סלט תפו"א הוא סלט מיוחד עבורי שמחבר אותי כל כך לאבי ז"ל.
הוא זה שהיה מכין לנו את הסלט בחיתוך מדוייק, לכל חג ושבת.
הטעם...הטעם....שאיש לא יכול לעמוד מולו ולעצור.
הקערה העמוסה התרוקנה לנגד עיננו ועברה מיד ליד.
אני העדפתי את הסלט הזה על כל עוגת קצפת או שוקולד.
יכולתי להשתלט על קערה כזו לבדי.
כשאבא עבר לעולם שכולו טוב, נותר החלל.
יום בהיר אחד החלטתי לנסות.
כן, היה לו שם סוד שאסור לשכוח....השמיר שכל כך היה אהוב עליו.
שמיר שנותן טעם מיוחד. השפים קוראים לזה...טוויסט.... אחרי שהעזתי...הכתירו אותי
במשפחה כממשיכת דרכו.
לימים למדתי לעשות קיצורי דרכים ולזייף במסורת המדוייקת שהוא נהג להכין.
בפומפיה של צ'יפס חתכתי תפו"א וגזר.
בישלתי בסטימר (כן באדים)
הורדתי מכמות המיונז, לא שכחתי את החרדל שהוא השתמש בו,
מלפפון חמוץ, ביצה הקשה וכמובן השמיר שאהב.
נוצר סלט משלי...שעדיין כמו
פעם...קשה לעצור מולו.
הוא קיים בעדות שונות, בצורות
שונות, בשמות שונים, בוואריאציות כאלה ואחרות.
ואז מגיע הגיל...שאסור תפו"א כי הם מעלים את הסוכר.
המיונז - את הכולסטרול...
המלפפון החמוץ את לחץ הדם (המלח)....
אז כדאי להנות כשאפשר ולהיזכר בבית ההורים. זיכרונות מתוקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה