להיפגש עם רשומות נשכחות
אבל העבודה הסזיפית של העתק/הדבק
של הקטנת תמונות, וגם
 עוד ועוד Save  
מוצאת עצמי עייפה, טרודה מוותרת על עוד ועוד שעות שינה
כדי לנצל עוד לילה לפני יום נוסף של עבודה.

1000 רשומות להעתקה.....
הרבה זכרונות!!!
אלבום תמונות שאף פעם לא היה לי כמותו.
צילומים מארצות רחוקות שלא אשוב לבקר או לראות.
עבודות היד שלי שנמסרו כמתנות ורק התמונות נותרו למזכרת.

הבלוג היה עבורי יומן הזכרונות הפרטי שלי
כמו זו הילדה שכותבת יומן לראשונה.
אולי הרצון לחזור לאותה תקופה? אולי?
אני לא מכחישה.

יום שישי, 3 באפריל 2015

כרטיסי ברכה לפסח.


פורסם ב-3 באפריל 2015, 8:42 במדור אמנות ויצירה




עוד שעות מספר ישבו בני ישראל סביב שולחן החג
הרשת מלאה מתכונים
כולם קונים מתנות לכולם.
מתפארים בסידור השולחן.
שמחה רבה...שמחה רבה...
אביב הגיע פסח בא....

אז מישהו חשב שאני לא אכין ברכות לחג?
איך אפשר?
1.

2.

3.

4.

5.


ולסיום.......
קטע אקטואלי מהתנור.
למען האמת אני לא מתחברת אבל יודעת שרבים וטובים אוהבים.
חג שמח!!!

יום חמישי, 2 באפריל 2015



 
פורסם ב-2 באפריל 2015, 21:49 במדור אמנות ויצירה
 




כל חופשה מהעבודה היא פסק זמן לעיסוק ביצירה.
אז הנה השלישיה החדשה שלי.
ללא הרבה מילים!








רק שמחות!
חג שמח!!!


לחמניות כוסמין מלא.

                                          רק באפיה ביתית יודעת מה המרכיבים                            יודעת שאין חומרים מיותרים.            ...