אוהבים קינואה? אני עדין מתלבטת בתשובה.
קינואה (שם מדעי: Chenopodium quinoa, ידוע גם ככף אווז הקינואה) הוא מין של כף האווז, צמח בעל פרחים השייך למשפחת הירבוזיים(Amaranthaceae). בעבר שויכה הקינואה למשפחת הסלקיים. לרוב, מיוחסת המילה קינואה לזרעיו של הצמח, המשווקים תחת שם זה כמזון. עליו של צמח הקינואה אכילים אף הם, אך אינם משווקים באותו היקף כזרעיו.
אף על פי שהקינואה משווקת כדגן, לצד זרעי שעורה, חיטה ותירס, היא אינה דגן אמיתי, היות שאינה שייכת למשפחת הדגניים, (בלבול זה השתרש גם לכוסמת, שאף היא משווקת כדגן ואינה נכללת במשפחת הדגניים). הקינואה כונתה דגן עוד בתקופת האינקה, ושימשה כדגן בדרום אמריקה. ויקיפדיה.
מקור הקינואה באזור הרי האנדים שבדרום אמריקה, שם שימשה מקור מזון חשוב מזה כ-6,000 שנה. מקור שמה של הקינואה הוא בשפת הקצ'ואה, והשם המקובל נבע מההגייה הספרדית של השם המקורי קִינְוָּה (kinwa). הקינואה הוא צמח עמיד ביותר ומסוגל לגדול בתנאי סביבה קשים, ולכן מסוגל לגדול בקלות גם בהרי האנדים עד גובה של 4,000 מטרים מעל פני הים.
צמח הקינואה היה קדוש לבני האינקה, והם כינו אותו "אם הדגן" (Chisaya mama), ובאופן מסורתי היה קיסר האימפריה זורע את הזרעים הראשונים כל שנה. צמח הקינואה שימש כמנחה בפולחן אלי האינקה.
לאחר כיבוש דרום אמריקה על ידי הספרדים (קונקיסטאדור), נאסר על בני האינקה לגדל את צמח הקינואה עקב מעמדו המקודש, והוא נתפס על ידי הספרדים כצמח מספוא לבהמות. כיום, המדינות המובילות בייצור קינואה הן פרו ובוליביה.
לזרעי הקינואה ערך תזונתי גבוה מאוד. בניגוד לחיטה (אשר דלה בחומצת האמינו ליזין) הקינואה עשירה בכל חומצות האמינו החיוניות, מה שמקנה לה איכותחלבון גבוהה ביותר. הקינואה עשירה בסיבים תזונתיים, זרחן, ברזל ומגנזיום. במצבו הטבעי זרע הקינואה מכוסה בציפוי ספונינים, חומרים רעילים ובעלי טעם מר, אך הקינואה נמכרת לרוב בצורתה המעובדת שבה שכבת הספונינים מוסרת. עלי הקינואה מכילים כמות קטנה של חומר רעיל בשם חומצה אוקסלית (אשר נמצאת גם בצמחי משפחת הסלקיים כגון תרד וסלק, ובבני משפחת הירבוזיים כגון כף אווז האשפות) שעלול להיקשר לסידן ולברזל שבמזון ולמנוע את ספיגתם(ראה עוד על ספיגת סידן וברזל). הקינואה איננה מכילה גלוטן, ועל כן מהווה תחליף דגן טוב עבור חולי צליאק. מתוך הויקיפדיה.
מתכון ואופן ההכנה.
2 כוסות קינואה שיטפו היטב והשרו במים צלולים למשך שעה. סננו. והניחו בצד.
2 בצלים קצצו לקוביות קטנות והשחימו בכף-שתיים שמן.
3-4 שיני שום קצוצות להוסיף לבצל ולהשחים מעט.
3-4 גזרים קלופים ומרוסקים על פומפיה עבה להוסיף לסיר ולהשחים עם הבצל
4-5 פטריות שמפיניון חתוכות לקוביות להוסיף לירקות.
חצי כוס גרגירי תירס קפואים להוסיף. וכן את הקינואה. לערבב היטב בעזרת כף עץ.
להוסיף - כפית כמון, כפית כורכום, כפית קארי, חצי כפית פפריקה, שליש כפית פלפל שחור, חצי כפית קינמון, כפית מלח (לפי הטעם למי שדרוש יותר).
לכסות במי ברז ולבשל על אש קטנה. להוסיף פטרוזיליה קצוצה. לבשל עד לאידוי מוחלט של המים.
בתיאבון!!!
