https://www.youtube.com/watch?v=diDtV0vb-yU
פינק ליידי - מאחורי הקלעים
אכן, החברה החרדית תמיד עוררה בי עניין.
בימי ילדותי גדלתי ברחובות, ליד מכון וייצמן והפקולטה לחקלאות.
לא הייתי חשופה למיגזר החרדי. גם לא לחובשי כיפות. בשורשים של משפחתי
שלפני השואה היו רבנים אבל איש לא נותר מהם כולם ניספו.
לאחר שירותי הצבאי, למדתי באוניברסיטת בר אילן.
האוירה הכללית היתה שונה, אולם בפקולטה לפסיכולוגיה , היו מן הסתם פחות דתיים מבית.......כמוני.
הסקרנות לגבי החברה החרדית תמיד היתה שם.
רק לפני 3 שנים נסעתי לבני ברק לעשות היכרות עם המקום.
תוכנית מגירה שחיכתה שנים. שוטטנו בסימטאות, ראינו חצרות בתים ללא פרח או צמח ירוק
רק צי עגלות ילדים ותינוקות.
נכנסנו לטעום אוכל יהודי המוכר מבית ההורים, אפילו שוחחנו עם חרדים ממרחק "בטוח".
היה מרתק ובלתי נשכח.
כאשר פורסם הפרומו ל"פינק ליידי" ידעתי שעל הסרט הזה לא אוותר .
את סיפור העלילה אשאיר למבקרים המקצועיים הרצ"ב.
רק אוסיף ואומר "לכו לראות, בהחלט מעניין".
מהרשת - יותם דוברין
מאז ומתמיד, החברה החרדית הייתה נושא לוהט ובולט בקולנוע הישראלי, אבל בשנים האחרונות באמצעות סרטים כמו "האושפיזין", "בחורים טובים" והמשכו, "הבלתי רשמיים" ו"בית" מדובר באחד הנושאים הפופולריים בקולנוע המקומי. עם זאת, אף אחד מהם לא דומה לסרטו החדש של ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "הנה אנחנו"). "פינק ליידי" הוא סרט מופתי, שנכתב על ידי מינדי ארליך, המוכרת מ"חתונה ממבט ראשון", כאשר הסרט כולל סיפור אותנטי ואישי ביותר. העלילה מספרת על משפחה חרדית כאשר הפטריארך עובר סחיטה בגלל היותו הומו בארון. במרכז הסיפור עומדת דווקא אשתו, בתי (נור פיבק), מה שהופך את הנושא העיקרי של הסרט לעסוק באנושיות שלה ואיך חייה מושפעים בגלל הפרשה הזו.
ארליך שאבה השראה מחייה האישיים ומסביבתה כיוצאת החברה החרדית כדי ליצור את דמותה של בתי, ובכך העניקה לה אותנטיות רבה. התשוקה של ארליך לכתוב דמות כה מורכבת ועמוקה מורגשת ביותר בצפייה. ניכר גם כי בעלה, לייזר (אורי בלופרב, "המזח"), זוכה להשקעה דומה, למרות שחייו כל כך שונים משל בתי. שתי דמויות אלה מניעות את הסרט, והן הלב הפועם של העלילה. הכתיבה שלהן עגולה ומותירה את הצופה עם מחשבות ורגשות עזים.חוזקה נוספת של "פינק ליידי" היא יכולתו להציג את הנושא העיקרי בתוכו, שהוא ההתמודדות של בתי בכל הפרשה סביב בעלה. העלילה מראה איך היא מתעמתת עם הציפיות הפטריארכליות סביבה, שמגיעות מכל מקום – בין אם זה גברים, נשים או מתוך עצמה. התוצאה היא חוויית צפייה מאוד מספקת, בה אפשר לראות מסע אדיר אותו בתי עוברת. ראוי גם לציין נושא נוסף שעולה שהוא התמודדות הקהילה החרדית עם הקהילה הגאה, שנעשה בצורה רגישה. גם כאשר יש סצנות בהן דמויות אולי ישתמשו בשפה שאינה פוליטיקלי קורקט, זה לעולם לא נדמה כאילו זה נעשה במטרת לעג.
"פינק ליידי" גם מצטיין בכל המובנים הטכניים. ראשית, הצילום לכל אורך הסרט מרהיב. סצנה בולטת במיוחד נמצאת במערכה הראשונה, כשניתן לראות את בתי ולייזר בתור הצללות, לנגד תאורה בהירה ומעורפלת שמאחוריהם. הקומפוזיציות מחמיאות ביותר לתמונה, תוך שימוש מהמם במסגור - טכניקה של תכנון מיקום השחקנים במטרה להעצים את האפקט הרגשי. ישנן במהלך הסרט מספר סצנות בהן ניתן לראות את בתי ולייזר כשהם במהלך צילום של תמונה משפחתית. הצפיפות בתמונה מראה כמה השניים, במיוחד בתי, לכודים בתוך הציפיות החברתיות בתוך הקהילה החברתית, וכמה המצב הזה קלסטרופובי.
למעשה, החולשה היחידה בסרט מגיעה דווקא מתוך ניסיונו לאזן את הדרמה הכבדה באמצעות סצנות קומיות. אלו סצנות מיותרות משתי סיבות - הראשונה היא בגלל שהדרמה ב״פינק ליידי״ אינה עד כדי כך קודרת, שנדרש איזון שכזה. השנייה היא בגלל שהסצנות האלה מונעות על ידי דמויות משניות שמופיעות בעיקר בהן, ואין להן משמעות גדולה עבור עלילת הסרט. הן יוצרות מצב שבו העלילה מתקדמת, אך לוקחת ברקסים כדי לנסות לרענן את הקהל. אמנם הסצנות האלה מצחיקות, אך הן פוגעות בזרימת הסיפור ומאריכות סרט שיכול היה להיות שעה וחצי לכדי סרט של קרוב לשעתיים.באמצעות שילוב של עלילה מרתקת ואותנטית, משחק מרשים ופסקול נפלא – ״פינק ליידי״ הוא אחת היצירות הקולנועיות הישראליות המבריקות של השנים האחרונות.. נור פיבק שהתגלתה בסרט "הברך״ של נדב לפיד, מספקת בסרט זה הופעה ממעלה ראשונה. למה היא לא מופיעה בעוד סרטים? ניתן לקוות כי ״פינק ליידי״ שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל טאלין יצליח גם בקופות, ובכך יאפשר לה, וגם לשאר השחקנים המוכשרים בסרט, הזדמנויות נוספות.
תודה על ההמלצה
השבמחק