יום שני, 30 באוקטובר 2023

ימי מלחמה אוקטובר 2023

 


ימי מלחמה קשה מנשוא

זו שנכפתה בהפתעה גדולה.

הותירה מדינה בעצב גדול, דמעות, כאב ודאגה.

 המילים שזורמות תמיד בקלות

נעלמו בזרם השוצף קוצף.

טבעו במצולות.

נותרו דמעות בלתי נשלטות

והרבה לחץ בלב.

קשה לשאת סיפורים מסמרי שיער

להבין שזו שואה שנייה.

זוועות כאלה לא עלה במוחם של בני אנוש

אף לא חיות טורפות.

ראשים נערפים, תינוקות נרצחים,

חברי קיבוץ מלח הארץ, שנורים בביתם.

קשישות על אופנועים, בדרך לא דרך

מטלטלות על אופנוע כשרובים מול ראשם.

ילדים נותרים יתומים.

בנות צעירות נאנסות ונרצחות

בידי הולכי על שתיים - צמאי דם!

חפים מפשע נלקחים בשבי לתוך תעלות אפלות

בעזה שידעה רק סבל, פחד ואין מחר.

מנסים למנוע מאיתנו לראות את הזוועות

לא להכביד ולהוסיף על הסבל, הדאגה והכאב.

אבל העולם שם בחוץ

המוזן בשטיפות מוח אינסופיות

הוא חייב לדעת. 

לגעת במעט..         באמת! 

להציץ לעבר הגיהנום שפקד את ארצנו האהובה.

 

הפעם נצא עם הדגלים

לא אלה המפלגים.....הקוראים לשנאה ומחלוקת.

נצא לקראת תקוה וימים טובים יותר

ונשיר....

"אין לי ארץ אחרת - גם אם אדמתי בוערת"

"עם ישראל חי"

"מי שמאמין - לא מפחד".

נזיל דמעות שלא פוסקות

נספגן בעוד מטפחת שמתקשה להכיל!

ונשיר!

מלאי תקוה וחלומות לעתיד בטוח

בארץ הזו.

שלנו!!!!

יום ראשון, 15 באוקטובר 2023

מלחמות!




                                                 מהרשת.


יושבת כאן עם לב כבד 

ומעצור בעיניים שלא לבכות. 

מעמסה כבדה, הרבה זיכרונות

 ממלחמות קודמות. 

קוראים לזה צלקות, 

אני קוראת לזה קעקועים. 

לא, לא אלה שאתם מכירים.

 אלה קעקועים פנימיים, שאולי אינם נראים. 

קעקועים נסתרים, לא כחולים......הם אדומים. 

בצבע דם הם צבועים. 

קעקועים שנצרבו במהלך השנים, המלחמות, האירועים. 

הדמעות זולגות, מנסות לנקות מטענים, 

לפנות קצת מקום, 

ממש כמו בטלפון

 העמוס הודעות 

ואין בו מקום להכיל את הבאות.

 בספרים מגדירים זאת פוסט טראומה.

 כל כך רוצה לשחרר, להמשיך הלאה, 

למחוק זיכרונות.

 הלוואי ויכולתי... אבל לא מצליחה.

 הנה שוב, עוד מלחמה, 

הפאזל עם אלפי החלקים כבר הושלם. 

מה לעשות עם החלקים החדשים? 

אין להם מקום. 

היכן אניח אותם?

 מסרבת להוסיף.....

אבל הם מפעילים עלי לחץ להצטרף 

ולי אין כוחות

 להדוף, לשכוח, להרחיק, להתעלם. 

אין לי!!!.





יום שישי, 13 באוקטובר 2023

תנו לחיות בשקט!

      



                                       
 מהרשת.

 ימים רגישים של מלחמה

כל מטס מחריש אזנים 

מעלה דופק ותחושה של חנק ומועקה.

כל מבט לעבר המסך

והדמעה כבר בפינת העין,

מגיחה מעצמה

ללא שליטה.

אחריה עוד דמעה ועוד דמעה...

לו רק מילאו את הכנרת

היא יכלה להיות כחולה ויפה.

הנה עוד מטס נמוך מעלי,

בתוכו טייס שאולי

רק לא מזמן כעס ופרש.

בעת מצב של מדינה בסכנה

הוא מיהר אל הטייסת בכוונה מלאה,

להגן על המדינה האהובה .


"אין לי ארץ אחרת - גם אם אדמתי בוערת".

אני זועקת!!!

https://www.youtube.com/watch?v=5rlHA21a05c


די לשנאה!!!.

היא לא אמורה להיות קיימת.

זמנו אהבה!!!

 היא כל כך מיטיבה!

מרפדת בטוב, ברוך - את הנשמה!

מפחיתה חרדות, מאפשרת לחייך ולנשום עמוק.

תנו לנו שקט לחיות! לאהוב!

פשוט לחיות!

גם לחיות הפך מצרך נדיר

יעידו המדפים הריקים במרכולים.

תנו לנו לחיות 

 כי מה כבר אנחנו רוצים?

מבקשים! מתפללים! מתחננים.

רק לחיות בשקט ושלוה אנחנו מבקשים. 

לא עוד הלוויות ובתי קברות

משפחות שכולות עוד ועוד.

כל כך הרבה כאב

והלב קורס, זועק, כואב.

החזירו לנו את השקט והשגרה

לקום בבוקר ללא חרדה.

שבענו מספיק מלחמות!

אספנו זיכרונות! נותרו שריטות עמוקות!

החיוך פינה מקומו לדמעות.

הן שוטפות ושוטפות.

כל כך מלוחות!

                                                        מהרשת


 

                                                 

יום ראשון, 1 באוקטובר 2023

יפו

                                                     

                                                  יפו, זה מקום שהמצלמה אוהבת כל כך.

       כל פינה מספרת סיפור.

אין צורך במילים.

העיניים קולטות. הידיים מנציחות בעזרת הנייד הצמוד.

הים, הסירות העוגנות.

הטיילת בה נשמעות שפות זרות.

מדריכי תיירים בכל פינה מאגדים סביבם חבורות חבורות.

אוירה מיוחדת יש במקום הזה.

הים הכחול, המדרגות המפותלות.

גלריות ואוירת תרבות מרחפת.

אין כמו יפו!

אחת, יחידה ומיוחדת.

תמונה אחת - טובה מאלף מילים.

בואו לטייל איתי

בסימטאות המספרות.


                                                                          חמסות!





בוגונויליה מוסיפה צבע ושמחה.



רק להביט לצדדים.








                                                         כניסות ופתחים מיוחדים.






                                                         צריח בכל פינה.





קורוזיה ליד הים.






                                                 לא, זה לא הכותל. דומה, נכון??







כמה תיירים בשבילים.




                                                     רחבה שטופת שמש בצהרי היום.



                                                         בשעה קרירה יותר, הכל יראה אחרת.






                                                         הצצה לעבר המים הכחולים




                                         מסעדות בכל פינה. 


                                                        היכן עוד תראו מראות כאלה?




                                 חם היום. שעת צהרים. סביר להניח שאחה"צ הרחבה תראה אחרת.




מילא לרדת...אבל לעלות!



צאו לטייל ברחבי ישראל.
יש לנו ארץ נהדרת.
לא אחליף אותה באף אחרת.


                                                          





לחמניות כוסמין מלא.

                                          רק באפיה ביתית יודעת מה המרכיבים                            יודעת שאין חומרים מיותרים.            ...