העץ סדק את האבן
כמו השנים
שסדקו את פנינו
לעיתים את ליבנו.
נכנעים לכל!
כי מי יכול?
מי יכול לו לטבע?
המפתיע! הבועט!
הסוער! המשתלט?
השנים חולפות
הוא משאיר בנו עקבות,
תזכורות יומיומיות.
מבט קל במראה
והוכחה אמיתית
למציאות המשתנה.
שמים אפורים ללא גוונים אפור מונוטוני משקף את האפור העוטף את הלב. הרהורים ...
תמונה יפה וטקסט הולם
השבמחק