יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

סימניות! סימניות!

 

מאת: גלשי


 

 
        
 
חוזרים לספרים ולמחברות!
הסימניות שוב שימושיות.
אז הנה כמה דוגמאות שהכנתי!
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וגם...
 
 
 
 
זו היתה פינת ההצצה הקטנה לתצוגת חלקית בהחלט של הסימניות שלי.



יום שני, 30 באוגוסט 2010

סיור קולינרי בחו"ל.



מאת: גלשי



 
        
 
כמה חיכיתי לו לחופש הזה. כמו בכל שנה כשהשמש של יוני שולחת קרניים חמות - רותחות - שורפות וכולם נאנחים סביב, אני מתחילה לתכנן את חופשת הקיץ.
 
חופשה?
 
ממקום העבודה המשיכו בטלפונים ובקריאות "חירום"....
 
השמש המשיכה לשרוף ולסחוט קריאות "בלתי נסבל" "אי אפשר יותר" "מה זה החום הלא סביר הזה?" ועוד ועוד.
 
אז הנה, מחר היום האחרון לחופשה. מביטה לאחור? רשימת התוכניות נמחקה? ממש לא!
 
המוזה גם היא יוצאת לחופשה, החום מקשה על היציאה מהבית, אפילו להיפגש עם חברות לא כל כך התאפשר.
 
אז אביט בחצי הכוס המלאה...ואשוב לתמונות של פולין הקרירה שקידמה את פנינו עם גשם מטריות וגם הרבה גלידה.
 
אני יוצאת למסע קצר כדי להיזכר במספר הימים הללו שנתנו לנו רווחה לגוף ולנפש.
 
ציפיות הרבה לא היו לי, חשבתי שזה עוד מרשימת הבולגריה, רומניה וכו'
 
הפתעה רבה חיכתה לנו למצוא ארץ אירופאית, תרבות ואמנות והרבה נופים מקסימים.
 
הכנתם כוס מים? יוצאים איתי למסע?
 
 התחנה הראשונה מתחום הקולינריה היצירתית בהחלט!
 
מסעדת דרכים . פגישה ראשונה עם השפה הפולנית המוכרת אך לא מובנת...(אבא, למה לא דאגת שנלמד את שפת האם
 
שלך?. כל כך הקפדתם תמיד על שפה עברית תקנית כיאה לארץ הקודש).
 
 
 
 
אז בואו נעשה סדר בעניינים...ההזמנה בשפת הידים היתה בסיסית ביותר ומוכרת לכל "שניצל ותפו"א".
 
נראה הכי בטוח..
 
אבל היו הפתעות! הנה!!! מנחשים? פשוט!!!
 
מנה עיקרית בתוספת מנה אחרונה...חחחההה
 
שניצל עם עיטור של ריבת דובדבנים. את מה שהיה צריך לצלם באמת זה את מבטי התדהמה כשהמנה נחתה על שולחננו.
 
מיד התגייסו לעזרה - המפיות על השולחן, להעלים כל סימן להפתעה הזו.
 
תודו שיצירתיות היתה פה בשפע!
 
והצצה לעוד צלחת. מה אתם אומרים על השניצל המפתיע הבא?
 
אז למי שהמוזה התייבשה בחום הזה...כרטיס טיסה לפולין ומיד שפע יצירתיות מקיף אותו מכל עבר.
 
 
 
 
 
כן כן, זהו עוד שניצל!
 
רוצים מתכון?
 
הסוד אצל הגברות הללו....
 
 
 
 
 
 
כן כן, הן אחראיות לקישוט על השניצל (ובמקרה הטוב לשניצל עצמו..הצילו!)
 
 
וטיול קצר לככר העיר. עוד רעבים? יש המבורגר.
 
 
עיצרו והביטו במתקן המיוחד, ברצועות, ומי שרוצה גם בבחור הצעיר החמוד.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ממשיכים איתי? מחכה לכם גם......(תמונה אחת טובה מאלף מילים). גלידה! כמה גלידה רואים במקום
 
הזה. כולם ברחוב מצויידים בגביע ההפתעות ועליו ערימה שגובהה כמגדל אייפל, מהמתוק והקר הזה.
 
 
ותראו את הדוכן הציורי הזה. לפני שנתיים טיילנו באותו מקום והתלהבנו...חשבנו שאלה לחמניות.
 
גם הקיץ הזה, חלפנו שוב ושוב על פני הדוכנים והבטנו ביופי הזה . מי יכול לאכול לחמניות ולבזבז את היופי הזה על
 
קלוריות מיותרות?
 
אבל, ממש ביום האחרון לפני שעזבנו...איכרה נחמדה מאחד הדוכנים קראה לנו לטעום, כשזיהתה את פנינו הזרים
 
והבוחנים...
 
 
 
 
ואז...התברר...שאלו גבינות מעושנות  בטעמים שונים.
 
איזה מזל שטעמנו (והופתענו) אחרת היינו חוזרים עם תמונות של "לחמניות מעוצבות" כפי שחשבנו (וטעינו).
 
תודה לך אשה פולניה נחמדה ומסבירת פנים לתיירים!
 
צמאים? מחפשים חטיף לנשנש בדרך? הנה "פיצוציה" אופיינית.
 
 
רואים את החלון הקטן? משם מתבצעת המכירה. נו טוב! זוהי ארץ קרה!!!!!! הוכחה!
 
 
 
 
והנה מסעדה טיפוסית. שפע העצים סביב תורם את חלקו בעיצוב הפנימי.
 
 
 
 
 
 

ועוד מסעדה הפעם מבחוץ...
 
 
 
ועוד...
 
מסעדה בוורשה...איזו אוירה תרבותית!
 
 
 
 
 
והנה עוד חלון ראוה של מסעדה מזמינה.
 
 

 
 
 
ימי חופשת הקיץ מגיעים לתומם. תודה לחברת אל-על ששמרה עלינו הלוך ושוב בנסיעתנו לעולם שכולו יופי, גשם,
 14 מעלות, ירק, טבע ומה לא?
 
ואני ספגתי עוד השראה, יצירתיות ופינוי של מגירות הלב לשנה חדשה ובודאי קלה לא פחות!
 
תודה שטיילתם איתי מהכורסא והקפה הקר. איך היה? נהנתם?



יום שבת, 28 באוגוסט 2010

כרטיסי ברכה.

מאת: גלשי


 

 
    
 
 
כבר סיפרתי שיש לי מחלה קשה? "מחלת הכרטסת".
 
יש לי ארונית מגירות שכולה כולה חותמות, פאנצ'ים, מספריים בכל הצורות, טרימר, דבקים, ניירות..
 
בקיצור סיפור שלא נגמר.
 
הכרטיסים הם אחת היצירות הכי שימושיות שיש.
 
יש ימים שמבלי להכין כרטיס אני לא מסוגלת לסגור את היום.
 
אבל הפעם - הנושא הוא "ראש השנה".
 
אז הנה מספר כרטיסים שהכנתי.
 
ותודה לך צילה על המתנות ליום ההולדת בחודש שעבר, ששידרגו לי את מגירות היצירה.
 
שולחת לך מפה חיבוקים נוספים על טוב ליבך!
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זו היתה דוגמית של הסבב הראשון בהכנת ברכות לראש השנה.
המשך יבוא...המצלמה עמוסה בתמונות וזועקת הצילו.
 

יום שישי, 27 באוגוסט 2010

יצירה בעיסת נייר - רימונים.

   

מאת: גלשי

 
 
 
 
 
אינני מהמומחיות בעיסת נייר.
 
יש אמניות שהתמחו בתחום ויצירותיהם יצירות פאר .הטכניקות רבות ומגוונות.
 
כיוון שאני מאד סקרנית בתחום היצירה, הייתי חייבת להתנסות גם בעיסוק הדורש
מידה לא מעטה של מגע עם החומר הדביק הזה.
 
יש לי חברה, מירי שמה...שהיא המומחית הגדולה ביותר לחקות אותי ולתאר את הפרצוף שאני עושה כשאני
לשה את הדביק הדביק הזה...(היי מירי, יודעת שאת מחייכת עכשיו...).
 
היא מנסה לגרור אותי לניירות הגרוסים, לדבק, לקונסטרוקציה ואני די נרתעת בלשון המעטה.
 
לי...כיף יותר לחוש את המגע הרך של הלבד, הבדים השונים, החוטים ועוד.
 
כל אלה שלא מצריכים קירצוף בסיומה של העשיה ופרצופים של איכס...(יש מילה כזו בעברית? איך לתאר
זאת אחרת?).
 
נו מה לעשות? לי לפחות יש תעודה! חחחהה
 
מימים ימימה שמעתי את האמרה "מי שלומד פסיכולוגיה - יש לו בעיות!". אז הנה אני כאן להודות - "לא
אוהבת את המגע של המלכלכים הללו!" (מירי, סליחה!  נו טוב, את כבר מכירה אותי ושמעת את ההכרזה הזו
לא מעט פעמים! נסיונות הטיפול שלך ראויים להערכה!) ת ו ד ה !
 
אז נכנעתי לך, טבלתי ידי בדביק הזה והכנתי רימונים לראש-השנה!
 
למה רימון דוקא? כי "הרימון הוא אחד משבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה.
 
בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד" (הגדרת ויקיפדיה).
 
אז הנה הוא במלוא הדרו -
 
 
 
כדור עיתון עליו עיצבתי את העיסה הדביקה  ואחריה כמובן צביעה.
 
 
 
 
 
 
 
התג שנקשר לעיטור הוא החתמה של החותמת JUST FOR YOU שמאד אהובה עלי.
 
 
 
 
המפה המשמשת כרקע, מעשה ידי - סריגה של מפת שולחן עגולה במסרגה אחת עם חוטי כותנה.
 
התותים - רקומים מבד רך ונעים  - לבד.(שאינו מלכלכך!)
 
הקערה המוזהבת - גם היא עיסת נייר, ניסוי שעשיתי במיחזור תבנית ביצים לקערת הגשה.
 
רוצים לראות יותר?
 
הנה היא!
 
 
 
 
 
 
נראה לי שהיא זכאית לרקע קצת מחמיא...אשנה את התפאורה בהקדם! מגיע לה!
 
והנה צמד רימונים - ערוך ומוכן!
 
 
 
 יוצא למשלוח באמצעות "משרד החקלאות, המחלקה לפירות", מיועד לעבור לבית אחר!
 
בתוספת הטבעת "חג שמח" על מגנט פימו. (חותמת "חג שמח" לא היתה לי, הכנתי כזו לבד...רואים שהיא
לא מקצועית...אבל משיגה את המטרה).
 
אז שיהיה לכולנו חג שמח! ושפע בכל תחום בחיינו שאנו חפצים בו!
 
  

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

השפעת הטבע על היצירה!

מאת: גלשי


 

 
 
אני חובבת פרחים מושבעת. המצלמה שלי מתקתקת בכל פעם שאני מגלה את היופי הזה סביבי.
 
בכל נסיעה אני מגלה שמספר לא מבוטל של צילומים היו של פרחים.
 
מן דחף בלתי נשלט (ואולי בלתי מובן לסביבה.....).
 
הפער בין העדר מים ובעיות כנרת, לבין שפע המים בארצות אחרות (כמה שאני מקנאה!!!) מעורר עוד יותר את תשומת ליבי לצבעוניות, טריות והיופי מכל פרח פורח.
 
קחו לדוגמא -
 
פרח ענקי (דמיינו גדול מדיסק מחשב) שצילמתי בשוק בסופיה בולגריה.
 
 




ויופי אצילי שכזה?




ופרח נפוץ שמעולם לא ראיתי קודם לכן וגדל בפארק בסלובניה.

 איך אפשר לא לצלם? כל כך עדין ויפה.




ויופי סגול! פשוט לא יכולה להפסיק לצלם!




והצצה קטנה לאדנית הפרטית שהתקשטה בפרח ממוחזר (בקבוק מים) כדי להבריח את היונים הסוררות.



ומכאן היישר לחדר היצירה.
 
פרחים שהכנתי מיצירת עלה כותרת-  אחד אחד והדבקת אלמנט מרכזי שיאסוף את כולם לפרח אחד.
 
ויש גם קצת תוספת עדינה של קישוט בטוש שחור לא מחיק.
 
 



ויש את אלה שנגזרו ידנית מנייר עטיפה.





וגם את אלה מחרוזים שחרזתי ומבלים בצנצנת זכוכית (גרבר תינוקות) שקושטה בציפוי פימו!




ואלה שנגזרו ידנית מבד פליס רך ועוטרו ברקימת חרוזים!





ואיך אפשר בלי הפרחים הסרוגים משקיות הניילון?




חשה שלא מיציתי את הנושא. אצלי הוא נוטל חלק נכבד בהרבה תחומי יצירה.

איפה החרוזים? הפימו? הנייר? הכרטיסים? התמונות?

מבטיחה לחזור ולהמשיך.
 
 
 
 


תיקים........תיקים..........

מאת: גלשי


 

 
 
תיקים אני תופרת שנים. מי צילם פעם עבודות יד? יכול להיות לי אלבום עב כרס.
 
את התיק הראשון תפרתי משאריות עור חום רך ונעים (נאפה).
 
הוא יצא מקסים שימושי ובעיקר מה שחשוב הכי הכי (בעיני) שיהיה קל!!! תצלום שלו - אין!
 
כשהתחלתי למחזר שקיות ניילון של הירקות ולסרוג מהן (ראה רשומה קודמת) חשבתי על תיק רחיץ
שישמש אותי אחרי המקלחות בסיום שיעור הפילאטיס (נו, מאז כבר שכחתי ללכת לשיעורים אבל התיק נשאר...חחחה)
 
הנה הוא התיק ההזוי שגרם לרבים להרים גבה!
 
 
 
 



(היי לאה! איפה ישראל שלא נרגע מהתהליך?)
 
אז כאמור, התיק נועד להכיל מגבת רטובה והיה יעיל ביותר.
 
 הסריגה היתה צפופה ו"אכלה" המוני שקיות שנחסך מהן להתגלגל בערימות אשפה.
 
התיק הבא בתור כבר היה יותר מתוחכם! (לסרוג שוב ימים ולילות?)
 
תפרתי תיק ממוחזר מחצאית חליפה מעולה שקישטה את המדף בארון והפכה לשימושית יותר
 
                                                          ועיטרתי כיס בסריגת שקיות!

                                          תיק נוסף שתפרתי - מבד המיועד לחלוקים, והוא קל קל ונוח.

                                  תוספת של בד "זר" מעט תחרה ופרח שהכינותי במו ידי מבד כמובן!
 
 
 
 
התיק הממוחזר עם קישוט פרחים סרוגים משקיות.







תיקים הם עולם ומלואו!

זוהי רק תחילתה של ידידות מופלאה!

יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

עיצוב יומנים!

      

מאת: גלשי

 

 
 
לילדים אנחנו נוהרים ברכישת היומן עם הזרם, הלחץ הקבוצתי, ה"מה יגידו החברים"...וחבל!
 
עבורנו המבוגרים המשתמשים ביומן - הדרכים הן שונות ורבות.
 
במקום העבודה שלי, מדי שנה מחלקים יומנים. 40 איש עם אותו יומן חום ו...סליחה מאלה שהשקיעו והיה להם רצון טוב!.
 
היומנים הללו אינם אהובים עלי...בלשון המעטה...(כמה אני עדינה!)
 
כל הצוות מחזיק בידו את אותו היומן המכוער (נו טוב יצאה כבר המילה שתתאר הכי הכי טוב!)  הלכה העדינות...
מזה שנים שאני מכינה לי באמצעים פשוטים יומן יחודי משלי...
 
הרי באותה מידה אנו תופרות לעצמנו כדי שלא ניפול ל-  LINE   התלוי בגלגל הבגדים ברשתות שיש להן נציגות בכל קניון!
 
הכנת יומן היא מלאכה פשוטה ומהנה.
 
מי שאוהבת להכין כרטיסי ברכה ואלבומים - כמוני!     זו יצירה מאותה מחלקה!
 
אז הנה מספר דוגמאות!
 
היומן החום המדובר שהודבק עליו נייר מדוגם, סרט לבד ורוד פרחוני שכזה, סרט תחרה שהכנתי
 
מנייר לבן ופאנצ' . הכי פשוט שאפשר.
 
לא אוהבת להעמיס. לשנות את הרקע החום המדכא וזהו...
 
הרי אנחנו רוצים שנה ורודה ומבטיחה ולא חומה וקודרת!
 
 
 
 
והנה עוד אחד מאלה הניתנים ע"י הבנק...הכי אהובים כי הם נוחים ונכנסים לכל תיק
 
 ומשרתים אותנו בנאמנה.
 
 
 
 
 
כאן נעשה שימוש בבד פליס שחור כדי שיתאים לרקע, מסגרת מנייר אריזה חום גלי, ופרח מפאנצ'
של חברה...
 
 
 
 
 
כאן נעשה שימוש בבד פליס ורוד, פרפר שנגזר ביד משקף, עליו סריגת שרשרת מצמר אדום לקונטור,
 
2 כפתורי פימו שהיו לי מיצירה הסטורית....חרוזי פימו, צדפים מהים (נו טוב איך ידעו שאני חיפאית?)
 
תמונת פיה מאחד הירחונים, פרחי אורגנזה, פונפונים קטנים!
 
פשוט נכון? לפחות לא חום ובעיקר נעים למגע. הרי הוא צמוד אלינו למשך כל השנה!
 
 
 
 
 
והנה עוד אחד...עכשיו אתם מאמינים שהיומנים הם חומים? הפעם קיבלנו קשיח כזה עם תוספת קפל מיותרת
אבל זה מה שיש...
 
שוב שימוש בנייר אפור ממוחזר עם גוונים ולבן שנותן אור לעיניים, סרטי בד ואורגנזה עם עיטור בכסף,
וכמה פינצ'וצ'ים!
 
 
 
את היומן השנה עדין לא הכנתי...יש עוד שבוע וחצי לשיבה לעבודה.
תם החופש הגדול!
 
היה ואיננו.
 
כמו בכל שנה - כל כך הרבה תכנונים, אבל החום והלחות מחסלים כל מוזה שרצתה לבקר, ומתישים
עד כדי חידלון!
 
יש מישהי שמרגישה כמוני? מוזמנות להגיב!
 
 
 
 
 
 
 
 

אמנות ויצירה בחו"ל.

 
 
 
 

             

מאת: גלשי


        
 
שלא תחשבו בטעות שאני מטיילת נודדת עם תרמיל על הגב.
 
אבל...זה קורה אחת לשנה, מצויידת במצלמה ומנציחה דוכני אמנים (זוכרים את הרשומה עם העוגיות בסלובניה?).
 
כן, איך אני יכולה לחלוף על האוצר הזה, מבלי לצלם?
 
אבל אני "ילדה מנומסת מבית טוב" ותמיד תמיד מבקשת רשות!!!.
 
היי, איפה את גברת נכבדה ששלפת את הסלולרי שלך וצילמת את הפיות שלי ועוד דיווחת על כך למישהו מעבר
 
לקו? לא היה נעים יותר אם היית שואלת? הרי הייתי לידך!
 
סתם חיסול חשבונות קטן עם אנונימית!
 
אז אחרי שהכל כשר, אפשר לצאת למסע קטן בעולם. קחו בקבוק מים, חם בחוץ וקדימה!
 
התחנה הראשונה בסלובניה - אמנות התחרה במחט. תראו את השרטוטים, העבודה המדוייקת, הטכניקה.
 
איזו עדינות ואיזה יופי!
 
מודה, את זה לא ניסיתי. יש לי חברה שקירות ביתה מכוסים בתחרות הללו. מעשה ידיה!
 
 
 
 
 
 
.                                                    והתוצר המוגמר! מקסים נכון? איזו עדינות!



 
 
 
חרוזים! צולמו בסלובניה. מזכירים לי מוטיבים מהתכשיטים האופיינים לתימן.
אני צודקת?
אגב, הכל על טהרת מתנת טבע - אבנים. המחיר היה בהתאם!
 
 
 
 
 
                                                                                   ועוד....

 
 
 
 
והנה הארנבונים המתוקים העשויים באמנות מפיסות עץ טבעי לחלוטין.
 
היה קשה לצלם. חבל! לפחות נשארה מזכרת.
 
והייתם צריכים לראות את הנוף סביב. הטבע בהתגלמותו. כל המראות שבים כסרט נע כשאני מביטה בתמונות.
 
 
 
והנה שטיח! כן שטיח!
 
ותשאלו "מה פתאום את מצלמת שטיח?"    הוא נותן לי השראה לציור דודלינג בכרטיסי הברכה!
 
שטיח שהצטלם במלון רדיסון בסופיה בולגריה! (יש עוד מישהו מהאורחים שצילם שטיח?)
 
מקוה שאתם לא שולחים אלי את בעלי החלוקים הלבנים עם אמבולנס!
 
בעיני הוא כל כך יפה, שלא יכולתי שלא להנציח ממנו מזכרת!
 
 
 
ובובות...הן תמיד מככבות!
 
והפעם בובות מקומיות בפלובדיב שבבולגריה!
 
 
 
 
 
ואלה בפולין - איזה שפע
 
 
 
 
 
 
 
ואמן רחוב בורשה בככר.
 
 
 
 
 
                                    

ואמן המגלף בעץ. גם הוא בורשה שבפולין.

 
כמה נפלא להכיר אמנויות שונות בארצות שונות - מרתק!


לחמניות כוסמין מלא.

                                          רק באפיה ביתית יודעת מה המרכיבים                            יודעת שאין חומרים מיותרים.            ...