מרבד עלים אפורים, יבשים
דריכה עליהם, משמיעה קולות נפלאים.
כאילו שרים הם תווים.
עלים אפורים יבשים
עברו חיים ארוכים ומלאים.
היו פעם צעירים וירוקים
היו להם פעם, שלל גוונים.
נתנו צל בימים לוהטים
קישטו חצרות בתים וגנים.
משכו אליהם אנשים בכל הגילאים.
הם נחו בצל, תחת עלים ירוקים.
והיום בשלווה הם נחים העלים,
ללא מעש, כאילו הפכו עצלנים.
הם כבר לא רצויים
חסרי תרומה או תפקידים.
סתם עלים יבשים אפורים.
הפכו למיטרד בעיני העוברים ושבים.
מזכרת מהסתיו...
השבמחק