יום ראשון, 29 באוקטובר 2017

"אהבה יוונית "- סרט מומלץ!



אחרי שנים ללא סרטים, התחלתי להנות מהאפשרות לראות סרטים טובים שמעוררים מחשבות בדיוק כמו שאני אוהבת.
את האחרון שבהם ראיתי השבוע בקולנוע.
סרט דובר יוונית, שמוכרת לנו בעיקר מהשירים שמציפים אותנו מכיוון שכנתינו - יוון.
סרט רגיש, משלב סיפורי אהבה על רקע המצב הכלכלי ביוון, השילוב נותן לסרט משקל כבד יותר מאשר סרטי אהבה קיטשיים.
היכולת לתקשר ללא שפה, היופי שבאהבה הטהורה הזו, יש בו יופי מיוחד משלו.
למרות הביקורות הסותרות (מתי אין?) הסרט מומלץ ביותר.
"על משמעות האהבה, כמגשרת על פערים בין אנשים ועל מרחקים גאוגרפיים ומנטליים, נכתבו הרבה פולמוסים ונשפכו הרבה דמעות. קו הגבול בין אנשים הוא מרתק, כמו גם היכולת של האדם לזהות משהו בעצמו אצל האחר ולחוות גילוי תודעתי שישנה את חייו. כריסטופר פפקליאטיס, מבטא בסרטו ״אהבה יוונית״ את הנצחיות של האהבה, את אלמנט ההפתעה והגילוי שבה ואת האופן הדומה, בו בני אנוש מתאהבים.
באמצעות ביטויים אלו שנשזרים בסיפור, הוא מעורר סביב ה״אהבה״ דיון עמוק כאשר הוא קושר את אליה, היבטים פוליטיים ומיתולגיים בתרבות היוונית ובמרכז אלו אל האהבה היווני, ארוס. האהבה יכולה להיות מוחשית בשל הנשגבות שלה ויכל ההשפעה שלה על המציאות של הנאהבים, אך היא אינה נשלטת ולכן גם פעמים רבות אינה אפשרית."


"סיפור העלילה שמתרחש ביוון, מתחלק בין שלושה סיפורי אהבה שונים, שבסוף הסרט מתחברים כמו פאזל לשלמות אחת. הסרט מצליח לערער יסודות רבים ולפתוח מחדש טאבויים מקוממים, כמו מחדל קיומי במערכות יחסים זוגיות ממוסדות ומחייבות אך נעדרות אהבה .האהבות ב״אהבה יוונית״ הן אהבות בין ניגודית: מהגרים ומקומיים, על רקע המשבר הכלכלי הקשה שפקד את יוון בעשור האחרון. הרצף הכרונולוגי של סיפורי האהבה, מחולק לתקופות החיים הגורליות של האדם; שנות העשרים, שנות הארבעים ושנות השישים."  סלונה.

"הסיפור הראשון נפתח בסצנת תקיפה של צעירה בשם דפני. בעודה נאבקת בתוקפיה, מהגר צעיר בשם פארס, נקלע לזירה ומצליח לחלץ אותה. אלא שהוא הופך להיות המותקף. הוא מוצא את הנייד של דפני ומתנחם בתמונותיה. דפני היא סטודנטית לפוליטיקה מדינית, שנוסעת מידי יום בקו אוטובוס קבוע. המפגש השני עם פארס, לא מאחר לבוא וכך ניצתת בין השניים אהבה בלתי אפשרית, על רקע פעילותו האלימה של אביה נגד מהגרים." סלונה
בחצי הראשון של הסרט תכירו את פאריס, פליט סורי שהגיע ליוון בניסיון להציל את חייו. את פאריס מגלם השחקן הערבי-ישראלי תאופיק ברהום ("מפריח היונים") ואין לי ספק כי ג'יי. קיי. סימונס הוא זה שימשוך את קהל הצופים אל המסך ובצדק, אך יהיה זה טאופיק ברהום אשר יטביע את החותם עליו. הגורל מפגיש את פאריס עם דפני (ניקי ואקאלי), בחורה מקומית המוצאת עצמה מוטרדת מהמתרחש במדינתה אך נסחפת למערכת יחסים כמעט בלתי אפשרית. האהבה העוצמתית שלהם תצליח לגרום לכם להתעלם מהידיעה כי הם בעצם נמצאים תחת סכנת חיים בכל רגע נתון. הקשר שלהם מעיד על הצד היפה של הזר הפוגש תושב מקומי, כשבכל זאת השניים מוצאים קווי דמיון ועניין משותפים. זהו קו מתווה אשר עובר כחוט השני לאורך כל הסרט. הקשר שלהם יגרום לכם להתאהב ולחשוב כמה אהבה נותנת כוח אמיתי וכמה קשה להחזיק בה אחרי שמוצאים אותה. את פאריס רודפת טרגדיה אחר טרגדיה, מה שמטלטל את עולמו ויסחף אתכם יחד איתו.  מהרשת -דלית כהן
"הסיפור השני, מפגיש אותנו עם גבר במשבר בחיי הנישואין, שמפגש מקרי עם אשת עסקים שוודית, מתפתח לסטוץ שמאפשר לו להתאהב בה ובהמשך, לקבל החלטות על חייו ואילו הסיפור השלישי, מספר את סיפורו של היסטוריון גרמני בפנסיה שפוגש עקרת בית מבוגרת וחסרת השכלה, בסופרמרקט,  וכנגד כל הסיכויים, ניצת ביניהם אותו זיק שובב ובלתי אפשרי." סלונה  אהבה יוונית

"כל הסיפורים מצליחים לבטא המון היבטים, כמו ראשוניות וריגוש ותהליכים של שינוי וצמיחה שמתאפשרים כנגד כל ההיגיון וברירות המחדל. ויחד עם זה, האהבה וכוח הקסם שלה, לעיתים ובנסיבות שונות, הופכת לטרגית. הסרט מתאפיין בתשוקה ומצליח להחזיר לפרקים את החינניות למושג העתיק והשגור, אהבה וכך, חווית הצפייה הופכת לחוויה מעמיקה ומרתקת.
התסריט שהיה יכול להתרשל בטלאים, כפי שקורה פעמים רבות, בסרטים שמספרים כמה סיפורים מקבילים, מצליח לעבוד היטב, בייחוד לנוכח המבנה שמורכב כמו פאזל ולנוכח ההפתעה בסופו, כשמתגלה הקשר בין שלושת הסיפורים. גם הבימוי מצליח לאתגר את קאסט השחקנים המצוין." סלונה






Worlds Apart - תמונה / פוסטר הסרט אהבה יוונית
 

שחקניםג'יי. קיי. סימונס  תאופיק ברהום  כריסטופר פפקאליאטיסבמאי/תכריסטופר פפקאליאטיסהפקהתסריט: כריסטופר פפקאליאטיס, צילום: יאניס דרקולארקוס,עריכה: סטלה פיליפופולוז'אנרדרמה  רומנטיקה  זראורך113 דקותשפהיוונית  אנגליתמקום / שנהיוון / 2015הגבלת גיל[הותר מגיל 14] (Age 14+ Permitted)  בכורה

ללמד כל יום מחדש! קליסטמון אדום!








תודה לחברי יורם גונן
שהעשיר אותי בידע חדש.
אבי ז"ל נהג לומר לי באידיש
"אדם לומד ולומד כל יום מחדש......ומת טיפש".
אז הנה גם היום למדתי משהו חדש.

בסיומו של יום צילום אמש בכפר יהושע, שכולו פורח עכשיו בשלל צבעים
ודקה לפני שהכל קמל......העליתי תמונה של שיח/עץ
אדום יפיפה, שפרחיו דומים למברשת לניקוי בקבוקי תינוק...
חברי מיד הגיב וכתב לי את שמו של הצמח שאני מודה - לא ידעתי את שמו
אבל משכבר הימים הכרתי את יופיו.
תודה על המידע המעניין, שמחה ללמוד עוד ועוד...


קליסטמון אדום




שאני לא אמשיך ואקרא?
הנה


קליסטמון אדום



קליסטמון אדום (שם מדעי : Callistemon phoeniceus) הינו מין של עץ ירוק-עד מסוג קליסטמון שבמשפחת ההדסיים.
מקור עץ הקליסטמון אדום הוא באוסטרליה המערבית, שם הוא גדל בר. בישראל הוא גדל רק בגינות פרטיות וציבוריות.
העץ קטן מימדים, גובהו של עץ בוגר נע בין 4 ל 6 מטרים ורוחבו גם. העץ מרובה ענפים דקים וארוכים, אורך כל ענף נע בין 1 ל 3 מטרים. העלים פשוטים ומוארכים, בצבע ירוק כהה עם גוונים כחלחלים, מסורגים לאורך הענפים.
פריחת הקליסטמון אדום מתחילה באמצע מרץ ונמשכת עד לסוף אפריל. בזמן הפריחה, ענפי העץ שופעים בפרחים אדומים בצורת מברשות אופייניות למשפחת ההדסיים.






יום שבת, 12 באוגוסט 2017

יפו - גלריה לאמנות פלסטינית


תמונות מגפרורים שרופים - כבר ראיתם?

שוב טיול אקראי ביפו, ביום שמש נפלא, מביא אותי למיפגש מפתיע עם
"הגלריה לאמנות פלסטינית".

לא, לא ידעתי עליה קודם לכן, נו טוב, הגענו מחיפה הרחוקה.


האמנים המציגים בסלון יפו לאמנות פלסטינית,  אולי לא ישימו קץ לסכסוך באזור,
אך ברור שהם  תורמים למיזוג בין התרבויות.

התברר כי 40 אמנים מציגים את יצירותיהם.  התערוכה במחסן 2 בנמל יפו מציגה
מבחר של יותר מ-150 עבודות אמנות, ציור, הדפס, תחריט, פיסול וקרמיקה.

אוצר התערוכה הוא הצייר והפסל אחמד כנעאן, בוגר בצלאל, אוצר הגלריה בטמרה. 

המפיק הוא אמיר נוימן אהוביה, לשעבר עורכו של "ידיעות תל אביב" וכיום עוסק בעיקר בפרויקטים 

חברתיים. היזם הוא "רוטמן אמנות".

אני - כמובן - צילמתי........

מתנצלת שלא יכולתי לעקוב אחרי שמות האמנים, אבל היצירות מרשימות בהחלט.
נרשמה התלהבות!

היצירות הראשונות - תמונות שכולן על בסיס גפרורים.
תראו את היופי!






אני מבקשת להתייחס ברשומה זו רק לצד האמנותי של היצירות, וממש לא לצד
פוליטי כלשהו.
כאוהבת אמנות לגווניה, נהנית לראות וללמוד על זרמים שונים ולחפש בהם את
היופי והייחודיות.

היה זה רק אמן אחד מני רבים שהשתתפו בתערוכה. אם הצלחתי לקרוא את שמו
נכון...זהו מחמוד קייס....מקוה שלא טעיתי.

יום שני, 7 באוגוסט 2017

סליים - slime בילוי החופש הגדול 2017





מי שנמצא בקרבת ילדים, הורה לילדים, סב לילדים
ודאי נתקל בעיסוק האהוב עליהם ה-slime

נראה לי שזו מילה שנכנסה חזק ללקסיקון
שהיא היום הכי הכי מוכרת בדיוק כמו.........סטטיק ובן-אל.

עולם אחר, להם הילדים!
 ותפקידנו לעשות הכרות עם העיסוק האהוב על הילדים במחיצתנו.

אנחנו קפצנו בחבל, שיחקנו קלאס, ציירנו בגירים על המדרכה, בנינו אוהל מסדין, 
שיחקנו תופסת, שוטרים וגנבים
גידלנו ערוגות של ירקות ופרחים.

והם? משחקים ב-slime, יוצרים, צובעים, ממששים ונהנים.
אז לכל אלה שטרם שמעו 
מיהו? מה הוא ה-slime?

תוצאת תמונה עבור תמונות של סליים

תוצאת תמונה עבור תמונות של סליים


תוצאת תמונה עבור תמונות של סליים

    תוצאת תמונה עבור תמונות של סליים

מערכת חי בלילה | mako | פורסם 07/11/16 12:01 

סליים: עיסה תמימה או מסוכנת?

סליים הוא הטרנד החם של הילדים: מדובר בעיסה גמישה למשחק עשויה מג'ל כביסה ודבק. היא נעימה למגע, ריחנית להפליא שהילדים רוקחים לבדם בבית. הילדים משתגעים על זה, הרופאים הרבה פחות ומבקשים להזהיר: "חומרי ניקיון נועדו לניקיון, לא למשחק" אם פספסתם את הטרנד האחרון בקרב הילדים, הנה תקציר האירועים האחרונים: הכירו את הסליים - עיסה גמישה ונעימה להפליא למשחק שהיא כולה רוגע טהור וזמן יצירה. הבעיה היא שהדבר התמים הזה לכאורה מתגלה כעת כעיסה מסוכנת שעלולה להוביל אתכם לבתי החולים.

הסיבה טמונה במרכיבים של העיסה. את הסליים ניתן לרקוח בבית בעזרת ג'ל כביסה, דבק וחומר חיטוי. קל כעת להבין למה זה מסוכן. ובכל זאת, נפרט כי חלק מתופעות הלוואי שאנשים וצעירים ציינו הן תחושות מחנק וקוצר נשימה, טעם מתכתי בגרון, בחילות, כאבי ראש, סימנים אדומים בידיים ויתר תגובות אלרגיות.
באופן טבעי, הרופאים מזהירים ומדגישים להימנע ולא להתקרב. "ילדים אמורים לשחק עם משחקים שמיועדים לילדים ולא עם חומרי ניקיון. כידוע, ילדים ידועים ככאלה שיכולים להכניס דברים לפה, ולעיניים מבלי שנשים לב. זה הרבה יותר מזיק ממהנה וכדאי למצוא פתרונות בריאים יותר".

תוצאת תמונה עבור תמונות של סליים


הנה עולמם החדש של הילדים. הרשת עמוסה באינספור סרטים.
הנה אחת הדוגמאות, סרטון הדרכה ע"י ילדה צעירה.
צפו ולימדו.
 אז אם תגלו שנעלם לכם המרכך, השמפו, 
תתכוננו להכין כביסה ונעלם נוזל הכביסה
ואולי עוד כמה חומרים...
יתכן ועכשיו אתם כבר מבינים.
הילדים שלנו הפכו לזללנים של חומרים,
זו הדרך שלהם לזוז מהמסך ולעסוק ביצירה.
מיגוון החומרים רחב ונרחב. 
אמרתי...לזוז מהמסך???
הם הפכו ליצרני סרטוני יוטיוב.
אז לא בדיוק זזו מהמסך, נשארו מולו בדרך מתוחכמת.
קבלו בילוי 2016-2017


והנה עוד ועוד










הם יושבים להם (הילדים, בעיקר הבנות) בחדרי חדרים, 

רוקחים ומנסים, מערבבים חומרים שהשילוב הכימי שלהם

עלול להיות מסוכן ולהביא לתוצאות בריאותיות הרסניות.

ההורים עובדים, עסוקים!

סבא וסבתא מטפלים בנכדים הקטנים

והם, עם חומרים נגישים - ומול המסכים, לוקחים על עצמם להמליץ על רקיחת חומרים

מסריטים ביוטיוב וסופרים לייקים.

(למי יש יותר.)

בדיקה ראשונית מוכיחה כי יש מאות אלפי צפיות.

עלינו להבין שהחשיפה פרצה גבולות, שאנחנו לא כל כך יודעים במה ילדינו עוסקים.


הורים יקרים! 

בנותיכן החביבות והמוכשרות (עם דימיון מפותח וסקרנות)

 ללא תואר או ידע בסיסי בתחום הכימיה

ללא מחקרים, מאמרים, או מעבדות.....


ראו הוזהרתם!

אנא פיקחו עינכם, פיתחו את הדלת

היכנסו גם אתם ליוטיוב, קיראו, לימדו, בידקו ובעיקר שוחחו והזהירו

לבל יהיה מאוחר.




למען הגילוי הנאות - 
הכותבת הינה יועצת בעלת תארים אקדמאים בתחום הפסיכולוגיה, קרימינולוגיה, יעוץ חינוכי ולימודי תרפיה באמנות והדרכת הורים (אדלר).




יום שבת, 5 באוגוסט 2017

צ'ילה - סנטיאגו 2017

Escudo de Santiago (Chile).svg
סמל העיר סנטיאגו

תוצאת תמונה עבור מפת צ'ילה


סנטיאגו דה צ'ילה (בספרדיתSantiago de Chile (מידע · עזרה)), או בקיצור סנטיאגו, היא בירת צ'ילה ומרכז חיי הכלכלה והתרבות שלה. ממוקמת בלב העמק המרכזי של צ'ילה.
בעיר מתגוררים 5,960,000 תושבים, המהווים כשליש מאוכלוסיית המדינה.

 לכל מי שאינו מצוי בבלוג שלי המתנהל כבר שנים, אני אדם סקרן לדעת עוד ועוד בתחומים נרחבים. אחד מהם - ארצות רחוקות ולא מוכרות. בילדותי המוקדמת הייתי מכורה לספר "ארצות תבל". לא היתה טלביזיה, לא היתה דרך לראות עולם. ישבתי עם מחברת ולמדתי ארץ אחר ארץ, ציירתי את הדגל, חיפשתי כל מידע רלבנטי והייתי מסכמת לעצמי. סוג של תחביב, אולי מוזר במקצת, אבל אלה עובדות חיי.
שנים נסעתי בעולם, אבל האיש שאיתי, בתוקף עבודתו, מגיע למקומות שאני לא אגיע אליהם. לצערי ב-3 שנים אחרונות לא טסתי בשל בעיה רפואית. ביקשתי ממנו עכשיו וגם לפני, שתמיד תמיד יצלם יעדים שמגיע אליהם וישתף אותי בדרך זו. כי "תמונה אחת טובה מאלף מילים".
על מנת שהתמונות לא תעלמנה בנבכי המחשב, אני מעלה אותן כאן במרוכז. כל הכתוב לקוח מויקיפדיה, כי הוא עדין שם.......רק התמונות כבר כאן למשמרת.
כיוון שאין לי מידע על סנטיאגו, צ'ילה, אספתי אותו מהרשת. כבר אמרתי שאני אוהבת לדעת ודעת עוד ועוד?

  כל המידע באדיבות ויקיפדיה.

אקלים ותנאי סביבה]

האקלים בסנטיאגו הוא אקלים ים תיכוני. הקיץ חם ויבש (נובמבר עד מרץ), כשבימים מסוימים מגיעה הטמפרטורה ל-35° צלזיוס. החורפים (יוני עד אוגוסט) גשומים, כשבדרך כלל הטמפרטורה המקסימלית היא 15° צלזיוס, והמינימלית קרוב לנקודת הקיפאון. כמות המשקעים הממוצעת בסנטיאגו היא 360 מ"מ לשנה.
בחורף קיימים מקרים רבים של זיהום אוויר בצורת ערפיח, הנובע ממשטר הרוחות בעמק המרכזי בו שוכנת סנטיאגו. הממשלה מנסה להקטין את הבעיה באמצעות תמריצים הניתנים לתעשיות הכבדות לעבור לאזורים אחרים, אך בינתיים ללא הצלחה.
בעיה עיקרית נוספת היא זיהום מי הנהר ריו מאפוצו משפכים שמקורם בתעשייה, ביוב ביתי ושפכים שמקורם במכרות המוזרמים במעלה הנהר. הממשלה מטפלת בבעיה בחקיקה ובהקמת מפעלי טיהור.
 כרגע, תחילת אוגוסט, הטמפרטורות נעות בין 4-6 מעלות. רעידת אדמה 5.6 בסולם ריכטר היתה לפני יומיים בשלוש לפנות בוקר. לאחריה רעידה נוספת. לא נעים בכלל.
מרכז העיר (Santiago Centro)
ארמון הנשיאות (Palacio de La Moneda)
רוב האתרים המרכזיים בעיר מרוכזים במשולש שבין הנהר ריו מאפוצו, השדרה "דרך צפון דרום" (Vía Norte Sur) והשדרה בעלת השם הארוך "שדרת המשחרר גנרל ברנרדו או'היגינס" (Avenida del Libertador General Bernado O'Higgins) או בקיצור אלאמדה (Alameda).
  • "כיכר הנשק (Plaza de Armas)" – הכיכר המרכזית שמסביבה בית הדואר המרכזי, העירייה והמוזיאון הלאומי. בולטת בכיכר הקתדרלה Catedral Metropolitana. בנייתה החלה ב-1745 והארכיטקט יליד איטליה חואקין טוסקה הוסיף לה נופך בארוקי.
  • ארמון הנשיאות (Palacio de La Moneda) מצוי במרחק קצר מהפינה הדרום מערבית של הכיכר. הארכיטקט חואקין טוסקה אחראי גם למבנה זה ששימש במקור כמטבעה. החל מאמצע המאה ה-19 משמש המקום כמשכנם של נשיאי צ'ילה. המקום התפרסם כשעלה באש בזמן המרד הצבאי כנגד משטרו של סלבדור איינדה שמצא את מותו בארמון.
  • "השוק המרכזי (Mercado Central) בפינה הצפונית של המשולש שמהווה מרכז סנטיאגו.
  • "גבעת סנטה לוסיה (Cerro Santa Lucía) פינה ירוקה במרכז העיר. על הגבעה גנים ציבוריים, שבילים ומזרקות. צד הפארק הפונה לאלאמדה מפורסם בציורי הקיר בהם ציטוטים משיריה של זוכת פרס נובל לספרות גבריאלה מיסטרל, ובכיכר נפטון (Plaza Neptuno) שממנה מובילים מדרגות לפסגת הגבעה משם ניתן לצפות על העיר.


מוזיאונים
  • המוזיאון הארכאולוגי (Museo Arqueológico de Santiago) תצוגות על התושבים הקדומים של צ'ילה.
  • מוזיאון סנטיאגו (Museo de Santiago) המוקדש לעיר.
  • המוזיאון לאמנות פרה-קולומביאנית (Museo Chileno de Arte Precolombino)
  • המוזיאון לאמנות (Palacio de Bellas Artes) - אמנות המאה ה-19.
  • ארמון קוסיניו (Palacio Cousiño) בסמוך לפארק Parque Almagro. מבנה מפואר שנבנה בשנת 1871 והפתוח לקהל הרחב. מוצגים בו עבודות אמנות צרפתית.
פרבר בלה ויסטה (Barrio Bellavista)
צפונית לריו מאפוצו, ובצילו של הר סן קריסטובל, הפרבר החינני היה מקום מגוריו של המשורר הצ'ליאני זוכה פרס נובל לספרות פבלו נרודה.
  • "לה צאסקונה" (La Chascona), הבית בו התגורר פבלו נרודה, ממוקם למרגלות ההר. במבנה עטור המרפסות נמצא כיום "מוזיאון נרודה".
  • בית הקברות המרכזי (Cementerio General). בין הקבורים: הנרצחים, סלבדור איינדה ושר החוץ שלו אורלדו להטליה. במקום מצבת זיכרון לקורבנות ה"נעלמים" של תקופת פינושה.
פרבר ברזיל (Barrio Brasil)
שכונה מסורתית שמורה היטב זו הממוקמת מערבית ל-Vía Norte Sur עוברת כיום תחייה.
  • "ככר ברזיל" ובה הקתדרלה הנאו גותית "בזיליקה סן סלבדור"(Basílica del Salvador). הבזיליקה היחידה בצ'ילה. נבנתה בין השנים 1873-1920. הבזיליקה מקושטת מבחוץ על ידי פסלים רבים. הבניין היה סגור שנים רבות לאחר שנפגע ברעידת האדמה של 1985.
  • "מוזיאון לסולידריות עם סלבדור איינדה" ובו בין השאר, ציורים של גולים צ'יליאנים.
  • בפרבר שני פארקים. במערב Parque Quinta Normal מקום פופולרי לפיקניקים משפחתיים, ובו מספר מוזיאונים. דרומית ל"אלמדה" מצוי Parque O'Higgins כיום חביב על מעמד העובדים, בעבר היה נחלתם של המשפחות העשירות בלבד. במרכז הפארק "אל פובליטו" (El Pueblito ) ובו מבנים המחקים מבנים כפריים ובהם מסעדות. בפארק גם גן שעשועים לילדים.
  • סמוך לפארק, מסלול מרוצי הסוסים Club Hípico de Santiago שנבנה ב-1870 על פי המסלול ביער בולון שבפריז.
הפארק המטרופוליטני (Parque Metropolitano)
פארק גדול בצפון העיר. לרגלי הר סן קריסטובל (863 מ') שבראשו פסל מבהיק בלובנו של הבתולה מרים. ניתן להגיע לפסגה ברכבת מיוחדת, באוטובוס או ברגל. מהפסגה נשקף נוף מרהיב של העיר וסביבותיה (בימים שאין ערפיח). בסמוך להר, גן החיות העירוני, הגן הבוטני ובריכת שחיה.

ואלה התמונות שהגיעו משם......לפחות חסכתי לעצמי עשרות שעות טיסה הלוך ושוב, קל יותר לראות את היופי מכסא המחשב.
























היסטוריה (ויקיפדיה)]

סנטיאגו נוסדה על ידי הכובש הספרדי פדרו דה ואלדיביה ב-12 בפברואר 1541 בשם "סנטיאגו דה נואבה אקסטראמאדורה" (Santiago de Nueva Extremadura) בספרדית פרוש השם סנטיאגו: "יעקב הקדוש" (אחד משנים עשר השליחים).
טקס ההקמה נערך על גבעת סנטה לוסיה (Cerro Santa Lucía). ואלדיויה בחר במקום זה בשל אקלימו הנוח והקלות בה ניתן להגן עליו. הנהר ריו מאפוצו (Rio Mapocho) מתפצל לשני פלגים המתחברים בהמשך ויוצרים אי. תוך הסתייעות באוכלוסייה המקומית הוקמו המבנים הראשונים. תבנית השתי וערב של העיר נקבעה כבר בשלב הראשון כשבמרכז הכיכר "פלזה דה ארמס" (Plaza de Armas). התקפות חוזרות ונשנות של האינדיאנים בני המאפוצ'ה גרמו לכך שבמשך שנים ההתיישבות לא הייתה יותר מקומץ בתי חמר בתוך מחנה מבוצר. בסוף המאה ה-16 סנטיאגו הייתה ישוב שבו רק 200 בתים מיושבים על ידי 700 ספרדים, כמה אלפי משרתים ועובדים אינדיאניים ואוכלוסייה גדלה של מסטיסים (בני תערובת לבנים אינדיאנים).
צ'ילה נותרה פינה שכוחת אל של האימפריה הספרדית במשך קרוב לשלוש מאות שנים, כפופה למשנה למלך בפרו. רק בסוף המאה ה-18 החלה סנטיאגו לקבל סממנים של עיר. סכנת השטפונות שמקורן בנהר ריו מאפוצו טופלה, הכביש המחבר את הבירה עם הנמל המרכזי ולפראיסו שופר, ובוצעו פרויקטים אזרחיים שנועדו לשיפור חזות העיר. אבל ההתפתחות הייתה איטית וכשהשלטון הקולוניאליהסתיים בתחילת המאה ה-19 היו בסנטיאגו בקושי 30,000 תושבים. רחובות העיר לא היו מרוצפים, היו מעט בתי ספר וספריות וחיי התרבות היו עגומים.
עם זאת, בתוך כמה עשורים מקבלת העצמאות חיו בבירה 100,00 תושבים. קווי רכבת וטלגרף חיברו את העיר לואלפראיזו, בשלב זה מרכז מסחרי הומה שבו התגוררו 60,000 איש. האצילים המקומיים הוציאו הון על בניית ארמונות נהדרים שקושטו במותרות מיובאים. הם התגוררו בעיר בקיץ ובחורף, כאשר בשאר חודשי השנה הם בילו באחוזותיהם הכפריות. נוצרה בעיר חברה גבוהה מבוססת על מועדוני חברים יוקרתיים, מסלולי מרוץ לסוסים, האופרה וטיולים בפארק Parque Cousiño. הם הקדישו את זמנם לקידום הנימוסים, המסורת וטיפוח ילדיהם על ידי שליחתם ללימודים באירופה. בשנת 1875 הגדילה הגירה פנימית של כפריים עניים את האוכלוסייה בעיר ל-150,000 איש.
תיעוש מהיר אחרי מלחמת העולם השנייה יצר תעסוקה עירונית, אך מעולם לא הדביק את הביקוש הגדל למקומות עבודה. כתוצאה ממהומות מתמשכות באזורים הכפריים בשנות ה-60 של המאה ה-20, נוצרו בשולי סנטיאגו משכנות עוני, שעמדו בניגוד משווע לפרברים האמידים של מזרח העיר. ממשלתו הסוציאליסטית של סלבדור איינדה נבחרה על רקע תחושת חירום מהולה בתקווה, אך רחובות סנטיאגו נהפכו לשדה קרב עקוב מדם. אנשי צבא מתמרדים הפילו את משטרו הדמוקרטי של איינדה בהסכמה ובתמיכה של בעלי ברית עיקריים ובהם ארצות הברית. בכך החל אחד ממשטרי הרודנות הידועים לשמצה בהנהגתו של אוגוסטו פינושה.
תקופת פינושה הותירה חותמה בעיר, ישירות, אך גם בעקיפין. התקפות אוויר ופעילות הצבא הותירה מבנים מרכזיים כגון משכן הנשיא (Palacio de la Moneda) בלתי שמישים למשך עשור, והמבנים הסמוכים עדיין עוברים שיפוצים. אך מעבר לקירות מחוררי כדורים נותרה בסנטיאגו מורשת התוכנית הכלכלית של פינושה שקידם תרבות של צריכה. בין השאר, עידוד הצריכה גרם לגידול משמעותי בכמות המכוניות הפרטיות. זיהום האוויר בסנטיאגו שכבר היה משמעותי, החמיר מאוד בשל כך. העיר בת 5.5 מיליון התושבים היא אחת הגדולות באמריקה הדרומית, אך הערפיח הסמיך המכסה לעתים קרובות את הרחובות הצפופים של העיר ופרבריה מזכיר דווקא את לוס אנג'לס.

תחבורה  ויקיפדיה]

  • התחבורה הציבורית העיקרית בסנטיאגו היא רשת אוטובוסים בבעלות פרטית. קווי האוטובוסים פרושים בכל העיר ולכן הם אמצעי תחבורה פופולרי. מאידך, האוטובוסים גורמים הן לרמת רעש רצינית ברחובות הראשיים, והן לזיהום האוויר.
  • קיימים שלושה קווי רכבת תחתית הפועלים היטב אם כי תחום העיר אותו הם מכסים מוגבל כיום. הממשל מתכנן הוספה של שלושה קווים נוספים.
  • סנטיאגו מחוברת בקווי רכבת לחלק הדרומי של המדינה.
  • שדה התעופה הבינלאומי של סנטיאגו הוא " Aeropuerto Internacional Arturo Merino Benítez" והוא ממוקם בפרבר פודאהול (Pudahuel). שדה התעופה נמצא 26 ק"מ ממערב למרכז העיר.

לחמניות כוסמין מלא.

                                          רק באפיה ביתית יודעת מה המרכיבים                            יודעת שאין חומרים מיותרים.            ...