יום שבת, 18 באוגוסט 2018

חיפה היפה משלמת את מחיר הקידמה.

השקט המבורך של שבת בבוקר
מזכיר במקצת את יום הכפורים.
מנוחת ה"לוחם" לאחר כל ימות השבוע
השקט סביב, ההפוגה מהמכוניות הצופרות בבוקר לעבודה.
כולם ישנים (!) (?) ואולי את הקפה כבר שותים.
בכל זאת החיים השתנו מאז הפרישה
תם הלחץ בבוקר והמתח היומיומי
איך עשינו זאת רק לא מזמן? שואלת את עצמי.

חיפה הותיקה מחדשת פניה
בתים קטנים משנים צורה וגדלים למימדים עצומים.
מתקרבים זה לזה
ובמשך היום הפועלים עובדים
ואת אזני מחרישים.
מחפשת לי פינה חמה - אך הם אינם מתחשבים!

הבטיחו לי שקט בפרישה
אחרי עשרות שנים של המולת ילדים.
הקידמה בועטת בכל כוחה
"פינוי בינוי" "תמ"א 38" הפכו למושגים שבשיגרה.
הנוף למול עיני אחר ושונה. קו האופק מדי יום משתנה.
עוד ועוד חופרים בהר, גודעים עצי אורן ותיקים
מטפסים אל הגובה ואת הנוף היפיפה מסתירים.
בתים בני 2 קומות הפכו לשמונה
מרפסות אל הנוף, מעליות וגינות מפתות.
העין מנסה להתרגל לשינוי, לגובה, לאדריכלות החדשה.
חיפה מתעוררת משנתה.


משלמת את מחיר הקידמה.







יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

זיכרונות וטעמים מבית ההורים



חמישי בבוקר!
המטבח, או כפי שאני קוראת לו "חדר היצירה השימושי" - מוכן לפשיטה.
השבת כבר בפתח.........
כן היא שוב כאן, מהר כל כך.
רק התענגנו על הקודמת, שחלפה עברה לה ביעף..
והנה שוב הכנות, רשימת קניות, מחשבות על מה נכין הפעם!
חם, המטבח אינו מקום אידיאלי לבילוי עכשווי.
מן הסתם נעים יותר מול גלי הים,
להנות ממשב רוח של בוקר.....
אבל המצפון מציק ומנפנף באצבע המורה......
כי לו יש תוכניות מגירה.
מעלה מנבכי הזיכרון, מתכון שנותר יתום כבר תקופה.
פשוט כי יש תחלופה....
כי זה מה שקורה בחדר היצירה!.
אז קפה כבר שתינו? תוכניות כבר עשינו?
מפליגה בזכרונות מבית ההורים, זכרון של טעמים
תחושות של ילדות רחוקה, על קצה הלשון,
מרחפת על ענני עולם הדימיון.....
הנה נפלה ההחלטה - היום בין השאר - אגע בזכרונות מתוקים
אזכר בילדות ותחושת געגוע להורים.
לבית, למשפחה הגרעינית, לשולחן האוכל שאליו מסבים
רק ארבעה.....
שכחתם שהיו גרמנים, שדיללו את משפחותינו
והשאירו רק מעט ניצולים?
משפחה קטנטנה, ללא סבים וסבתות, ללא אחים ואחיות
שיודעת להעריך ולראות את חצי הכוס המלאה.
לזכר אותם הימים, של ילדות מתוקה
נהנה ממחשבות מתוקות והרבה טעמים.
רוצים להשתתף בחגיגה?


המצרכים למגולגלות המנחמות!
2.5 כוס קמח כפרי
חצי שקית אבקת אפיה
50 גרם חמאה
1/3 כוס חד פעמית קרה - שמן חמניות/תירס
גביע שמנת חמוצה

ללוש היטב. להניח במקרר לשעה שעתיים.
לחלק ל-3 חלקים.
לרדד עלה, למרוח ממרח תמרים + קנמון + אגוזי מלך קצוצים
לגלגל ולחתוך לפני האפיה.

להניח על תבנית מכוסה בנייר אפיה ולאפות עד שמשחים.
לקרר ולאחסן.
בתיאבון והנאה.


יום שני, 13 באוגוסט 2018

מחשבות והרהורים על ההבדל בין גברים לנשים!

מחשבות והרהורים על ההבדל בין גברים לנשים.



מהויקיפדיה -
"גברים ממאדים ונשים מנוגה (באנגלית: Men Are from Mars, Women Are from Venus) הוא ספר רב מכר שיצא בשנת 1992 העוסק בתחום העזרה העצמית. הספר נכתב על ידי ג'ון גריי, והפך לבסיס עבור ספרים נוספים, הקלטות, סמינרים, מופע יחיד בברודוויי וסדרת סיטקום בטלוויזיה."

"הספר מציג את העמדה כי נשים וגברים שונים כמו יצורים מכוכבי לכת או עולמות נפרדים. הוא מדמה אותם לאל המלחמה הרומי מארס (שעל שמו קרוי הכוכב מאדים) ולאלת האהבה ונוס (שעל שמה הכוכב נוגה). נקודת הפתיחה בספר היא שאנשי מאדים פגשו בנשות נוגה ופיתחו מערכות יחסים מוצלחות היות שהם קיבלו את המאפיינים השונים האחד של השנייה. אך כשיום אחד הם נחתו בכדור הארץ הם שכחו כי כל אחד הגיע מכוכב לכת אחר ומהנקודה הזאת נוצרו פערים שפגעו במערכת היחסים."

"דוגמה אחת שגריי מציע בתאוריות שלו היא שגברים מתלוננים על בעיות, כי הם מבקשים פתרונות בעוד נשים מתלוננות על בעיות כי הן רוצות שיכירו בבעיותיהן. גריי גם סבור כי ניתן לבצע אבחנה בין המינים לפי השוני באופן שבו הם מתנהגים תחת לחץ."
"גריי סבור כי גברים רבים נוהגים לסגת עד שהם מוצאים פתרון לבעיה. הוא מתייחס אל זה כאל "נסוגים לתוך המערה שלהם". במקרים מסוימים הם עלולים לסגת, פשוטו כמשמעו, למשל, כדי ללכת לבלות עם חברים. מטרת הנסיגה היא לקחת את הזמן כדי להגיע לפתרון. ב"מערות" אלו, גברים לא בהכרח מתמקדים בבעיה, אלא פעמים רבות מדובר ב"פסק זמן" כדי לאפשר להם להתרחק מהבעיות כך מוחם יכול להתמקד במשהו אחר. גריי טוען כי זה מאפשר להם לבחון מחדש את הבעיה מאוחר יותר בפרספקטיבה חדשה."
"גריי סבור כי נסיגת הגברים לתוך ה"מערה" היא נושא שהנשים התקשו להבין אותו לאורך ההיסטוריה. נטייתן הטבעית היא לדבר על בעיות (גם אם מדיבורים לא פותרים את הבעיה). זה מוביל לדינמיקה טבעית של גבר נסוג אל מול אשה המנסה להתקרב עוד יותר. לדברי גריי זה הופך להיות מקור מרכזי של קונפליקט בין נשים לגברים."

"גריי טוען כי גברים ונשים מעניקים ניקוד בתוך מערכת היחסים על נתינה וקבלה של אהבה באופן שונה. הוא אומר כי גברים נוטים לתת ניקוד גבוה יותר על מה שהם חושבים שהם מעשים גדולים, בעוד שנשים מעניקות ניקוד לכל מעשה של אהבה, נקודה אחת בכל פעם. לדברי גריי, נשים נוטות לשמור על מערכת נקודות שגברים מעטים מודעים אליה. גריי כותב כי גברים ונשים מפקחים על כמות התן וקח במערכת היחסים ואם יש חוסר איזון, אדם אחד מרגיש שהוא נתן יותר ממה שניתן לו ומפתח טינה. הוא קובע כי זו תקופה בה התקשורת חשובה מאוד ועוזרת להחזיר את הקשר לאיזון."



מי מאיתנו, בעיקר הנשים, אינה מתעמקת בנושא? האם שמתם ליבכם כמה פוסטים עוסקים התחום המורכב הזה, גם אם הכותרת אינה מעידה על כך? שנים ארוכות לא מצאתי עצמי במפגשי נשים. זה קרה בעבר בגן השעשועים, בטיפת חלב. השנים חלפו - ילדים, עבודה בחוץ, זמן פנוי שואף לאפס, חיי חברה מצומצמים בשל דרישות ואילוצי החיים.
והנה עכשיו, לאחר הפרישה, יציאה לחיים אחרים, מוצאת עצמי מפנה זמן למפגשי נשים מהנים. שיחות נפש, פתיחות, קשר, דאגה הדדית, הבנה חום ואהבה. סביב שולחן אחד מתקבצות אחת לשבוע, מפנות זמן, כי המיפגש חשוב לנו. מעניק לנו אנרגיות, רוגע ומנוחה.



מה הפלא שהקדשתי לכך גם זמן יצירה?
נשים......נשים......וסליחה מכם הגברים הקוראים.
כן.....עובדה...גברים ממאדים - נשים מנוגה!






יום שבת, 11 באוגוסט 2018

בובות, שירים ומה שבינהם!

https://www.youtube.com/watch?v=gxmRk8O5HP8
נוסטלגיה -
מוזמנים לפתוח את הקישור ולהאזין, להיזכר, להנות ולשקוע למחשבות.
קולות מן העבר.....שמוליק קראוס, אריק איינשטיין שכבר אינם איתנו
אבל הקולות מרטיטים, לעיתים דמעות זולגות. הגעגועים!!!
זכרונות - השירים שהשמענו לילדים, קלסיקה. מראות מן העבר........
הן, הבנות הקטנות שלי, יושבות ומשחקות בקוביות
התקליט מסתובב לו, המחט נוחתת והקולות נשמעים.
צחוק ושמחה של ילדים. הורות חדשה וכל כך הרבה חוויות וריגושים!
ואח"כ הקסטה שהיתה חידוש ......מי אינו זוכר את האוסף, ההקלטות, הריגוש.?
ואני יושבת לידן, אחרי יום עבודה, ותופרת בובה ועוד בובה.
וכשהן גדלו.......עוד בובות נתפרו, הפעם לדור הנכדים. בובות הגרביים המתוקות, שלבשו צורה אחרת, שימוש אחר, הפכו לבובות מתוקות, עם שלל הבעות.
לכל גרב סיפור אחר, לעיתים זו גרב עזובה ועצובה, ששינתה פניה והפכה לשמחה ועליזה.

אז מה מזכיר לכם השיר הזה? היכן הוא פוגש אתכם? מי ישתף אותנו?

בובה זהבה
מילים: מרים ילן שטקליס
לחן: שמוליק קראוס
עייפה בובה זהבה
ועייף מאוד הדוב.
הצללים לחדר באו
לוחשים לי "לילה טוב".
במיטה שוכבת נורית
על ידה יושב דובון
וכדור וגם ארנבת
וכולם רוצים לישון.
אך לפתע קמה נורית
"אבא, אבא" היא קוראה,
"בוא מהר, גרש החושך,
הוא מפריע, ילד רע".
צחקה בובה זהבה
וצחק מאוד הדוב:
למה לגרש החושך?
והרי הוא ילד טוב.
























אז מי מכן הכינה בובות לילדים/לנכדים?


יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

חתונה

עוד שניים יתחברו הערב לזוג
היא בשמלה הלבנה והוא בחליפה הדורה,
יצעדו אל החופה.
עוד מסע אל עבר העתיד
שכולו תקוות חלומות ואהבה.
בני המשפחה מתאספים בהתרגשות
חברים עוטפים ועושים שמח.
כמה רווקות נרגשות, מתפללות בסתר ליבן
להגשים משאלות לב ולעטות לבן .
גלגלי החיים מסתובבים להם.
לעיתים ברינה, לעיתים בחריקה
אבל התקווה תמיד תמיד שם...כל כך גדולה!
מזל טוב זוג צעיר,
איחולי שנים ארוכות של ביחד
אושר, שמחה, נאמנות וחברות נפלאה.

אצל רובנו הילדים כבר נשואים, ואז מגיע מעגל הבני דודים
ואולי אצל מי מאיתנו........הנכדים!
החתונה המסורתית לבשה צורה אחרת ושונה
הולכים עם הקידמה.....
השמיים הם הגבול.....מה יפתיעו הפעם?
אנחנו סקרנים.!!!
שוב נכנסתי לחדר היצירה
והכנתי כרטיסים.
תם עידן הסיפולוקס והכלים....הצ'ק כבר מוכן
הנה אנחנו באים!







חתונה
דני סנדרסון
מילים ולחן: דני סנדרסון

החתן עומד במתח
מסדר ת'עניבה
יום גדול עומד בפתח
השמחה כבר בסביבה

עוד מעט יתחיל הטקס
הקרובים מהודרים,
החותנת מחלקת
הוראות למלצרים.

ובתוך חדרה הכלה סגורה
בראי היא מתבוננת,
ובלב רוטט, היא לא רוצה לצאת
והתזמורת מנגנת...





יום רביעי, 8 באוגוסט 2018

זיכרונות ילדות ומציאות עכשווית

פעם פעם בילדותי הרחובותית, אי שם בין פרדסים מדיפי ריח בשמים,
חיפה נחשבה רחוקה.


כאילו שוכנת בארץ אחרת. לא מוכרת.

הכרמל נראה גבוה וירוק, הים כחול עמוק.




אבל אני גדלתי בין נופים אחרים, בין נרקיסים ותפוזים, כלניות אדומות, שלוליות וביצות.
רכבתי על אופנים במישור שאז לא ידעתי כמה אתגעגע אליו ביום מן הימים.

עם השנים ומאורעות החיים, שיניתי את נוף ילדותי ונדדתי לחיפה היפה.

נושמת לתוכי מדי בוקר את הנופים מבעד לחלון, מטיילת בין רקפות ואוספת איצטרובלים.






פוגשת חזירים חופשיים, במשפחות גדולות, בינות החצרות. כן כן....סוג של חברים קצת מפחידים, אבל גם אליהם מתרגלים.


מישור אינו בר השגה, לטפס רגלית בהרים זו משימה לא קלה.

נהנית מזריחה מרהיבה ושקיעה כתומה ואדומה.





משמיים צבעוניים ונופים כה שונים מנוף ילדותי.


והנה עוד בוקר כבר כאן, תוכניות למכביר, משימות לביצוע, מי אמר שמשעמם לנו הגימלאים? מי?


ילדה של כרמל
אילנה טובים
מילים: חמוטל בן זאב
לחן: קובי אושרת

בית לבן בצל עצי אורן
רוח קרה מנשבת בליל
שמה אני עדיין אוהבת
כך הם קוראים לי: ילדה של כרמל

ילדה של כרמל בת הגלים
עולה מן החוף מטפסת הרים.

ילדה של כרמל בת ההרים
יורדת לים אל גל וצדפים

כמו פטריות אחר בוא הגשם
איך שם צמחו חלומות ילדותי
ככה אני עדיין אוהבת
את הכרמל, כי שם הוא ביתי

לחמניות כוסמין מלא.

                                          רק באפיה ביתית יודעת מה המרכיבים                            יודעת שאין חומרים מיותרים.            ...