מגזרות הנייר הפכו לתחום יצירה אהוב עלי במיוחד.
גיליתי שאני אוהבת לעסוק בתחומים של חומרים רכים שאינם מלכלכים...
מתכנסת בפינה שלי, לשקט, ליצירה. והיא כל כך מרגיעה.
הסקרנות אינה מרפה, הראש רוקם תוכניות חדשות שלא נגמרות....
השעון ודרישות היומיום עוצרים ולא מאפשרים לבצע את כל החלומות.
מגזרת
- דורשת סבלנות ודיוק...אבל נייר A4 יש בכל מקום
ולצייר אני מציירת לבד.. ומה נותר?
רק מספריים קטנטנות ועדינות וסכין יפנית חדה וקדימה לעבודה.
את תחום מיגזרות הנייר חוויתי לראשונה בסדנא חד פעמית של ציפורה נאמן ב"בית הלוחם" בחיפה.
באתי, טעמתי ונהניתי.
החלטתי ליישם את ההתנסות הזו וליצור מגזרות משלי.
הטעימות הללו הן משהו שמאד מאפיין אותי, ועל כך ברשומה אחרת.....
כאמור, לקחתי את ההדרכה הקצרה והחד פעמית הזו והתחלתי להתנסות. מגזרות קיימות ברשת, אבל את מי מעניין לגזור מגזרת של אחרים?
אין את הסקרנות, את ההפתעה, היצירה!...אז מה הועילו חכמים?
מזכרת מ-"בית פתוח" שערכתי.
ככל שהיא יותר מורכבת - היא יותר מעניינת.
כל אחת שונה ומיוחדת.
לכל אחת סיפור משלה.
תמיד אהבתי בגד מקורי משלי, שתפרתי לעצמי ואין לאחרים.
תמיד המקוריות, השוני דיברו אלי והרשימו אותי.
מלאכת הגזירה שבמגזרות לא משכה אותי.
חיכיתי לגורם ההפתעה, ליצור, לצייר ולחכות לתוצאה.
כל מגזרת שונה מרעותה.
זה מה שגורם לי שמחה!!!
