שקיעה בחוף הים של חיפה

את ההליכות בחוף הים החיפאי אני מכוונת לשעות השקיעה.

לזריחות ושקיעות יש קסם מיוחד.

חיבור ללימוד שיעורי התורה בבית הספר היסודי...

סיפור הבריאה. סיפורי הילדות הרחוקה שנחקקו בזיכרון.

1 בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. 2 וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.

3 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר, וַיְהִי־אוֹר. 4 וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. 5 וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. {פ}

6 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. 7 וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי־כֵן. 8 וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם. וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. {פ}

9 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְהִי־כֵן. 10 וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב. 11 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרגַיע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ עַל־הָאָרֶץ, וַיְהִי־כֵן. 12 וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרגַיע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה־פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב. 13 וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}

14 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים; 15 וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ, וַיְהִי־כֵן. 16 וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. 17 וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ, 18 וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב. 19 וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי. {פ}

20 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. 21 וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל־עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב. 22 וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. 23 וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}

24 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ־אֶרֶץ לְמִינָהּ, וַיְהִי־כֵן. 25 וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל־רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב.
26 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ. 27 וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. 28 וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל־חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ. 29 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בּוֹ פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע; לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, 30 וּלְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה, וַיְהִי־כֵן. 31 וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד. וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ}

צועדת לי לאורך החוף מלווה את השמש בסוף יומה.

עיני מחוברות לרקיע, שם מתנהלת סצינה יומית מרשימה.

אין יום דומה לקודמו.

אין רגע בו אין תנודה ושינוי.

בין הסלעים דייגים מעטים

מתפללים לשוב עם דגים לארוחת הערב.

בסבלנות כה רבה

מאכילים, זורקים החכה ומחכים...

                            רבים מטיילים עם כלביהם, ניכר כי חיכו לצאת 

                            מבתיהם כאשר יפוג עוד יום חמסין.

 

                          משפחות רבות של חרדים, ברוכות ילדים

                   באות להנות מהשמש המשחקת מחבואים בינות לעננים.

                            מצויידות בשקיות אוכל וחטיפים. הם צועדים יחדיו

                   משגיחים זה על זה כמו יחידה צבאית מיומנת.

                   מתקרבים לקו המים, טובלים את הרגלים, צוהלים ונהנים.   

מרגישה כאילו אני באולם קולנוע

המראות חולפים ומפתיעים.

אף תמונה אינה דומה לאחרת.

בריאת העולם!

יופיו של הטבע!

מראות קסם.

אני מנציחה ומתלהבת.

סה"כ עוד יום מגיע לסיומו...

מחר תזרח השמש בחלוני

ותאיר לי יום חדש.

השמש ממשיכה לשחק מחבואים.

מסתתרת מאחורי העננים

מרשימה במראות מרתקים.

פעם מחשיכה ופעם מאירה.

כמו ילדה קטנה שובבה.

לכל אחד שלוה משלו!

 

      תפילת השלווה היא תפילה שחוברה על ידי ריינהולד ניבור, כומר פרוטסטנטי אמריקאי ופעיל חברתי במאבק לזכויות אדם

מקור התפילה וגלגוליה

התפילה המקורית ארוכה בהרבה. נראה שהיא שואבת ממקורות קודמים, בהם "סיפורי אמא אווזה". רעיון דומה מצוי בספר מבחר הפנינים של שלמה אבן גבירול, בשער י"ז (ההכרה) פסוק ב': "ואמרו ראש השכל, ההכרה בין ההוה והנמנע, והנחמה במה שאינו ביכולת".

התפילה המוכרת מבוססת על הנוסח המקוצר שאומץ בידי ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים. התפילה אומצה על ידי ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים במסגרת תוכנית שנים עשר הצעדים שלהם, ובעקבותיהם בארגוני גמילה אחרים.

התפילה יוחסה בטעות לאנשים שונים כמו קיקרו, פרנציסקוס מאסיזי ואחרים. צבא ארצות הברית הפיץ את התפילה בין חייליו המוצבים במערב גרמניה, לאחר מלחמת העולם השנייה, תוך ייחוס שגוי לפילוסוף פרידריך אטינגר.

שולי נתן הלחינה ושרה גרסה אחרת של תרגום התפילה בשיר "אנא אלי": "אלוהים תן לי את השלוה להשלים עם שאיני יכול לשנות. אנא תן לי את אומץ הלב לשנות דברים שביכולתי. ואנא תן לי את החוכמה להבחין בין אלה לבין אלה". מלבד התרגום של אלכוהוליסטים אנונימיים ישנו גם תרגום של יהונתן גפן.

התפילה מאוזכרת ברומן "בית מטבחיים חמש" מאת קורט וונגוט.

תפילת השלווה

נפתלי כלפה
מילים: עממי
לחן: נפתלי כלפה



God grant me the serenity
To accept the things I cannot change;
Courage to change the things I can;
And the wisdom to know the difference.

אֵלִי, תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה,
לְקָבֵּל, אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,
אוֹמֶץ, לְשַנוֹת אֵת הַדְּבָרִים אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה, לְהַבְחין בֵּין השְׁנַיִם. אָמֵן.

גורמים המעודדים יצירה של תחושת שלווה   ויקיפדיה

האדם הממוצע יכול לחוש שלווה בקלות במצב של מנוחה, אך תחושה זו יכולה להתקיים גם במצבי תודעה בעלי רמת עוררות גבוהה יותר. לעיתים ההתמקדות בדבר מה חיצוני או אף פנימי, כמו נשימה, יכולה להיות מרגיעה כשלעצמה. הצבע תכלת מקושר לתחושת השלווה.

ניתן לתרגל ולשפר את היכולת של האדם לחוש בשלווה. על פי רוב נדרשת תודעה מאומנת כדי להישאר במצב של שלווה גם כנגד מספר גבוה של גירויים שונים והסחות דעת. הסחות דעת רגשיות עלולות להיות מאתגרות במיוחד בהקשר זה. הרגשות השליליים הם האתגר הכי גדול לאדם המנסה להגיע לשלווה עמוקה ומתמשכת. קימות מספר דיסציפלינות המיועדות לקדם ולפתח את היכולת לחוש בשלווה. כמו למשל תפילה, יוגה, אימון הרפיה, אימון נשימתי, מדיטציה. 

בעולמנו הסוער!!!

החיים כאן בארץ המוקפת אוייביה הרוצים לכלותיה

החדשות המטלטלות, העוולות האופפות 

החיפוש אחרי הסטנדרטים אליהם חונכת, עליהם גדלת והורגלת.

המחוייבות לזוגיות, למשפחה, להורים המזדקנים, לילדים ונכדים.

הלחץ בעבודה והמירדף לעמוד בדרישות התפקיד

לתת את הכל, לעשות את הכי טוב שאתה יכול!

פקקים בכבישים, מחלות ודאגות.

אין רגע דל בחיינו המשולים... לשחיה מול גלים אימתניים!!!

פעם למעלה צפים וניצלים, פעם למטה שוקעים וטובעים.

חיינו סוערים, אין רגע דל. אנחנו לא שקטים.

תמיד בסתר לבנו, אחר השלווה, אנו תרים, מחפשים, מקווים!.

לכל אחד שלווה משלו. דרך שונה למצוא אותה, לצוד אותה למען עצמו.

האחד ישב בבית קפה מול הים, יבהה בכוס המונחת לפניו ובפרורי העוגה שנותרו בצלחת.

השני יצא לצעידה מהירה, כשהוא נוטף זיעה...דוקא שם מוצא את השלוה.

ויש מי שיצא למכון כושר, להרמת משקולות, מדיטציה ושחיה.

ואני שחיפשתי שנים שלוה, לרגעים אחרי יום עבודה.....

מצאתי אותה בין הסירים, בין המסרגות, החוטים, הסריגה, הקריאה, הכתיבה והיצירה.

לכל אחד שלוה משלו!