מה אתם אומרים חברים?
ראיתי וחייכתי.
חייכתי?
נו לא ממש!
אצלנו בבית אף פעם לא צועקים זו לא דרכינו.
אף פעם לא צעקו....פשוט דיברו!
אני טוענת כל בוקר מחדש -
"אפשר לומר וצריך לומר אשר על לבינו - יש דרך לומר. בשקט, בעדינות ".
עם רגשות של האחר אין ויכוח!!!~.
יש לי בעיה עם ה"איך".
אבל... מביטה סביבי ויכולה לראות כל יום מחדש את התמונה המצ"ב
לא, לא בספארי!!!.
בעולמם של בני אדם.
בעבודה!
ברחוב.
בטיול בטבע.
בנהיגה.
בקניות.
יכולה לדמיין אנשים, שמות שיכולים להחליף את הדמויות.....
עצוב!
"כל דאלים גבר!"
המנומסים, העדינים, הנעימים
לא תמיד מוערכים!
כמו בעלי המרפקים, החזקים, הסמכותיים, הדומיננטים,
בעלי טון הדיבור הנוקשה, הבולטים שבחבורה.
רק חומר למחשבה.
ומה אתם חושבים?
הייתי שמחה ליותר....
צודקת... אני מסכים אתך
השבמחק