חשיכה בחוץ. השמש טרם האירה את השמיים בקרניה הראשונות.
חמש בבוקר, עין ראשונה נפקחת, אחריה השניה.
זמן לקום ולעשות סיבוב ראשון בבית,
לחלץ הגוף אחרי שנת לילה קצרה ולא מספקת.
כרגיל, אין לי סיבה לקום אל תוך הלילה.
העבודה שהרגילה אותי לכך, לא קיימת עוד.
חברתי למחנה הגימלאים.
מוזר אבל אני שם. להכחיש? לא ישנה את התחושה.
בכל מקרה השעון הביולוגי ממשיך בדרכו.
בטרם נפקחו העיניים וגל של מחשבות מציף אותי,
מחשבות על החיים, העבר, ההווה וחששות מהעתיד.
אני מרבה לקרוא מאמרים על רפואה ותזונה נכונה.
יודעת שנכון לשתות 2 כוסות מים חמים עם לימון.
כן יודעת...........אבל המאבק בין הקפה למי הלימון החל, כמו כל בוקר.
במי לבחור? למה שוב נכנעתי לקפה?
יתרה מכך.....לא בזאת תם המאבק....
האם לשתות אותו חם או להנות מכוס קפה קר עם הרבה קרח?
כמו שאני אוהבת בימי הקיץ הלוהטים.....
השמיים משנים גוונם.
צהוב חודר אל תוך החושך וצובע אותו בצבעים של בוקר.
ההתלבטות על המשקה הראשון לא תמה.
הבריאות והיצר רוקדים יחדיו את ריקוד הבוקר.
מנסים להתיידד.
מי רוצה לריב בבוקר כשהוא עדיין ישנוני ועושה היכרות עם בוקר חדש?
קרני אור ראשונות מפלסות דרכן בין גגות הבתים.
שירת הציפורים גוברת ומושכת את תשומת לבי.
הרגעים האהובים של הבוקר.
הקפה יחכה,
הדילמה טרם הגיעה לפתרון.
בוקר טוב ישראל!
