שמיים ממטירים וילדים מציירים!
אנחנו מוצאים עצמנו יותר ויותר מדברים על הגשם.
כתבתי רשומות בענין, גם אותי מעסיקה הכנרת הנסוגה והשדות היבשים ואפילו עליה חדה במחיר המים..
אנחנו פוגשים על המרקע את הפרסומת "ישראל מתייבשת" שאיש לא יכול להשאר אדיש כלפיה.
פרידה אחת מדיירי האח הגדול ישבה אמש מול טיפות הגשם הראשונות שנראו בנווה אילן ודיברה עם בורא עולם "תן עוד....קדימה". זו היתה שמחה אמיתית לקראת הגשם.
לא יכולתי שלא להיזכר בתמונה הנפלאה של אנשי זקופנה שבפולין, מתורגלים לקבל את הגשם הפתאומי גם בחודש אוגוסט (החם כל כך אצלנו) וממטיר עליהם מטיפותיו הענקיות ותוך דקות הופך כל מדרכה וכביש לנחל זורם וקוצף.
כולם מתורגלים וערוכים עם מעילי גשם מיוחדים וכמטה קסם של קוסם מיומן, הרחוב הופך מקייצי לבוש קצר...לחורפי וצבעוני.
הנה ראו!
ואפילו הכרכרות עוטות מעיל גשם וממשיכות בדרכן.
ודוכני הפרוות פתוחים לקהל הרחב...לא לשכוח...אוגוסט!
ואצלנו...מורה אחת מוכשרת במיוחד...קידמה את בוא הגשם בדרכה שלה!
שמח וצבעוני לראות קיר גדול שכזה בכניסה לביה"ס.
וגם הילדים עשו ככל יכולתם....הנה....
בהחלט התחלה טובה.
כשיגדלו אולי יציירו כמוה.....
הבוקר החל ב-10 מעלות צלסיוס כאן בצפון. פרוות לא צריך. מסתפקים בכוס תה חם.וכן, בהחלט שמחה נשמעת בכל מקום!
ואנחנו כולנו נמשיך לשמוח ונושיט ידינו לשמים גם מחר! כדי שלא נצטרך לראות יותר את הפרסומת הנ"ל.
ומכל שירי הגשם בחרתי בשיר הנוגה של אהוד מנור ששירת חייו באמצע נפסקה, ומושר בפיו של חנן יובל
שאליו יש לי יחס מיוחד מאותם ימים שהיה שר לפצועי מלחמת יום הכיפורים ומנסה לאסוף את השברים שלנו המשפחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה