באחת מקבוצות הוואטצאפ נתקלתי בפניה לציבור
להתנדב לאריזת מנות קרב לחיילים.
היש מאתגר מזה?
מבלי להכיר איש, פשוט נרשמתי לא בדיוק יודעת לנחש
את מי אפגוש? מה יהיה שם? איך יראה היום הזה?
בשעת בוקר מוקדמת יצאתי למקום המיפגש.
אוטובוס מטיילים חיכה בתחנה היעודה.
הנהג ניצל את הזמן לסיגריה של בוקר.
עליתי, בספסל הראשון ישבה אישה נעימה למראה
ופינתה לי מקום לידה.
במבטא רוסי כבד סיפרה לי שהיא נוהגת להתנדב.
בעיקר בתחום החקלאות.
הנהג התיישב במקומו, אפוף ריח סיגריות ויצא אל הדרך.
הגענו לשער בסיס צבאי שהזכיר לי נשכחות...
היו ימים.
חבורה של 30+ אנשים, רובם בני הגיל השלישי, ירדה במדרגות
האוטובוס ושמה פעמיה לעבר האנגר גדול...
קופסאות שימורים מכל עבר. שולחנות אריזה וקרטונים באלפים.
מדביקים קרטונים לקראת הבאות.
מדביקים וגאים בהספק...
השעות חולפות, הגב מאותת..הרגליים כואבות
אני מהרהרת בחיילים בחזית, העושים עבודת קודש
וליבי מלא שמחה על ההחלטה והתרומה.
"עם ישראל חי! חיזרו בשלום לחיק משפחתכם"
ב א ה ב ה מכל הלב!
תודה על הזכות לתרום.
בכל נתינה - יש כל כך הרבה קבלה!
כל הכבוד על ההתנדבות
השבמחק