יום שבת, 6 בינואר 2024

אש הכתיבה

 




על הגז עמד סיר מהביל של מרק. 

מרק צבעוני עם מעטה ירקרק.

עזבתי את זירת המטבח בה אני אופה ומבשלת.

לא אני לא מתלוננת!  

                                       אני ממש אוהבת. 

חלמתי על מעט שלוה,

 מול המחשב שלי בחדר המרוחק כמעה. 

בערה בי אש, אש של כתיבה,

 בבלוג שלי, 

אותו אני מטפחת מזה מספר שנים באהבה. 

כף היד שמכאיבה לי לאחרונה

 הכבידה עלי את הכתיבה .

אבל לא נכנעתי לכאב שישבש לי מטרה. 

התיישבתי על הכסא המרופד, עם המשענת הגבוהה

הבטתי מבעד לחלון על העץ שעטה עלים ירוקים .

 על ענף אחד מענפיו התקוטטו שני עורבים 

בקולי קולות, צרחות אימים .

מפלחים את השקט של הכרמל הירוק, ללא התחשבות. 

ציפיתי למעט שקט והם הפרו אותו ללא ההתייחסות לסביבה הדוממת.

 לא איפשרתי להם לנצח, 

המשכתי בכתיבה שגורמת לי כל כך הרבה הנאה. 

סיימתי את המלאכה. 

גם המרק חיכה לי ושמח לקראתי, מוכן לאכילה.

2 תגובות:

  1. אהבתי את החיבור בין ירוק המרק לירוק הכרמל, בין רעש העורבים לכאב היד, ועל אף מעקשים אלה, הנה כתבת. הצלחת קמעא יותר מאחרים שעדיין שותקים.

    השבמחק
  2. בתאבון. תמשיכי לכתוב!

    השבמחק

אין לי ארץ אחרת. ביקור בנוף הגליל.

                                                        מזה שנים שלא עליתי על מטוס יצאתי לתור ארצות אחרות. נהנית לגלות כאן, מקומות קסומים של...