איך האקטואליה שלנו משתנה.
מי חשב?
מי חשב שהנושא המרכזי שלנו יהפוך בין יום ל....
מסכות לימי קורונה.
המציאות השתנתה. אנחנו מצווים לחבוש מסיכה.
כשאתה "מתקשט" בה, אתה כבר לא שונה/אחר/מיוחד.
נכון, רוב הציבור נראה כאילו התחפש לצוות חדר ניתוח
עם המסיכות הירוקות.
חשבתן אתן הנשים שמעתה, נחסוך בשפתון? כי מי רואה?
לא נעים שהמסיכה נצבעת בגווני אדום.
נתרכז באיפור העיניים, כי הן עכשיו תופסות את כל הפוקוס.
אז מה אתן מקטרות שהקוסמטיקאיות אינן זמינות?
יש לכן מסיכה שמכסה את כל הפגמים שרציתן להסתיר.
לפני 6 שנים בדרכי לאוסטרליה, עצרנו בהונג קונג.
אחת הדיילות נראה מכוסה במסיכה ירקרקה
ואני רק חשבתי לעצמי, איך אני אצלם את התופעה שהיא לא תרגיש.
זה נראה הזוי. היפוכונדרי במקצת, מוזר.
זוכרת שבהיתי בה ארוכות.
הקורונה, שינתה לי את כל הראיה. היום המסיכה היא כמו כובע, צעיף, משקפיים. היא חלק מאיתנו.
כיוון שכבר כחודשיים אני בהסגר מוחלט, ומי שמכיר אותי יודע שאני מכורה לעבודות יד, מצאתי עצמי משוטטת ביוטיוב וחוקרת את תופעת המסיכות.
זה החל טיפין טיפין ונבע ממחסור במסיכות ברחבי העולם .
בימים הראשונים ראיתי אנשים יוצרים מסיכות מגרביים, משרוולים של חולצות. אח"כ עברו לתפירה בגזרות שונות.
גרביים
חזייה
תפירה מבד
מיום ליום וירוס מסיכות היוטיוב התגבר. מאות מסיכות מוצעות מדי יום.
בלי תפירה, עם תפירה, בצבעים שונים והרבה למכירה.
חולצה
מכנסיים
תעשייה שלמה, הביאה איתה הקורונה.
בין השאר נתקלתי ברעיון לסרוג מסיכה. כיוון שאני מחוברת למסרגות מאז ילדותי המוקדמת, זה נראה לי מסקרן.
או אז עלו הספקות לגבי היעילות/אמינות/הגנה.
(נמצא הפתרון - פד פנימי, ריפוד חד פעמי...)
אבל.... אני חייבת כל דבר לנסות.
התחלתי, הפסקתי, חשבתי והחלטתי אחרי ימים רבים לסיים.
מקסימום אתרום למזכרת למוזיאון ארץ ישראל.
יופי של רעיון ויופי של ביצוע. בעיקר אם ניתן להחליף מבפנים טישו או גזה...)
השבמחקתוד. אכן זו המטרה. אני עדיין בהסגר ורק משתעשעת ברעיון.
השבמחקקניתי במחיר מופקע את ה- N95 או מה שקוראים לה. בת זוגי כמעט "חנקה" אותי, ולא משתמשת בה כמעט. בחנות חומרי הבנין הוא, הזבן, הציע לי אחת ב- 15 ש"ח. מה 'ני יגיד... בידיים אני לא מוכשר.
השבמחק