היא הגיעה גם אלינו, עוד משלוח מסין
הכי משמעותי שהגיע משם.
אליאקספרס ירד מהכותרות
במקומו......
קורונה...קורונה...מאות פעמים ביום.
מספר הנדבקים, מספר המתים...
ימים עצובים.
הדלת סגורה, שכחתי כיצד היא נראית מצידה האחר.
ספונה לי בבית, מנסה להפוך את הלימון ללימונדה.
לסרוג, לקרוא, לבשל, לכתוב, לצפות במסכים
לנקות ארונות, לטפל באדניות.
ולחכות לימים טובים יותר.
לדעת שהנכדים רחוקים, זה החלק הקשה.
הרצון לסייע, לבלות איתם בעוד יום של אפיה, יצירה, שיחות והנאה...
ואי היכולת לעשות זאת.
התמונות הופכות לצללים
המחשבות עמוקות מאי פעם.
תקופה הזויה שלא חווינו כמוה.
ליל הסדר מגיע.
עורכת שולחן עם מיטב מאכלי החג
מפה לבנה, אגדות ונרות.
הטלביזיה פתוחה על ערוץ 12
מזפזפת לערוצים האחרים
כולם מתחרים על ליבו של הצופה בערב המיוחד הזה.
20.30 כולם נקראים למרפסות לשאול את הקושיות
אבל.....
המרפסות האחרות רחוקות
ואת החוויה אנו חווים מערים אחרות.
ברוכה הבאה לקהילת פרפרים.
השבמחקחג שמח!
תודה תודה על קבלת הפנים. נרגשת. עדין מסתגלת. מקוה לטוב. חג שמח!
מחקאסור לשכוח שאפשר לצאת ואפשר לצעוד בשכונה ואפשר לראות (בעיקר בחיפה) את האביב (מוגנים כמובן)?אבל בשום אופן לא לוותר ולא לראות חדשות ועוד.
השבמחקתודה...תודה...שכונה די צפופה. מעדיפה את הבית, הנוף, הבישול, היצירה, הקריאה והכתיבה ועוד ועוד. הכל טוב.
מחקברוכה הבאה. צילומים יפים, חוויות זהות כסבא.. ראינו בטלוויזיה אנשים ש"הנכדים" גרים אצלם, ולכן יחגגו עם סבא/סבתא את המימונה. לצערי אני קצת יותר שומר חוק, ובתי בלאו הכי לא תסכים :-( חג שמח
השבמחקתתחדשי על הבלוג.
השבמחקאכן ימים לא פשוטים עוברים עלינו...
בליל הסדר לא הדלקנו טלויזיה ולא שרנו במרפסת. תמיד היינו לא קונפורמיסטיים....
כדאי להוסיף אפשרות למנוי על הבלוג
תודה מוטי, שמחה לראותך כאן. עדין ממש לא ממצה את אפשרויות הבלוג. מנסה ללמוד ולא פשוט. הכל כל כך שונה
מחק