תם החופש הגדול! - החיים שלאחר הפרישה.

   

תם החופש הגדול!

רבים מאיתנו מעבר להיותן נשים, אמהות, סבתות,

היו ממש עד לא מזמן נשות חינוך,

שייכות לצוות ביה"ס יסודי או תיכוני.

שוקעות עתה לזיכרונות של ימי הערכות וקישוט הכיתות

התרגשות לקראת הבאות.

אני כיועצת בשפ"י ׁ(שרות פסיכולוגי יעוצי), עשרות שנים,

שהתרוצצתי בין ישיבות מיון, פגישות עם הורים, מורים וצוות הנהלה.

קוראת עוד ועוד דוחות חדשים, פוגשת פנים לא מוכרים,

מחבקת ותיקים, רצה לועדות דחופות ומקבלת הרבה מאד החלטות.

היומן החדש , מתמלא בפגישות עבודה, תחושת החופש נמחקת בין רגע,

חום אוגוסט עוטף בלהיטותו, מסרב לעזוב. היתושים חוגגים,

הפרחים קמלים.

בחדשות - משפחות על טפיהן, עמוסות מזוודות. בפיתחו של מטוס,

נפגשות עם אגלי הזיעה, שאינם מרחמים, חיוכים על הפנים

והרבה חוויות וסיפורים.

במהדורה היומית, דיווחים על התייבשות הכנרת, תחזיות מאיימות,

הרבה מדי טביעות.

בחנויות, אמהות וילדים גוררים עגלות עמוסות מחברות, קלסרים,

מחקים ועטים.

תיק חדש אפנתי, עוד קלמר חובר לותיקים שממלאים מגירה

ועוד מגירה.

תכונה באויר של שנת לימודים חדשה.

ואנחנו, זזנו הצידה מביטים מהצד.

תאריך לידה - הוא שכפה עלינו את הפרישה.

חלקינו עייפים ושחוקים, אחרים מלאי מרץ

ותוכניות שנגדעו באיבן.

מי שואל? מי בודק? מי כשיר? מי עייף?

החלטה גורפת מזיזה אותנו לעבר מעגל חיים אחר -

חבורת הגימלאים.

בימי ג', עומדים בתור לסרטים.

ממלאים אולמות בהם ניתן להאזין להרצאות,

צועדים בים, שוחים לעיתים,

נושמים אויר פסגות.

קוראים ספר לצד כוס קפה קר ועוגה,

צופים בתוכניות בוקר, עוד רופא, סטייליסטית

או שף באוירה שלווה.

מגשימים חלומות,

לרקום, ליצור ולסרוג. לצייר ולכתוב בבלוג

לראות את הנכדים,

להמציא מתכונים חדשים,

לתלות כביסה בנחת,

לטפל בעציצים.

מבקשים בריאות, להמשיך ולהרגיש צעירים!

להגשים משאלות, חלומות ותוכניות!

לגלות מעגלי השתייכות חדשים ומרגשים.

לקשור חוטים עם חברים ותיקים שלא פגשנו עשרות שנים.

ריגושים - הוא סם החיים!

אנחנו פנויים עתה - גם להנאות החיים, שלא עצרנו עד כה,

להביט להם בעיניים

במירוץ החיים הסוערים, התובעניים, המחייבים.

עכשיו כולנו - גם קצת...........נחים!!!