גם כשאנחנו סגורים, נעולים ושותקים.... הביטו בנו! עיצרו!!!!!! יש לנו סיפור חיים! אז אולי אנחנו כבר לא כל כך יפים! ואולי מקולפים....מסורגים....ישנים.......מוזנחים.....לא כל כך נקיים.......חלודים! לכולנו סיפור..והיו לנו פעם חיים מרתקים!
Bowling או בעברית כדורת, הוא משחק בכדור ליחיד או לקבוצה, במסלול שבסופו 10 חיילי משחק אותם צריך להפיל. המשחק דורש מיומנות, דיוק וכן ריכוז. מטרת המשחק היא לצבור מקסימום נקודות על ידי הפלת ה"חיילים", וכל המרבה הרי זה משובח. יש לגלגל את הכדור הכבד לעברם.
הכרות עם המשחק עשיתי לראשונה בארה"ב. פתרון אידיאלי לימים של שלג בניו יורק כשיש ילדים צעירים בבית ויש צורך לצאת מן הבית למקום חמים ונעים. תמונה מהרשת.
ואני בחרתי לצלם קצת אחרת. חולצים נעלים ויוצאים לדרך. חייבים הרי נעלים מיוחדות.... התרגשות - החלפנו לנעלי באולינג! איזה כיף! כמה שהן צבעוניות! וואווו הראש מסתובב. הכל סביב מטושטש ...פעם ראשונה!
מביטים ימינה...בודקים את השטח! ולכיוון אחר....מממ...דוקא מעניין פה......
ורצים אל הלוח...לבדוק תוצאות!!!
מי אמר שזה פשוט???. דרוש מאמץ בכל זאת! חייבים לשתות!
שוב טיול אקראי ביפו, ביום שמש נפלא, מביא אותי למיפגש מפתיע עם
"הגלריה לאמנות פלסטינית".
לא, לא ידעתי עליה קודם לכן, נו טוב, הגענו מחיפה הרחוקה.
האמנים המציגים בסלון יפו לאמנות פלסטינית, אולי לא ישימו קץ לסכסוך באזור,
אך ברור שהם תורמים למיזוג בין התרבויות.
התברר כי 40 אמנים מציגים את יצירותיהם. התערוכה במחסן 2 בנמל יפו מציגה
מבחר של יותר מ-150 עבודות אמנות, ציור, הדפס, תחריט, פיסול וקרמיקה.
אוצר התערוכה הוא הצייר והפסל אחמד כנעאן, בוגר בצלאל, אוצר הגלריה בטמרה. המפיק הוא אמיר נוימן אהוביה, לשעבר עורכו של "ידיעות תל אביב" וכיום עוסק בעיקר בפרויקטים חברתיים. היזם הוא "רוטמן אמנות".
אני - כמובן - צילמתי........
מתנצלת שלא יכולתי לעקוב אחרי שמות האמנים, אבל היצירות מרשימות בהחלט.
נרשמה התלהבות!
היצירות הראשונות - תמונות שכולן על בסיס גפרורים.
תראו את היופי!
אני מבקשת להתייחס ברשומה זו רק לצד האמנותי של היצירות, וממש לא לצד
פוליטי כלשהו.
כאוהבת אמנות לגווניה, נהנית לראות וללמוד על זרמים שונים ולחפש בהם את
היופי והייחודיות.
היה זה רק אמן אחד מני רבים שהשתתפו בתערוכה. אם הצלחתי לקרוא את שמו
טו בשבט הוא עבורינו המון מתוק!!!! מרבים באכילת פירות משבעת המינים, בהם התברכה ארץ ישראל, וכן פירות יבשים אגוזים, תמרים, חרובים, שקדים צימוקים.....
חג יפיפה.....שכולו שמחה! ואין לנו הרבה חגים כאלה.
שאלתם מדוע דוקא פירות יבשים? מקור המסורת כיוון שבעבר היתה זו הדרך היחידה
בה יהודי הגולה יכלו לטעום מפירות הארץ- כיוון שטרם היו אמצעי קירור.
ברחבי הארץ דובר על שיקום היערות השרופים ונטיעות שתוצאותיהן יראו עוד שנים רבות.
הפעם אקח אתכם לסיור מאחורי הקלעים. לראות כיצד חוגגים ילדים! אני זוכרת היטב את היציאה לנטיעות. על הלבוש המיוחד, על הכתר
השזור מענפים שהיו מכינים לי ההורים, השמלה הלבנה הרקומה....
וכמה צילומים לשנת 2011. מעולמם של הילדים! תערוכה בביה"ס.
קישוט העצים. כל כתה קיבלה "בעלות" על עץ.....תראו כמה אהבה המטירו הילדים!
ועד לשנה הבאה, כשנחגוג שוב....
שיהיו לנו רק ימים שמחים!
מה שברור...זהו חג נפלא לילדים!
ולסיום שיר מימי ילדותי...שנחרט היטב בזכרון.
תודתי לאילנה חברתי שהמליצה עלי ל-בלוגסטייל. חיבוק גדול לך חברה!
את אילנה היכרתי כאן בפרדס של תפוז והתברר לשתינו שהכימיה היתה מיידית והחיבור היה מדהים.
אז הנה אני כאן ונעבור ל- 8 דברים שעלי לספר על עצמי ואינכם יודעים !
1.את דרכי בתפוז התחלתי בפורומים והקומונות של האמנות לסוגיה. בעיקר - פימו, סריגה, תפירה, ריקמה, מיגזרות נייר, חרוזים, כרטיסי ברכה וכו'...
2. את הבלוג שלי פתחתי אחרי לבטים רבים, ביולי האחרון כמתנת יום הולדת לעצמי! במשך מחצית השנה זכיתי ל-32 אלף כניסות שאותי הן מאד משמחות, חבל שקוראים רבים מוותרים על תגובות שהן כל כך חשובות, בעיקר לאלה שיוצרות למגירות .
3.גדלתי בבית של אמא אמנית (ציירת) שהשפיעה מאד על התעניינותי באמנות והנחלתי אהבה זו גם לבנותי. בגיל 9 סרגתי סוודר ראשון, במהלך השנים תפרתי את בגדי עפ"י BURDA, רקמתי מפות ל"נדוניה", ציירתי ופיסלתי בעידודם של הורי האהובים.
4.בגיל 17 עברתי בחינות כניסה לבצלאל, למורת רוחו של אבי ז"ל שחשש כי מאמנות לא ניתן לחיות וכאן מצאתי עצמי מוותרת על החלום וחובשת את ספסל לימודי הפסיכולוגיה והקרימינולוגיה למשך שנים, לא לפני שסיימתי שירות צבאי בחיל האויר שם זכיתי להיות גם דיילת.
5..כל ימי השבוע אני עובדת עם נוער פוסט-אישפוזי, ולאיזון....מסגרת למחוננים! אוהבת את המקצוע שלי ואין בו יום דומה למישנהו.
6.חייתי 7 שנים בניו יורק, הייתי עוזרת קונסול בקונסוליה הישראלית וצברתי חוויות שלא ישכחו לעולם. בשנים אלו עסקתי להנאתי באמנות הטלאים המסורתית (בהשפעת ה"איימיש") וכל קירות הבית קושטו בשטיחי הבדים הרקומים.
7.בארה"ב חזרתי לאהבתי לאמנות...שם למדתי לתואר שני נוסף - "תרפיה באמצעות אמנות"...חיבור בין הפסיכולוגיה לאמנות...כל שיעור מילא אותי אושר. למדתי אז קורס צילום שהיה אחד הקשים שידעתי. לאחרונה חזרתי לצלם ולהנות מתחום זה של אמנות שהתמחיתי בו מזמן.....
8.הבלוג שלי קרוי "אמנות ויצירה כתרפיה לנשמה" ולא בכדי! המקצוע שלי כל כך שוחק, שואב ומרוקן שהיצירה משיבה לי באהבה, הרבה סיפוק והנאה.
ומכאן מעבירה את השרביט לבלוגרים שאני נהנית לקרוא ומוצאת בהם עניין רב!
טו בשבט הוא עבורינו המון מתוק!!!! מרבים באכילת פירות משבעת המינים, בהם התברכה ארץ ישראל, וכן פירות יבשים אגוזים, תמרים, חרובים, שקדים צימוקים.....
