בובות, שירים ומה שבינהם!

https://www.youtube.com/watch?v=gxmRk8O5HP8
נוסטלגיה -
מוזמנים לפתוח את הקישור ולהאזין, להיזכר, להנות ולשקוע למחשבות.
קולות מן העבר.....שמוליק קראוס, אריק איינשטיין שכבר אינם איתנו
אבל הקולות מרטיטים, לעיתים דמעות זולגות. הגעגועים!!!
זכרונות - השירים שהשמענו לילדים, קלסיקה. מראות מן העבר........
הן, הבנות הקטנות שלי, יושבות ומשחקות בקוביות
התקליט מסתובב לו, המחט נוחתת והקולות נשמעים.
צחוק ושמחה של ילדים. הורות חדשה וכל כך הרבה חוויות וריגושים!
ואח"כ הקסטה שהיתה חידוש ......מי אינו זוכר את האוסף, ההקלטות, הריגוש.?
ואני יושבת לידן, אחרי יום עבודה, ותופרת בובה ועוד בובה.
וכשהן גדלו.......עוד בובות נתפרו, הפעם לדור הנכדים. בובות הגרביים המתוקות, שלבשו צורה אחרת, שימוש אחר, הפכו לבובות מתוקות, עם שלל הבעות.
לכל גרב סיפור אחר, לעיתים זו גרב עזובה ועצובה, ששינתה פניה והפכה לשמחה ועליזה.

אז מה מזכיר לכם השיר הזה? היכן הוא פוגש אתכם? מי ישתף אותנו?

בובה זהבה
מילים: מרים ילן שטקליס
לחן: שמוליק קראוס

עייפה בובה זהבה
ועייף מאוד הדוב.
הצללים לחדר באו
לוחשים לי "לילה טוב".

במיטה שוכבת נורית
על ידה יושב דובון
וכדור וגם ארנבת
וכולם רוצים לישון.

אך לפתע קמה נורית
"אבא, אבא" היא קוראה,
"בוא מהר, גרש החושך,
הוא מפריע, ילד רע".

צחקה בובה זהבה
וצחק מאוד הדוב:
למה לגרש החושך?
והרי הוא ילד טוב.

אז מי מכן הכינה בובות לילדים/לנכדים?

חתונה

עוד שניים יתחברו הערב לזוג

היא בשמלה הלבנה והוא בחליפה הדורה,

יצעדו אל החופה.

עוד מסע אל עבר העתיד

שכולו תקוות חלומות ואהבה.

בני המשפחה מתאספים בהתרגשות

חברים עוטפים ועושים שמח.

כמה רווקות נרגשות, מתפללות בסתר ליבן

להגשים משאלות לב ולעטות לבן .

גלגלי החיים מסתובבים להם.

לעיתים ברינה, לעיתים בחריקה

אבל התקווה תמיד תמיד שם...כל כך גדולה!

מזל טוב זוג צעיר,

איחולי שנים ארוכות של ביחד

אושר, שמחה, נאמנות וחברות נפלאה.

אצל רובנו הילדים כבר נשואים, ואז מגיע מעגל הבני דודים

ואולי אצל מי מאיתנו........הנכדים!

החתונה המסורתית לבשה צורה אחרת ושונה

הולכים עם הקידמה.....

השמיים הם הגבול.....מה יפתיעו הפעם?

אנחנו סקרנים.!!!

שוב נכנסתי לחדר היצירה

והכנתי כרטיסים.

תם עידן הסיפולוקס והכלים....הצ'ק כבר מוכן

הנה אנחנו באים!

חתונה

דני סנדרסון

מילים ולחן: דני סנדרסון

החתן עומד במתח

מסדר ת'עניבה

יום גדול עומד בפתח

השמחה כבר בסביבה

עוד מעט יתחיל הטקס

הקרובים מהודרים,

החותנת מחלקת

הוראות למלצרים.

ובתוך חדרה הכלה סגורה

בראי היא מתבוננת,

ובלב רוטט, היא לא רוצה לצאת

והתזמורת מנגנת...

זיכרונות ילדות ומציאות עכשווית

פעם פעם בילדותי הרחובותית, אי שם בין פרדסים מדיפי ריח בשמים,

חיפה נחשבה רחוקה.

כאילו שוכנת בארץ אחרת. לא מוכרת.

הכרמל נראה גבוה וירוק, הים כחול עמוק.

אבל אני גדלתי בין נופים אחרים, בין נרקיסים ותפוזים, כלניות אדומות, שלוליות וביצות.

רכבתי על אופנים במישור שאז לא ידעתי כמה אתגעגע אליו ביום מן הימים.

עם השנים ומאורעות החיים, שיניתי את נוף ילדותי ונדדתי לחיפה היפה.

נושמת לתוכי מדי בוקר את הנופים מבעד לחלון, מטיילת בין רקפות ואוספת איצטרובלים.

פוגשת חזירים חופשיים, במשפחות גדולות, בינות החצרות. כן כן....סוג של חברים קצת מפחידים, אבל גם אליהם מתרגלים.

מישור אינו בר השגה, לטפס רגלית בהרים זו משימה לא קלה.

נהנית מזריחה מרהיבה ושקיעה כתומה ואדומה.

משמיים צבעוניים ונופים כה שונים מנוף ילדותי.

והנה עוד בוקר כבר כאן, תוכניות למכביר, משימות לביצוע, מי אמר שמשעמם לנו הגימלאים? מי?

ילדה של כרמל

אילנה טובים

מילים: חמוטל בן זאב

לחן: קובי אושרת

בית לבן בצל עצי אורן

רוח קרה מנשבת בליל

שמה אני עדיין אוהבת

כך הם קוראים לי: ילדה של כרמל

ילדה של כרמל בת הגלים

עולה מן החוף מטפסת הרים.

ילדה של כרמל בת ההרים

יורדת לים אל גל וצדפים

כמו פטריות אחר בוא הגשם

איך שם צמחו חלומות ילדותי

ככה אני עדיין אוהבת

את הכרמל, כי שם הוא ביתי

הרהורים על אמהות, משפחה ובת שבגרה.

אמש חגגה בתי הבכורה, את יום הולדתה.

עבורי, בזיכרונות, תישאר תמיד הפיצפונת הקטנה.

הראשונה שקראה לי אמא.

שעמדה בלול, עמוס המשחקים ומשם סללה את דרכה, בהגייה ראשונית של מילים.

אני אולי קצת מתכחשת לעובדה שהיא כבר אמא לשלושה, אדריכלית מצליחה, נוסעת לכנסים בינלאומיים, עצמאית כבר שנים.

אני נאחזת בעבר, משייטת על פני זיכרונות רחוקים. בוחנת היכן אני הייתי אז בגילה (היום).

מביטה בילדיה/נכדיי ומחפשת דימיון, גנים שעברו מדור לדור, כשרונות, תכונות ומראה חיצוני.

חוזרת אל חדר הלידה ההוא, ההתרגשות, החוויה להפוך מבחורה כל כך צעירה........לאמא! החויה לאחוז תינוקת שופעת שיער, מקסימה מהדקה הראשונה.. ולהבין שהיא שלך.

להבין שמהיום, יום בו הגיחה לעולם, תלווי אותה לאורך דרכה שתסלול לעצמה, תשמרי ותגני, כמו אמא לביאה.

תמיד תהיי אמא שלה, עד נשימתך האחרונה.

אני נשארת עם השלושה, משחררת אותה לבוקר יום הולדת עם חברה. מביטה בילדים, מביטה בבית שבנתה לתפארת, הקירות שתכננה, כדי שיהלמו את צורכי המשפחה שלה. ואני מהרהרת, נותנת לעצמי את הפריבילגיה לרחף על פני עננים אחרים, לשקוע אל העבר ופשוט להיזכר!!!

בימים אחרים, שנים רחוקות, גילאים צעירים, התמודדויות אחרות.

מהרהרת בשנים שחלפו ביעף. במאורעות שפקדו במהלך המסע, הלידה, הגן, בית הספר, הנסיעה לגור בארץ אחרת, ההתמודדות עם שפה זרה, תרבות אחרת, החזרה לארץ לצבא כמתנדבת, החבר שהפך לבעל, הנישואין, הלימודים בטכניון תואר ראשון ועוד הצטיינות בתואר השני, לידת הילדים, הראשון שקרא לי "סבתא", ההצלחות, הקריירה, לצד קריאת הספרים, הסדנאות והחוגים שהיא אוספת לרפד את הרוח בנפשה.

הכשרונות והתכונות שראינו אז......כיצד הם באים לידי ביטוי במי שהיא היום!

ואני שוקעת לזכרונות, למחשבות......כי זה אינו רק יומה........יום הולדתה, זהו יום משמעותי עבורי - אמא שלה.

גם לאמהות מגיע לחגוג! זה תמיד יהיה היום גם שלנו.........גם אם הוא נטוע בעבר הרחוק! זה גם היום שלנו.

אנחנו אמהות, ואפילו כבר סבתות......אנחנו חוגגות אחרת, בדרך יותר דוממת ושקטה.

דרך של מחשבות, זכרונות, הרהורים ואולי אפילו דמעות.

של אושר, התרגשות, סיפוק לראות את תוצר ההשקעה של שנים.

אולי מותר לנו להגיד בקול.......שזה גם קצת.....בזכותנו!

והדמעות זולגות וזולגות.

דמעות של אושר מהולות בגעגועים לימים שחלפו ונטשו מהר כל כך!

מזל טוב ילדה אהובה שלי!

גאה בך! ומאושרת כל כך שאת שלי!

יום הולדת שמח!

"כל שתבקשי - לו יהי".

מאחלת לך מעומק לבי !

שמש משחקת מחבואים

תמיד נטיתי להביט בחצי כוס מלאה.

רבים שואלים איך אני מוותרת על אחיזה בהגה לטובת נסיעה בתחבורה ציבורית?.

הכבישים עמוסים, החוקים נוקשים (המוצדק היחידי הוא האיסור על שימוש בנייד בעת הנהיגה, כל היתר - לא תשתה, לא תאכל, לא תיגע ברדיו וכו' טורדניים לחלוטין).

אז כרטיס ה"רב קו" הירוק הירוק הזה, הפך לחברי הצמוד, המקל על ההתניידות שלי בכבישים.

נפלא להעביר אחריות לנהג "אגד" ולחוש פנויה להביט על הנוף הנקרא בדרכי, להנות מהזריחה/השקיעה, מהעננים בשמים שמציירים במעברים חדים - ציורים שונים, מרהיבים!.

הוא נוהג.....אני מתרווחת על הספסל שכולו עבורי, מרחב מחיה נפלא! מביטה מבעד לחלון שראה ימים יפים יותר, משחזרת את המיפגש של היום עם הבת והנכדים.......ונרגשת מהמראה הניבט מהחלון הסמוך. השמש מציצה מבעד לעננים, משחקת מחבואים.....

שבת בפתח!

השבת כבר נכנסת

שלומי שבת 

מילים: לאה שבת ודורון מדלי

לחן: לאה שבת

השבת כבר נכנסת 

בואי להדליק נרות 

בואי לקבל את האור שיורד 

תכניסי אותו הביתה 

בואי להדליק נרות 

בואי לקבל את האור שיורד .

היא כבר כאן מעבר לפינה, חגיגית בשמלה לבנה. שונה מכל ימות השבוע.

זמן להניח חוטים, מספריים, בדים, חרוזים ועפרונות

זמן להיכנס לחדר היצירה הפעיל של הבית - המטבח.

השמרים כבר תופחים, איזה הפתעות יזמנו לנו היום?

איך יתנהג אליהם מזג האויר? איך יגיבו למגע ידי הבוקר הזה?

ללוש בבצק הנעים למגע - זה בהחלט סוג של יצירה.

יצירה אכילה!!!

אם אתם בענייני דיאטה, ודאי לא תתלהבו.

מכירים את לחם ארז? עוד חברים שצצו בעקבותיו והציעו לנו תרבות לחם אחרת?

לחם שום, בצל, זיתים, כוסמין, מלא, שיפון ועוד ועוד.

לקחתי זאת כאתגר שקט וסודי........במטבח שלי........לנסות! להתמודד! להתמקצע! לא לפחד!

נצלו את הזמן שהתפנה לנו! חיזרו להיות ילדים........במקום פלסטלינה - לושו שמרים! הפתיעו את המשפחה והחברים!

מי אמר "אנחנו לא יכולים"? מי?