הינשוף הוא סוג של עוף לילה דורס.צבעו בטבע חום מנומר; הוא פעיל רק בלילה וצד את טרפו כשהוא עף בשקט בחושך מוחלט ואז הוא מתנפל על הטרף, הורג אותו וקורע ממנו חתיכות בעזרת מקורו העבה.
יש להם יופי מיוחד. עמדתי על שפת בריכה קטנה, בריכת דגים בגני הנדיב, וצפיתי ביופי הזה.
הם נראים לי תמיד כמו ילד שיצא זה עתה מהמקלחת
נקי, מריח בריחות של סבון ושמפו
עטוף במגבת.
מן אסוציאציה שכזו...
ישנה קבוצה של צמחים הגדלים במים או סמוך למים. אין הכוונה לאצות החיות רק במים,
אלא לצמחים בעלי פרחים הגדלים במים.
ברור כי הם זקוקים לחמצן במים, לאור, למים וקרקעית המותאמים לצרכיהם
וכן טמפרטורת מים הולמת.
רוצים לדעת עוד?
הרי הם כל כך מסקרנים ומעוררים שאלות
שיצאתי לחפש מענה ברשת.
וגיליתי שלוש קבוצות
צמחי מים מזדקרים: מהווים חוליית מעבר מצמחי יבשה לצמחי מים ומתקיימים בשתי סביבות חיים בעת ובעונה אחת: יבשה ומים.
חלקי גופם העליונים חשופים לאוויר, ודומים בצורתם ובמבנם לצמחי יבשה, ואילו חלקי גופם התחתונים מצויים במים ודומים במבנם לצמחי מים. הם גדלים לרוב בשוליים של מקווי המים (גדות נחלים וביצות), שעומק המים מגיע עד מטר אחד. צמחים אלה ברובם רב-שנתיים ובעלי קני-שורש.
צמחי מים צפים: גדלים במים שעומקם נע בין 0.5 מ' ל-5 מ'. גם הם מתקיימים בשתי סביבות חיים: הם חשופים לאוויר שמעליהם ולמים שמתחתיהם. פרחיהם צפים על פני המים או מזדקרים מעליהם. עליהם גדולים, שטוחים וחזקים, בעלי צורה מעוגלת או מוארכת. העלים שלמים ושטח פניהם העליון מכוסה בשעווה הדוחה מים. הפטוטרת של העלים ארוכה וגמישה (נימפאה, נופר). צמחים אלה גדלים בדרך כלל בבתי גידול המוגנים מרוחות במקווי מים עומדים.
צמחי מים טבולים: גדלים במים צלולים שעומקם מגיע עד ל-10 מ'. הפרחים שלהם טבולים במים (ניידה, קרנן), או מזדקרים (אלף העלה, נורית). מבנים שונים המאפיינים צמחי יבשה מנוונים או מצומצמים בהם - בעיקר בולטים ניוון הפיוניות (המשמשות לחילוף גזים בצמחי יבשה), צמצום רקמת העצה (שתפקידה הובלת מים בצמחי יבשה) וצמצום של רקמות התמיכה (שאינן כה חיוניות בצמח הנתמך על ידי המים). שכבת השעווה שעל פני התאים דקה. העלים דקים ושקופים ולעתים גזורים לאונות רבות, וכך גדל שטח הפנים של העלה ביחס לנפחו. מבנה כזה מקנה יתרון בניצול האור המועט שבמים, בחילופי גזים ובחדירת מינרלים דרך כל שטח הפנים. כמו כן המבנה מקנה עמידות בפני קריעת עלים וניתוקם.
מערכת השורשים של צמחי המים הטבולים מצומצמת בהשוואה לצמחי יבשה, אך עדיין חיונית להתפתחות תקינה בצמחי המים הקשורים לקרקע.
ישנם צמחים, כגון הנופר, שפרחיהם מואבקים על ידי חרקים וישנם כאלה שאצלם העברת האבקה נעשית על ידי המים, או על ידי בעלי חיים שוכני מים. אבקתם של צמחי המים עמידה במים. הפירות והזרעים צפים זמן ממושך על פני המים מבלי לאבד את כוח נביטתם, עד אשר הם שוקעים אל הקרקעית ושם נובטים בתנאים המתאימים.
מקצב הצמיחה והפריחה של צמחי המים בארץ שונה מזה של מרבית צמחי היבשה. עונת הפריחה של צמחי היבשה חלה בסוף ההחורף ובתחילת האביב, וצמחי המים פורחים בחודשי הקיץ והסתיו. בצמחי המים נפוצה גם רבייה שלא באמצעות זרעים, אלא באמצעות קטעי ענפים, פקעות וניצני רבייה.
צמחי מים וצמחי גדות רבים מייצרים זרעים זעירים ורבים. חלק מהזרעים נישאים ברוח והם מגיעים גם למקומות מרוחקים. חלקם צפים על פני המים נישאים בזרם ומתפשטים למקומות אחרים באותו אזור. הזרעים הנותרים שוקעים בבוץ ומופצים על רגיהם של עופות מים העוברים ממקווה מים אחד לאחר וכך הפצתם למקווי מים חדשים מהירה.
התנאים הדרושים לנביטה של זרעים של צמחי מים שונים מתאימים לבית הגידול המיוחד שלהם. כך צמחי גדות לא ינבטו במקומות מוצפים בעוד שצמחים טבולים לא ינבטו במקומות חשופים ממים. כמות האור והחמצן הם הגורמים העיקריים המכוונים את הנביטה של צמחי המים. תודה לויקיפדיה שסייעה לי בהעמקת הידע מלבד ההתרגשות מהיופי. רוצים לדעת עוד? http://www.reader.co.il/article/114518/שושנות-מים-נופרנימפאהאו-לוטס
מגהץ הוא למעשה מכשיר שיעודו החלקת קמטים הנוצרים על גבי אריגים ע"י שימוש בחום .
מגהץ הפחמים אשר בתמונה העליונה נראה לראשונה בסין
במאה הראשונה לפני הספירה.
באירופה הוא נראה במאה ה-17
המגהצים הראשונים נראו בצורת משולש מתכת כבד עם ידית עץ לאחיזה ובטיחות. לפני כל חימום חיממו אותם באש. מאוחר יותר היו יוצקים קופסה ממתכת כבדה ומכניסים לתוכה גחלים לוהטות (תמונה עליונה). לא חוויתי אותם בסביבתי, נולדתי למגהץ החשמלי הבסיסי ביותר שדומה יותר לתמונה 2.
המצאת המגהץ החשמלי ב-1882 נזקפת לזכות הנרי סיליי Henry W. Seeley
בהמשך הוא השתכלל כשהוסף לו טרמוסטט ואח"כ הפתיעו אותנו מגהצי האדים. והיום מככב מגהץ הקיטור (תמונה שלישית).
ברוב המגהצים ניתן לווסת את חום הפעולה של המגהץ כדי להתאימו לאריגים שונים, אריגים דקים ועדינים שאינם עמידים בחום (ניילון, משי או צמר) מגהצים בטמפרטורות נמוכות יחסית (135-148 מעלות צלסיוס) אריגים עמידים יותר כמו כותנה ופשתן מגהצים בטמפרטורות גבוהות יותר (190-230 מעלות צלזיוס). בחלק מהמגהצים נמצא מיכל מים שהופכים לקיטור במהלך הגיהוץ, כדי ליעל את התהליך באריגים מסוימים.
בשנים האחרונות חשבו עלינו יצרני האריגים ודאגו שלא נצטרך לגהץ הרבה והבדים יהיו עמידים לקמטים.
שעות הגיהוץ פחתו. כל מפגש עם ההסטוריה והריחוף על ענני הנוסטלגיה גורם לי להרהר ולהתעמק במחשבות כיצד נראו החיים פעם...גם אם אנחנו לא היינו שם......
מקור השם קפה הוא במילה הערבית קַהְוַה (قَهْوَة). מילונאים ערביים סברו שהמשמעות המקורית של המילה היא יין, והמשמעות החדשה נגזרת מקיצור השם קַהְוַת אלְבֻןּ (قَهْوَة البُنّ) - יין הפול (פולי הקפה).
סברה אחרת היא כי מקורו של השם בממלכת קאפה אשר באתיופיה. שהיא כנראה מקורו של צמח הקפה. בקאפה ובאתיופיה עצמה מכנים את הקפה "בון" או "בונה".
המיסיונר פדרו פאיש הוא ככל הנראה האירופאי הראשון שדיווח על "המשקה המוזר" שהגיש לו קיסר אתיופיהזה דנגלבשנת 1603.
ועם סיפורים כאלה, ברור שהזוגי הביא מהדיוטי פרי באתיופיה....קפה...כי חייבים לטעום כדי לכבד את הקפה הראשון
והמקורות.
קפה הוא משקה העשוי מפולי קפה. המשקה טוב בשמירה על ערנות והוא המשקה השני הכי פופולרי בעולם
אחרי מים. ישנם סוגים רבים של קפה: אספרסו, מקיאטו, בוץ ועוד רבים וטובים.
לקפה יש השפעה מונעת נגד מחלות שונות כגון גאוט(שיגדון), סוכרת מסוג 2 ומחלות נוספות.
יש סברה שהוא מפחית דיכאון .
יש הממליצים על שתיית קפה לפני אימון גופני, על מנת לגרום לשריפת סוכרים וערנות גבוהה יותר.
נמצא כי קפה, ללא סוכר וחלב גורם גם לתחושת שובע, ולכן הוא מועיל להרזיה.
הידעתם למשל כי שתיית קפה מונעת עצירויות?
אז נכון כי יש המלצה להגביל שתיית קפה בעיקר לנשים בתקופת ההריון ולאחריו בתקופת ההנקה.
בנוסף אינו מומלץ לאלה הסובלים מבעיות בכיס המרה.
הקפאין ידוע כמי שסופג סידן ומגנזיום ומפריש אותם בשתן.
לרבים מאיתנו הוא פוגע ביכולת ההרדמות .
המורמונים אוסרים לשתות קפה עד היום.
לאחרונה ביקרתי במקום קסום בכפר חסידים:
שם בין האוצרות הרבים.....(מבטיחה תמונות בקרוב).
מצאתי על אחד המדפים
את זכרונות הילדות שלי...
מזהים?
בהיותי ילדה הייתי נוסעת בחופשות להתארח אצל הדודה בבנימינה.
שם בבית ליד השדות
עם תרנגולות בגינה וירקות בחצר
שם במטבח על הקיר היתה מטחנת קפה שכזו תלויה על הקיר.
כילדה קטנה, המגירה הסודית...
הידית המסתובבת ...
היו עבורי תיבת הפתעות מסקרנת!!!.
עוד לא ידעתי טעמו של קפה....
הכרתי רק את ריחו
ואת המטחנה שראיתי רק אצל הדודה בבנימינה.
במהלך השנים פגשתי גם את...
זוכרת בבית הורי את זאת......
וזוכרת את פינוק הקפה הזה
ואבי ז"ל המאושר מאין כמוהו......
ואח"כ מכונה שכזו....שעד היום שומרת אותה כזכרון ילדות.
כל יציאה מן הבית, כל טיול ברחבי ישראל מפגיש אותנו עם היופי, הנופים וההסטוריה.
הפעם הגענו לראשונה ל- פארק אדמית והופתענו.....
פארק אֳדָמית נמצא קילומטר מערבית לכניסה לקיבוץ אידמית. בגליל המערבי. במערב - גיא עמוק של נחל נמר ובמזרח - נחל בצת, מהנחלים הארוכים בגליל.
הקרן הקיימת שיקמה את היער הטבעי של עצי אלון, אלה וחרוב ונטעה עצי בוסתן, ארזים, עצי מחט וערוגות בושם.
במרכז הפארק נמצאת חורבת אדמית ושרידי מבנים של הכפר הערבי אידמית ששכן שם. ליד החורבה נמצא חניון "מצפור האורן" ובו מצפור נוף על שם טייס חיל האוויר ניר שומרוני שנהרג בתאונה בעת טיול במצוקי נחל בצת.
בדרום הפארק הוקם חניון גדול הנקרא "חניונוף" וממנו יש נקודות תצפית על נחל בצת ויישובי הגליל המערבי. ממנו יוצא שביל מסומן, "שביל אמיר", על שם סא"ל אמיר מיטל שהיה מפקד בגולני, ונפל בלבנון ב- 1988.
בחניון מיצפור על שם אהוד גולדווסר ואלדד רגב שנפלו בתקרית חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון ב-2006. ליד המצפור הוקמו שני עמודי זיכרון ובהם סיפור חייהם.
לאחר מספר שנים נוספו שלושה עמודי זיכרון לחיילים אייל בנין, שני תורג'מן וואסים סאלח נזאל שנפלו באותה תקרית שבעקבותיה פרצה מלחמת לבנון השנייה.