רולדות שמרים במילוי גבינה

                                                            

                                                          

                                                     3 רולדות שמרים - ניסוי חדש במרכיבי הבצק.

                                                               4 כוסות חד"פ קמח כפרי/לבן
                                                               4 כפות סוכר
                                                               כף אחת שמרים יבשים
                                                               חצי כפית שטוחה מלח 

                                                              לערבב היטב במעבד מזון או מיקסר
                                                              להוסיף - 
                                                               ביצה לארג' או 2 מדיום   
                                                               גיל/אשל 200 מיל
                                                               חצי כוס שמן
                                                               מעט תמצית וניל
                                                               גרידת לימון
                                                               מים פושרים עד ליצירת בצק רך

                                                              ללוש מספר דקות לכסות הקערה, לתת לתפוח

                                                              אחרי התפחה ללוש לישה קצרה ולחלק ל-3
                                                              לרדד כל חלק על משטח מקומח
                                                              להניח מילוי ולגלגל  תוך שמירה שהמילוי לא "בורח"
                                                              להניח על גבי נייר אפיה
                                                              לכסות במגבת ולחכות להתפחה נוספת
                                                              לפני אפייה למרוח במי סוכר/סילאן/ביצה
                                                              לאפות ב-170 מעלות עד להשחמה.


                                                             מילוי -
                                                             500 גר' גבינת סקי מסוננת מנוזלים
                                                             ביצה
                                                             3 כפות קורנפלור/פודינג וניל
                                                              תמצית וניל + גרידת קליפת לימון
                                                              לערבב היטב לעיסה חלקה  
  

                                                   נ.ב  - הזדמנות לגוון, כל רולדה בטעם אחר. גבינה, תמרים, שוקולד למריחה.

                  בהצלחה.

         

            

פיתות תוצרת בית.

 

                                           
                                            

                                            מתברר שהכנת פיתות בבית זו מלאכה פשוטה.

                                    כדאי לנסות. בטוחה שתופתעו.
                                  הכנת בצק השמרים כמעט תמיד זהה

                                                       3.5 כוסות קמח לבן/כוסמין/כפרי
                                      כף שמרים יבשים
                                      כף סוכר
                                      כפית מלח
                                      מעט שמן
                                      מים פושרים לפי הצורך (תלוי בקמח כמה נחוץ)

                              ללוש היטב מספר דקות לבצק גמיש ולהתפיח
                              לחלק לכדורים ולהתפיח על גבי משטח מקומח
                              לרדד כל כדור לעגול בגובה כסנטימטר
                              לכסות במגבת.
                              לחמם מחבת עבה לפנקייק, ללא שמן, להניח על המחבת
                              להפוך לצד השני.
                              משם להעביר מיד לתוך מגבת נקייה לשמור על הלחות.
                              מזהירה - ממכר. טעים כל כך.......

                              אפשר כמובן בתנור על גבי נייר אפיה.  

חוף אולגה - פינת חמד.

                                                               

                                              אחת מפינות החמד האהובות עלי הוא חוף אולגה.
                                          אני שרצועת חוף ארוכה פרוסה למולי מדי יום.
                                          מה שמיחד את המקום הוא סלעים שמקשטים את הנוף

                                            

                                              ובערב כשהשמש שוקעת אל תוך הים הכחול
                                              והשמיים מתכסים אדום......
                                              המראה עוצר נשימה.
                                              העיניים אינן שבעות מהיופי הזה.

                                          

                                   

הסרט "פינק ליידי" - מחשבות והרהורים

 

                                                            

                                       https://www.youtube.com/watch?v=diDtV0vb-yU

                                                   פינק ליידי -   מאחורי הקלעים

                                                אכן, החברה החרדית תמיד עוררה בי עניין. 

                                       בימי ילדותי גדלתי ברחובות, ליד מכון וייצמן והפקולטה לחקלאות. 

                             לא הייתי חשופה למיגזר  החרדי. גם לא לחובשי כיפות.  בשורשים של משפחתי
                                        שלפני השואה היו  רבנים אבל   איש לא נותר מהם כולם ניספו.  
                                              לאחר שירותי הצבאי, למדתי באוניברסיטת בר אילן. 

                                 האוירה הכללית היתה שונה, אולם בפקולטה לפסיכולוגיה , היו מן הסתם פחות דתיים                                                                                                    מבית.......כמוני.
                                                           הסקרנות לגבי החברה החרדית תמיד היתה שם. 

                                       רק לפני 3 שנים  נסעתי לבני ברק לעשות היכרות  עם המקום. 

                   תוכנית מגירה שחיכתה שנים. שוטטנו בסימטאות, ראינו חצרות בתים ללא פרח או צמח ירוק
                                                                רק צי עגלות ילדים ותינוקות. 

                   נכנסנו לטעום אוכל יהודי המוכר  מבית ההורים, אפילו שוחחנו עם  חרדים ממרחק "בטוח".   

                                                                         היה מרתק ובלתי נשכח.
                                     כאשר פורסם הפרומו ל"פינק ליידי" ידעתי שעל הסרט הזה לא אוותר . 
                                                    את סיפור העלילה אשאיר למבקרים המקצועיים הרצ"ב. 

                                                        רק אוסיף ואומר "לכו לראות, בהחלט מעניין".

                                                              

מהרשת - יותם דוברין

 מאז ומתמיד, החברה החרדית הייתה נושא לוהט ובולט בקולנוע הישראלי, אבל בשנים האחרונות באמצעות סרטים כמו "האושפיזין", "בחורים טובים" והמשכו, "הבלתי רשמיים" ו"בית" מדובר באחד הנושאים הפופולריים בקולנוע המקומי. עם זאת, אף אחד מהם לא דומה לסרטו החדש של ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "הנה אנחנו"). "פינק ליידי" הוא סרט מופתי, שנכתב על ידי מינדי ארליך, המוכרת מ"חתונה ממבט ראשון", כאשר הסרט כולל סיפור אותנטי ואישי ביותר. העלילה מספרת על משפחה חרדית כאשר הפטריארך עובר סחיטה בגלל היותו הומו בארון. במרכז הסיפור עומדת דווקא אשתו, בתי (נור פיבק), מה שהופך את הנושא העיקרי של הסרט לעסוק באנושיות שלה ואיך חייה מושפעים בגלל הפרשה הזו.

ארליך שאבה השראה מחייה האישיים ומסביבתה כיוצאת החברה החרדית כדי ליצור את דמותה של בתי, ובכך העניקה לה אותנטיות רבה. התשוקה של ארליך לכתוב דמות כה מורכבת ועמוקה מורגשת ביותר בצפייה. ניכר גם כי בעלה, לייזר (אורי בלופרב, "המזח"), זוכה להשקעה דומה, למרות שחייו כל כך שונים משל בתי. שתי דמויות אלה מניעות את הסרט, והן הלב הפועם של העלילה. הכתיבה שלהן עגולה ומותירה את הצופה עם מחשבות ורגשות עזים.

כל השחקנים בסרט נפלאים והופתעתם משאירה חותם. נור פיבק בולטת מעל כולם, כאשר מבלי מאמץ השחקנית מציגה את כל המורכבות של בתי. גם תפקידו של בלופרב מניב למסך תוצאות נפלאות, עם יכולתו להציג היטב את הדמות שזהותה מובילה לקונפליקט הראשי. בלופרב עושה זאת בתשוקה, ומכניס אנושיות עצומה לתוך דמותו של לייזר. ראוי לציין גם את הופעתה של גל מלכה ("המפקדת"). מתוך כל זה, אי אפשר שלא לשבח גם את במאי הסרט, ניר ברגמן, על יכולתו לעבוד עם שחקנים ולהוציא מהם ביצועים כה נפלאים.

חוזקה נוספת של "פינק ליידי" היא יכולתו להציג את הנושא העיקרי בתוכו, שהוא ההתמודדות של בתי בכל הפרשה סביב בעלה. העלילה מראה איך היא מתעמתת עם הציפיות הפטריארכליות סביבה, שמגיעות מכל מקום – בין אם זה גברים, נשים או מתוך עצמה. התוצאה היא חוויית צפייה מאוד מספקת, בה אפשר לראות מסע אדיר אותו בתי עוברת. ראוי גם לציין נושא נוסף שעולה שהוא התמודדות הקהילה החרדית עם הקהילה הגאה, שנעשה בצורה רגישה. גם כאשר יש סצנות בהן דמויות אולי ישתמשו בשפה שאינה פוליטיקלי קורקט, זה לעולם לא נדמה כאילו זה נעשה במטרת לעג.   

 "פינק ליידי" גם מצטיין בכל המובנים הטכניים. ראשית, הצילום לכל אורך הסרט מרהיב. סצנה בולטת במיוחד נמצאת במערכה הראשונה, כשניתן לראות את בתי ולייזר בתור הצללות, לנגד תאורה בהירה ומעורפלת שמאחוריהם. הקומפוזיציות מחמיאות ביותר לתמונה, תוך שימוש מהמם במסגור - טכניקה של תכנון מיקום השחקנים במטרה להעצים את האפקט הרגשי. ישנן במהלך הסרט מספר סצנות בהן ניתן לראות את בתי ולייזר כשהם במהלך צילום של תמונה משפחתית. הצפיפות בתמונה מראה כמה השניים, במיוחד בתי, לכודים בתוך הציפיות החברתיות בתוך הקהילה החברתית, וכמה המצב הזה קלסטרופובי.

למעשה, החולשה היחידה בסרט מגיעה דווקא מתוך ניסיונו לאזן את הדרמה הכבדה באמצעות סצנות קומיות. אלו סצנות מיותרות משתי סיבות - הראשונה היא בגלל שהדרמה ב״פינק ליידי״ אינה עד כדי כך קודרת, שנדרש איזון שכזה. השנייה היא בגלל שהסצנות האלה מונעות על ידי דמויות משניות שמופיעות בעיקר בהן, ואין להן משמעות גדולה עבור עלילת הסרט. הן יוצרות מצב שבו העלילה מתקדמת, אך לוקחת ברקסים כדי לנסות לרענן את הקהל. אמנם הסצנות האלה מצחיקות, אך הן פוגעות בזרימת הסיפור ומאריכות סרט שיכול היה להיות שעה וחצי לכדי סרט של קרוב לשעתיים.
באמצעות שילוב של עלילה מרתקת ואותנטית, משחק מרשים ופסקול נפלא – ״פינק ליידי״ הוא אחת היצירות הקולנועיות הישראליות המבריקות של השנים האחרונות.. נור פיבק שהתגלתה בסרט "הברך״ של נדב לפיד, מספקת בסרט זה הופעה ממעלה ראשונה. למה היא לא מופיעה בעוד סרטים? ניתן לקוות כי ״פינק ליידי״ שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל טאלין יצליח גם בקופות, ובכך יאפשר לה, וגם לשאר השחקנים המוכשרים בסרט, הזדמנויות נוספות.  




 
 

                 

סרט - "ניקי" - מחשבות והרהורים.

                                         

                                                                      

                              MID=8167https://www.seret.co.il/movies /s_movies.asp?MID=8167

                  אמש ראיתי את הסרט הצרפתי הלא קל הזה. לחשושים בצופים הביעו "זה לא בשבילנו" "מי צריך את הדיכאון הזה", "מצטערת שבאתי". "לא הבנתי שום דבר מהשיגעון הזה".
אני למען הגילוי הנאות, התחברתי מפן שונה. לא יכולתי להשלים עם המושג משוגעת, קראתי לה פגועת נפש. 
 כמי שעבדה במוסד פסיכיאטרי בארה"ב, הסרט החזיר אותי לתחושה ההיא. אכן ימים קשים שהותירו בי משקעים, אבל יכולתי להבין את המהלכים בטיפול, את גישת הפסיכיאטר, השמירה עליה שלא תיפגע בעצמה בתקופה שאובחנה במסוכנות לפגיעה בעצמה ובאחרים. אכן, כך בדיוק נראית פגיעה נפשית בהתפרצותה שאולי אינה מוכרת ומאיימת כל כך על האדם החי את חייו מנותק מהעולם הזה.   האמנות היתה עבורה מרפא, כמו עבור חולים אחרים שמחפשים נישה לברוח אליה מן הכאב שחווה הנפש. ניקי מחפשת מזור לנפשה, מחפשת דרך להיות עסוקה, מכחישה את עצם הצורך באישפוז "אני משוגעת?" היא שואלת את עצמה ואת בעלה.

אני נזכרת מדוע קראתי לבלוג שלי "אמנות ויצירה כתרפיה לנשמה", אמירה שהכי הכי מתחברת לסרט הזה. 

סרט כבד, דורש ריכוז ושימת לב לפרטים הקטנים כדי להבין את העלילה. סרט מורכב שאולי אף משאיר מועקה לאנשים מסויימים אבל לא יכול להותיר אותך אדיש.                                                

                                                                          שחקנים / שחקניות                                                             שרלוט לה-בון  דמיאן בונאר  ג'ון רובינס  נורה ארנזדר

במאי/ת סלין סלטה

הפקה תסריט: סלין סלטה, סמואל דואה

אורך 98 דקות

שפה צרפתית

מקום / שנה צרפת/בלגיה / 2024

הגבלת גיל 

הותר מגיל 12

 (Age 12+ Permitted)  ?

בכורה 24/4/2025

ז'אנרים דרמהביוגרפיהזר

                                                              

                                                                     

                 "נמשכתי לעוצמה ולכוח שהיא הפגינה, למרות היחס המזלזל של החברה"

מאת רון פוגל    2025

הסרט "ניקי" מספר את סיפורה של אחת מגדולות האמניות הצרפתיות של זמננו, שאחראית בין היתר לפסל "המפלצת" בירושלים. רון פוגל פגש לאחר בכורת הסרט בקאן לראיון את במאית הסרט סלין סלטה ואת השחקנים שרלוט לה בון ("הלוטוס הלבן"), גון רובינסון ("אלפנט") ודמיאן בונר ("הילד השישי")

הסרט "ניקי" הוקרן לפני שנה בפסטיבל הקולנוע בקאן שבו הוצג במסגרת "מבט מסוים". ניקי דה-סן פאל (1930–2002), אמנית צרפתייה-אמריקאית, נחשבת היום כאחת הדמויות המרכזיות מבין האמניות הפמיניסטיות והפופ-ארט. עבודותיה כללו פסלים צבעוניים ופסלים בגודל טבעי, והיא זכתה להכרה בזכות השימוש שלה בגופי נשים ובסמלים מיניים. היא יצרה יצירות פורצות דרך שהתמודדו עם נושאים של אלימות, מגדר ושחרור אישי. פסלה "המפלצת" (הגולם) ניצב בקריית יובל, ירושלים.
הסרט מתאר את חייה בתקופה בת כעשור, תקופה שבה היא ממש רגע לפני הפריצה הגדולה שלה ומצליחה סוף סוף להתגבר על השדים הרודפים אותה כתוצאה מההתעללויות המיניות שחוותה כילדה. זהו סרט על אמנית ועל הדרך הארוכה שלה לגאולה, בעיקר בזכות האמנות שלה. פגשתי לשיחה בקאן את במאית הסרט "ניקי" סלין סלטה, את השחקנית שרלוט לה בון, המגלמת את האמנית ואת ג'ון רובינסון ודמיאן בונר המגלמים את הגברים בחייה.

מה משך אותך בדמות של ניקי שהחלטת לעשות עליה סרט?
סלין: "נמשכתי לעוצמה ולכוח שהפגינה האישה הזו. היא פרצה בשנות השישים, למרות יחס די מזלזל של החברה בכלל ושל הגברים בחייה בפרט. אהבתי את החזון שהיה לה שהוביל אותה בסופו של דבר ליצור יצירות אומנות יוצאות דופן, גם בעומק שלהן וגם בהיקפן".



(שרלוט לה בון בסרט "ניקי")

האם את כבמאית מנסה לפענח את מקורות היצירה ואת ההשראה של ניקי או שאת מספרת את הסיפור ונותנת לצופה לפענח את הדמות האניגמטית הזו?
"אני בהחלט מנסה לגלות מה מסתתר מאחורי הפרסונה והאומנות של ניקי. במיוחד מה שעניין אותי זה היכולת שלה לאסוף את השברים של עצמה ולהפוך לכזו יוצרת מוערכת. עניין אותי המאבק הפנימי שבה ואת העובדה שהאומנות שלה הייתה בעצם ריפוי בעיסוק. זהו סרט על להילחם במפלצות שלך ועל היכולת שלך להגיע להשלמה עם עצמך וכמו במקרה של ניקי להיוולד מחדש".

האם שינית משהו בסיפור חייה של ניקי או שהיה חשוב לך להציג לצופה "את כל האמת"?
"היה לי מאד חשוב להציג לצופה את כל הצדדים באישיותה של ניקי, גם אלו שפחות מחמיאים לה. הקטע היחיד שהוספתי הוא זה שבו היא שמה סכין מתחת לכרית שלה כבחורה צעירה. רציתי להדגיש את המצוקה הנוראית שלה ואת העובדה שבשל מה שהיא חוותה היא ממש חששה לחייה. אבל למרות שהיה לה סכין היא לא הצליחה לגרום לעצמה להשתמש בו. הדבר הזה מדגיש את חוסר האונים שהיא חשה ברוב חייה עד שהצליחה להשתחרר מחוסר האונים הזה בזכות האומנות שלה".את משתמשת לעיתים בסרט במסך מפוצל ובעוד טריקים קולנועיים. האם זה נעשה כי מדובר בסרט על אומנות ולכן הרשית לעצמך גישה יותר חופשית?
"זו הייתה הדרך שלי לומר דברים באופן חזותי, במיוחד דברים שנוגעים לנושא גילוי העריות כלפי ניקי. הצופה יכול לחוש את הניתוק שחשה ניקי מהגוף שלה והדרך שלה להתגונן הייתה להפליג למחוזות בדמיון וכך גם אני מפליגה בטכניקות שונות שהופכות את הסרט ליותר מופשט ורב-ממדי".

האם היית בקשר עם משפחתה של האומנית?
"לצערי, משפחתה לא נוטה לשתף פעולה ולכן גם עד היום לא נעשו על האומנית המיוחדת הזו סרטים עלילתיים. נדמה לי שהמשפחה מאוד חששה לחשוף את עברה הלא פשוט של ניקי. בשבילי זו הייתה ממש שליחות ולכן החלטתי גם ללא עזרת המשפחה לביים את הסרט".

מדוע בחרת להתמקד בחייה של ניקי לפני ההצלחה הגדולה שלה?
"בעיניי, זהו לא סרט על אומן אלא על איך אישה מצליחה לשנות את עצמה מאדם מוכה וטראומטי לאדם מצליח ולכן החלטתי להתמקד בעשור שבו היא משתנה ולא בזמן שהיא הפכה לאומנית מוכרת בכל העולם. בכלל, הסרט הוא על אומנות כדבר שמאפשר לאנשים למצוא את עצמם ולבטא את עצמם".

דמיאן בונר הינו שחקן צרפתי מנוסה שלאחרונה נצפה על המסכים בישראל בסרט "הילד השישי". הוא תמיד נותן הופעות עוצמתיות ובעל עומק וגם בסרט "ניקי", שבו הוא מגלם המגלם פסל ושותף לחיים של האומנית, הוא מרשים.

האם למדת את עבודותיה כדי להבין את דמותה יותר לעומק וכדי להציג דמות יותר אמינה?

דמיאן: "בהחלט! ממש התעמקתי בכל מה שקשור ליצירותיה של ניקי ושל חבריה, חקרתי את כל נושא הניאו-ריאליזם וצפיתי בכל פיסת מידע אפשרית שנוצרה על ניקי וגם קראתי ספרות עליה. אני תמיד נוהג לעשות מחקר מקיף".
בשרלוט לה בון המגלמת בסרט את ניקי נתקלתי לראשונה כשכיכבה ב"מסע של מאה צעדים" שם גילמה את הבחורה שמתאהבת בשף ההודי הצעיר. לאחרונה היא כיכבה בעונה השלישית של הסדרה "הלוטוס הלבן" בתור קלואי בת הזוג של גרג הנכלולי והיא מרשימה בחיים עוד יותר מאשר על המסך. ג'ון רובינסון, המגלם בסרט את בעלה של ניקי, הינו שחקן מוכשר שהופיע בין היתר בסרט "אלפנט" של גאס ואן סנט.
שרלוט, איך מתכוננים לסרט כשכזה? ומה את מכניסה מעצמך לתוך התפקיד?

"אני בעצמי אמנית - אני מציירת ומפסלת כך שהיה לי הרבה יותר קל להיכנס לדמות של ניקי. מה גם שחייתי בצרפת, כך שהכרתי את יצירותיה עוד לפני ששיחקתי אותה בסרט. קראתי לא מעט עליה וצפיתי בסרטי תעודה על חייה".





ג'ון, האם היה מקום לאלתור על הסט?

"לא במיוחד. לי היה די קשה כי אני לא מבין צרפתית ולכן ממש למדתי את השפה לצורך המשחק בסרט".

קציצות כלאיים.

                                                           

                                                              מה לעשות שאנחנו אוהבי ירקות?

ובשר הוא די מחוץ לתחום?

עושים יצירת כלאיים.

המתכון

חצי ק"ג חזה עוף

1 בצל

2 קישואים קטנים

2 תפו"א בינוניים

2 עלי סלרי

3 כפות פירורי לחם/קמח מצה

ביצה

כמון, מלח,תבלין עוף

לטחון את כל הנ"ל במעבד מזון.

להכין תבנית עם נייר אפיה.

לפזר קוואקר, קמח תירס

להניח קציצות בכף

לפזר למעלה מעט פירורי לחם

לאפות בתנור חם ב-180 מעלות.

ללא שמן. אין צורך.

                                                       

                                                                      

ביקור בחוף עתלית.

                                                                       מזג אויר הפכפך.
                                        השמיים אפורים, מבשרי גשם
                                        19 מעלות נמדדו בחוף.
                                        פגשנו מספר אנשים בבגדי ים
                                        מתמכרים לקרני השמש המעטות
                                        העננים שולטים בשמים ולא מוותרים.
                                        הגלים גבוהים מאד ומאיימים.
                                        הרבה מטיילים מלווים בכלבים.
                                        שבת בבוקר.
                                        יצאנו לנשום אויר נקי
                                        לנקות את הראש מהשבוע שחלף.

                             

                                             

                              גם פרחים קיבלו את פנינו על החוף.

                 

טיול ביערות הכרמל.

אין צורך להרבות במילים
התמונות אומרות הכל.
שבת בבוקר יום יפה וקריר
מספר דקות מהבית
ויש הכל....
אויר הרים, נופים מרהיבים,
פרחים צבעוניים
לא רק המוכרים וידועים.
בואו לראות ולהנות.

 

איצטרובל

סייפן

                                לוטם.

                                   דם המכבים

                                   רקפת