בנות דודות, אוהבות ואהובות, מגיעות לסבתא - עם רשימת משימות...
"סדנת יצירה" הן מבקשות, ויודעות להגדיר בדיוק מה הן רוצות!.
"סדנת בישול" - בסופה ישבו, זו מול... זו וילקקו את השפתיים.
הן בוחנות בקפידה את החדר שהוקדש להם - לקייטנה.
שולפות את הכרית האישית, ומכינות לעצמן את המיטה.
בוחנות את רכותה, נשכבות, מתגלגלות מצד לצד ומביעות דעה.
כבר מאיצות בי להתחיל במשימה הראשונה.....
מתי כבר נתחיל סבתא? שואלת האחת....
לא לפני שהוגשה להן ארוחה...
הן מביטות זו בזו, שמחות ומאושרות,
חיכו כל החופש לאלה השעות.......של ביחד, 2 נערות מתוקות
שהשאירו מאחור אחים ואחיות רק כדי לזכות בשעות סבתא, להתנתק מהמולה של חופש ולהנות מעשיה.
אני רצה מפה לשם, מחדר היצירה הפרטי שלי, למטבח ומשם לשולחן.
מביאה חומרים מעוררי התפעלות......זהו הגיע זמן הכנת פרחים מחרוזים.
הן שואלות בסקרנות, רוצות לדעת, צעד אחר צעד.
מלטפות חרוזים, מתלבטות בבחירת הצבעים, בוחנות זו את זו
ויוצאות לדרך. עולם היצירה נכבש בסערה.
יושבות על המיטה, מול קופסאות שלל חרוזים בכל מיני צבעים
וחורזות......חורזות.......וכל כך מרוצות מהתוצאות.
אני יושבת מהצד, מול הדינמיקה המתרחשת, בתוכי אושר גדול ותחושת סיפוק ממלאת כל תא ותא בגופי, גם אם קצת עייף.
משימה ראשונה מסתיימת בהצלחה.
עושות פסק זמן לסדנת ממולאים, סבתא צייתנית ממלאת משאלות לב של נכדים...
הן קולפות וחותכות, שואלות שוב ושוב במה יכולות לסייע.
הסיר מתמלא בסירות פלפלים וקישואים
עיני הבנות נוצצות.....מביטות בשעון ומחכות לבאות.
ריח נפלא פושט בין קירות הדירה, אנו כבר ערוכות למשימה הבאה.
"יצירה בפימו" הן ביקשו הפעם.....ואני מכינה את הזירה
פורשת משטחים, מזהירה מפני הסכינים, פותחת קופסאות עמוסות בפימו משלל צבעים.
אושר נסוך על פניהן.......הגשמת משאלה שחיכו לה תקופה ארוכה.
הן לשות ולשות, למול שלל הצבעים מתלבטות, שואלות ומתעניינות בתהליך
וכבר רוצות לעבור לשלב הבא....רוצות לנצל כל דקה.
עצובות למול מחוגי השעון הממהרים.....זמן קייטנת סבתא אוזל, בקרוב חוזרות...לבית ההורים.
אחת אף מזילה דמעה ושואלת "מתי תהיה הפעם הבאה"?.
פותחות יומנים ובודקות את ימי החופשה הבאים...במהלך שנת הלימודים.
שלום לכן נכדות אהובות, הנעמתם לי את ימי הקיץ החמים!
בהצלחה מקסימות שלי, אוהבת מכל הלב.
תודה שבחרתן בקייטנת סבתא
ואתן יוצאות עם זיכרונות,
תוצאות יצירתיות
וציפייה לבאות!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה