יום רביעי, 26 במרץ 2014

פרחים רטובים.


    פרחים רטובים!



    מאוהבת בצמחי המים!

                                                יש להם יופי מיוחד. עמדתי על שפת בריכה קטנה, בריכת דגים
                                                                                 בגני הנדיב,
                                                                              וצפיתי ביופי הזה.

    הם נראים לי תמיד כמו ילד שיצא זה עתה מהמקלחת
    נקי, מריח בריחות של סבון ושמפו
    עטוף במגבת.
    מן אסוציאציה שכזו...

                 ישנה קבוצה  של צמחים הגדלים במים או סמוך למים. אין הכוונה לאצות החיות רק במים,
                                                 אלא לצמחים בעלי פרחים הגדלים במים.
                           ברור כי הם זקוקים לחמצן במים, לאור, למים  וקרקעית המותאמים לצרכיהם
                                                                     וכן טמפרטורת מים הולמת.

     
                                                                                



    רוצים לדעת עוד?
    הרי הם כל כך מסקרנים ומעוררים שאלות
    שיצאתי לחפש מענה ברשת.
    וגיליתי שלוש קבוצות
    • צמחי מים מזדקרים: מהווים חוליית מעבר מצמחי יבשה לצמחי מים ומתקיימים בשתי סביבות חיים בעת ובעונה אחת: יבשה ומים.
    חלקי גופם העליונים חשופים לאוויר, ודומים בצורתם ובמבנם לצמחי יבשה, ואילו חלקי גופם התחתונים מצויים במים ודומים במבנם לצמחי מים. הם גדלים לרוב בשוליים של מקווי המים (גדות נחלים וביצות), שעומק המים מגיע עד מטר אחד. צמחים אלה ברובם רב-שנתיים ובעלי קני-שורש.
    • צמחי מים צפים: גדלים במים שעומקם נע בין 0.5 מ' ל-5 מ'. גם הם מתקיימים בשתי סביבות חיים: הם חשופים לאוויר שמעליהם ולמים שמתחתיהם. פרחיהם צפים על פני המים או מזדקרים מעליהם. עליהם גדולים, שטוחים וחזקים, בעלי צורה מעוגלת או מוארכת. העלים שלמים ושטח פניהם העליון מכוסה בשעווה הדוחה מים. הפטוטרת של העלים ארוכה וגמישה (נימפאהנופר). צמחים אלה גדלים בדרך כלל בבתי גידול המוגנים מרוחות במקווי מים עומדים.
    • צמחי מים טבולים: גדלים במים צלולים שעומקם מגיע עד ל-10 מ'. הפרחים שלהם טבולים במים (ניידהקרנן), או מזדקרים (אלף העלהנורית). מבנים שונים המאפיינים צמחי יבשה מנוונים או מצומצמים בהם - בעיקר בולטים ניוון הפיוניות (המשמשות לחילוף גזים בצמחי יבשה), צמצום רקמת העצה (שתפקידה הובלת מים בצמחי יבשה) וצמצום של רקמות התמיכה (שאינן כה חיוניות בצמח הנתמך על ידי המים). שכבת השעווה שעל פני התאים דקה. העלים דקים ושקופים ולעתים גזורים לאונות רבות, וכך גדל שטח הפנים של העלה ביחס לנפחו. מבנה כזה מקנה יתרון בניצול האור המועט שבמים, בחילופי גזים ובחדירת מינרלים דרך כל שטח הפנים. כמו כן המבנה מקנה עמידות בפני קריעת עלים וניתוקם.
    מערכת השורשים של צמחי המים הטבולים מצומצמת בהשוואה לצמחי יבשה, אך עדיין חיונית להתפתחות תקינה בצמחי המים הקשורים לקרקע.

     

    ישנם  צמחים, כגון הנופר, שפרחיהם מואבקים על ידי חרקים וישנם כאלה שאצלם העברת האבקה נעשית על ידי המים, או על ידי בעלי חיים שוכני מים. אבקתם של צמחי המים עמידה במים. הפירות והזרעים צפים זמן ממושך על פני המים מבלי לאבד את כוח נביטתם, עד אשר הם שוקעים אל הקרקעית ושם נובטים בתנאים המתאימים.
    מקצב הצמיחה והפריחה של צמחי המים בארץ שונה מזה של מרבית צמחי היבשה. עונת הפריחה של צמחי היבשה חלה בסוף ההחורף ובתחילת האביב, וצמחי המים פורחים בחודשי הקיץ והסתיו. בצמחי המים נפוצה גם רבייה שלא באמצעות זרעים, אלא באמצעות קטעי ענפים, פקעות וניצני רבייה.
    צמחי מים וצמחי גדות רבים מייצרים זרעים זעירים ורבים. חלק מהזרעים נישאים ברוח והם מגיעים גם למקומות מרוחקים. חלקם צפים על פני המים נישאים בזרם ומתפשטים למקומות אחרים באותו אזור. הזרעים הנותרים שוקעים בבוץ ומופצים על רגיהם של עופות מים העוברים ממקווה מים אחד לאחר וכך הפצתם למקווי מים חדשים מהירה.
    התנאים הדרושים לנביטה של זרעים של צמחי מים שונים מתאימים לבית הגידול המיוחד שלהם. כך צמחי גדות לא ינבטו במקומות מוצפים בעוד שצמחים טבולים לא ינבטו במקומות חשופים ממים. כמות האור והחמצן הם הגורמים העיקריים המכוונים את הנביטה של צמחי המים.
    תודה לויקיפדיה שסייעה לי בהעמקת הידע מלבד ההתרגשות מהיופי.
    רוצים לדעת עוד?
    http://www.reader.co.il/article/114518/שושנות-מים-נופרנימפאהאו-לוטס

    תגובה 1:

    מראות מיפן

                                                לא, אני לא ביפן למרות שרציתי.                           המקום הקסום  הזה מעורר בי סקרנות.       ...