זקוקים לברכות בימים קשים רוויי קללות.

בימים קשים רוויי קללות
כל מה שאנו זקוקים לו
הוא......מעט ברכות!

ימים עצובים של הרבה דמעות
חדשות מטלטלות
ולב עמוס כאב ודאגות.

חוששת מחדשות הערב
בערוצים השונים
לחוצה לקראת כל מוצ'ש
וצמד המילים 

"הותר לפרסום"😪

מתפללת שזו הפעם האחרונה,
ואז מגיע היום שאחריי
ושוב זה קורה
מטלטל וכואב.

הדמעות זולגות

המחשבות מתרוצצות
הדאגות אינן מרפות
התקוות את היום במקצת מאירות.

 

עשי רק מה שאת אוהבת ועושה לך טוב.

                                                    

      החוטים משנים צורתם והופכים ליצירות צבעוניות בעזרת מסרגות תואמות.

אז יש השואלות......למי את סורגת?

איך יש לך סבלנות?

מדוע אינך נחה?
ואני שותקת וממשיכה לעשות כל מה שעושה לי טוב,

מעסיק אותי בעשייה, ביצירה, נותן לי סיפוק ושמחה. מסית את מחשבותי מהכאב סביב. מהחדשות המבשרות רעה. מהדמעות הזולגות והמועקה בחזה. שלט הטלביזיה שהיה חבר, הוא כבר לא! מעביר אותי לעולם של אולפנים, חדשות רעות כשברקע מטוסי קרב, כטב'מים ואזעקות. ואני רק רוצה לברוח, להתרחק, להעלם ולחזור לימים של שקט, עשיה, שמחה ואהבה.

נזכרת בשיר של גלי עטרי.......
קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא

אל תלכי עם מי שלא.
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב.
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את
קחי את העולם כמו פרי
קחי כל מה שאפשרי
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.
תעשי רק מה שאת אוהבת...

מימרח קישואים טעים במיוחד - מתכון

                                          עוד סרבן צילום...

                               מימרח קישואים שלא תפסיקו לאכול.

                  לחתוך 2-3 בצלים לקוביות קטנות ולטגן עד השחמה
                  לרסק 4-5 קישואים במעבד על דיסק ריסוק עבה
                  להוסיף הקישואים לבצל ולהמשיך לאדות יחד.
                   בסיום - לקרר. 

                  לבשל 2 ביצים קשות. לקרר, לקלף ולרסק על פומפיה גסה
                  לרסק 2 מלפפונים חמוצים על פומפיה גסה
                  לערבב היטב.
                  להוסיף כף מיונז.
                  מעט מלח (המלפפונים מוספים מלח לכן יש להקפיד)

                                            

                              טעים במיוחד. אהבתי את התוצאה.

                 למרוח על פרוסת לחם טריה שכולה כוסמין מלא - ולהנות.

                         

    

סלט חצילים - מתכון.

חצילים מגוונים כל ארוחה.

ניתן להכין מהם אינסוף מתכונים.

אצלי חצילים מוכנים תעשייתיים לא נכנסים.

חיפשתי דרך קלה להכינם.
הנה אחד המתכונים.

בצלחת גדולה - מתאימה למיקרו
להניח פרוסות חציל מקולף
(אם החציל קטן להכין מיד שניים).
גמבה/פלפל אדום אחד חתוך גס
2 עגבניות עם קליפה, חתוכה לרבעים
(בהמשך נסיר את הקליפה).

במיקרו למשך 8-10 דקות עד ריכוך.
לקרר.
להכניס למעבד מזון
להוסיף 2-3 שיני שום קצוצות
חופן כוסברה/פטרוזיליה
כף שמן
1-2 כף חומץ/לימון
מלח

לקצוץ היטב.

תהנו.......

 

לילה לבן בצל מלחמה.

 

                                                                                          

יום שכזה - צורב עוד יותר את הכאב

 התחיל באזעקה המניעה לריצה,

 ריצה של 4 קומות במורד המדרגות.

 הגוף כבר עייף, מנסה להתנגד.

הפחד דוחף את הגוף העייף.

הראש יודע שאסור לזלזל,

הוא מוצף בתמונות של אסון מתקרב.

   

באמצע המסלול נשמעות נפילות

   אשר את הבניין מטלטלות.

   מתיישבת על כסא במיקלט

  חסרת כח, עייפה.

ללא מילים. בשתיקה!

     כך יום אחר יום.

   כך נראים החיים שלנו הישראלים,

   רק רצינו מקום שקט שהוא שלנו.
   לחוש בטחון שבמקומות אחרים לא ידענו.

 הטילים אינם מבחינים בין יהודים לערבים

      כולנו חיים כאן, כולנו ישראלים.

      חולפות שעות של מתח ודאגה

     ותמונה אפורה ולא ברורה.

אפילו המקלחת שתמיד מרגיעה

   הפכה לרגעי לחץ וחרדה.

מה יקרה אם תהיה אזעקה?

איך אספיק אל המיקלט להגיע תוך דקה?

  ההנאה שהיתה, גם היא ניגזלה.

הנה זה קרה!...

ממהרת, מתארגנת

לובשת בגדים להיות ערוכה לקראת עוד ריצה

ואופס...........11 בלילה ועוד אזעקה.

ממלמלת לעצמי - "זה כבר בלתי אפשרי".

   שם במיקלט יחד איתי,

שכנים עייפים מהאיום התמידי.

מטילים את גופם על כסא,

גופם תשוש מבקש מנוחה.

הבומים אינם מניחים, 

את הבניין מרעידים

ואנחנו סה"כ יום אחרי יום הכיפורים,

 קיווינו לניסים.

(הפסקה - שוב אזעקה)
הראש מוצף בחדשות כואבות
  הגוף כואב מחרדות ודאגות.
 לילה! - קשה להירגע.
הטלפון הנייד - משמש לחברה.
מתחת לפוך, מנסה להסדיר נשימה.
                       להירגע.
                         סביב...  חשיכה!
                      עוד לילה לבן של חוסר שינה!!!.

                                         

                                                           

                                   

יום הכיפורים ה-51

                                                 

                                                                             

                                                                הנה הוא כבר כאן             

                                              יום הכיפורים                   

 ה- 51 למניין המלחמה ההיא  .

היום המזוהה עם שקט ודממה
שוב נשמעים בו 

קולות מלחמה.

הפגזות מכל עבר
טילים מתעופפים באוויר.
אזעקות, בומים וריצה למקלטים.
קולות מלחמה, קולות של שנאה. 

אין שקט! אין שלום! אין בטחון!
אין שלוה! אין רוגע! אין שגרה 
יש פחד! יש רעד! יש דאגה!
יש חרדה! 

מטוסי קרב אינם נחים
24/7 מעלינו חולפים.
מזכירים שוב ושוב
כי בתוך מלחמה אנחנו חיים.

עצוב לנו כל כך.
מלחמה שעלינו נכפתה
ב-7.10.2023
זוועה שלא תשכח.

חטופים כבר שנה במנהרות חשוכות
לבנו אינו מוצא מנוח ומוטרד במחשבות.
מתפללים שישובו במהרה
אל הבית ממנו נלקחו
אל המשפחה והשלוה.

חיילים בכל זירה, 

עזבו בית וילדים.
הצעירים ביניהם, עזבו מיטה חמה
בבית ההורים.

חיילים אמיצים 

שנפרדו מאיתנו
חיילים גיבורים!.
סמל לדור נועז  - שהקריב את חייו.

אלמנות צעירות מגדלות לבדן
תינוקות רכים.
כולנו יחד איתן, 

בוכים וכואבים.

הנה שוב יום הכיפורים
הדמעות שוטפות את הפנים. 
הלב מצופה בכאב
חיוך לגמרי נמחק מעלינו
והיאוש לא עוזב.

יום כיפורים !!!
השארת בי מאז, כאב צורב.
שרטת את נפשי בשריטות עמוקות
מכאיבות וצורבות.

רציתי קצת לשכוח, להקהות
כי לא ניתן למחוק.
ניסיתי ונכשלתי.
כמה כאב אפשר לשאת?

איך עוד לא יבשו הדמעות?
הלחיים רטובות!
ביד רועדת את הדמעות מנגבת.
מרימה ידי אל על
ומבקשת!  
 ד י !!!

בהצלחה - כרטיסי ברכה

                                                               

                                 

                                         מכינה אותם בסדרות 

                                             את כרטיסי הברכה שלי.

                               והפעם סידרת כרטיסי "בהצלחה".

                                   בעקבות הקול הפנימי שדיבר אלי.

                                     הנכדות שלי בנות ה-17
                                     עוברות תקופה מאתגרת במיוחד
                                     בנוסף לימות המלחמה סביב.

                                        לומדות לבגרויות, מבחנים
                                        במקצועות רבים ושונים.
                                        מיונים לקראת הגיוס לצבא
                                        והרבה ריגושים.

                                           מאחלת לשתיהן "בהצלחה"

                                                ממעמקי הלב של סבתא אוהבת.

                                             

מאפה גבינה ללא סוכר

                                                      חשקה נפשי במאפה גבינה.
                                    כל מתכון מתחיל ב-כוס וחצי סוכר +
                                    פסלתי - מחוץ לתחום.
                                    יש איסורים ללא קשר לדיאטה.  
                                               זה האילתור הפעם...

                                                    הכנת הבצק

                                      במעבד מזון או מיקסר או קערה
                             3 כוסות (חד פעמי חם) של קמח כוסמין מלא
                              150 גרם נטורינה/חמאה
                              חלמון ביצה
                              2 שקיות סטיביה
                              שקית אבקת אפיה
                              רבע עד חצי כוס מים להיווצרות הבצק.      

                                   

                                          לתת לבצק לנוח ובנתיים להכין את מילוי הגבינות.

                                                    בקערה עמוקה
                            3 גבינות לבנות  5%  (250 גרם כל אחת)
                                      יש גם אריזה של 750 גרם.
                            להוסיף שמנת חמוצה 9%
                            2 ביצים + חלבון הביצה שנותר מהבצק
                                         3 שקיות סטיביה
                               2-3 כפות פודינג וניל אינסטנט
                               1-2 כף קורנפלור
                                תמצית וניל חצי כפית
                                 גרידת לימון למי שאוהב
                                        לערבב היטב לעיסה חלקה.


                              לרפד תבנית בגודל מומלץ 30X20 בנייר אפיה
                                       או עגולה לפי רצונכם.
                                        לרדד עלה מן הבצק להניח בתבנית.                                                                   להשאיר כדור בצק בצד

                                     לשטח  אותו בתבנית קטנה אחרת.                         

                                הוא ישמר כפירורים לשכבה השלישית.
                          להכניס את התבניות לתנור ב-170 מעלות לכ-10 דקות.
                                בתבנית הגדולה לשפוך את עיסת הגבינות
                            לפורר את הבצק מהתבנית הקטנה על גבי הגבינה.
                                לאפות 3 השכבות יחד ב-170 מעלות עד שמזהיב
                               להעביר למצב אש תחתונה לעוד 10 דקות.
                                                               בתיאבון.

                                                   

                           

אהבה - פנים רבות לה.

מנסה להבין מה גורם לי לעסוק באהבה
בימים של מלחמה
של הרוגים, דם, פציעות, כאב וסבל.

מחיר יקר של ימים קשים מנשוא.
תחושות קשות של שנאה
שמקורה באמונה דתית פנאטית,
בנקמה!
באובססיה להחזיר אדמה!
בשנאה בין עמים!.
בימים שהמילה שלום
חסרת משמעות.
השלום רחוק ושרידים ממנו אינם באופק.
קשה להיות נאיבים...
להאמין שיש פרטנרים.
שיש שולחן דיונים על 4 רגליים
כי גם הוא איבד את רגליו ויציבותו
בדיוק כמונו בעורף.

כמה רציתי לחוש אהבה בעולם
רגישות לאחר,
חיפוש אחר שקט ושלוה.
הכחדת השנאה
הרושפת מעיני האויב.

אז פרשתי לחדר היצירה
וניסיתי לפזר אהבה בעולם
להזכיר את המילה.
להחזיר לתודעה.

ברחתי לעולם צבעוני, תמים
שכולו פרחים, לבבות
ופרפרים חופשיים.
רוצה שם להישאר
גם אם כרגע הכל דימיוני.

 

גלידה טבעונית תוצרת בית.

                                    היא טעימה אבל סרבנית צילום.
                                        לא פוטוגנית אבל מוצלחת.

                                            רציתי גלידה טבעונית
                                             ללא תוספת סוכר.
                                             חיפשתי ברחבי הרשת

                              אתם כבר יודעים......אצלי הכל אקלקטי
                                           בוחרת ומאלתרת .

                                        וכך נראה האילתור הפעם ...

                                     בקערה - פחית של קרם קוקוס
                         להמיס 2 כפיות קפה נמס ברבע כוס מים רותחים
                                להכניס כף חמאת בוטנים ולערבב היטב
                                                      לקרר.
                                    להוסיף 2 כפות גדושות פודינג וניל
                                                כף סילאן טבעי
                                             2-3 שקיות סטיביה.
                                                       

                                     לערבב היטב ולהוסיף לקרם קוקוס.

                                         לדאוג לכך שלא יוותרו גושים.
                                           להעביר לכלי סגור ולהקפיא.
                                      אחרי מספר שעות להוציא ובעזרת מזלג
                                   או מיקסר ידני, או מוט - לערבב היטב.

                                            שוב להקפיא ולהנות.
                                כדאי להוציא לדקות ספורות לפני השימוש.

                                                   

                       

                                           

                                         

תרפיה ביצירה בימות מלחמה.

                                                   

                                         האם ידעתם שיש מילה אחת נפוצה
                                   תואמת את התקופה?
                                ימי מלחמה צפונית פעילה...
                              המילה הכי בשימוש עכשווי
                                       ב ו מ י ם!

                               הם מפתיעים מכל עבר
                         מרעידים כל כל הבית היושב על עמודים.
                                 מה חשבת לעצמך אדון קבלן
                                     שבנית בית על עמודים
                      ואת חדר המדרגות הצפוני קישטת ב-לבני זכוכית?

                           

                                       כל שנותר לנו להתמודד עם הסיטואציה
                                    להיות ממושמעים.
                               לרוץ 4 קומות במדרגות
                       ולצנוח להרגע על כסא במקלט הקר
                                      ולהסדיר נשימה.

                             ובין לבין, התרפיה שלי היא
                                    עיצוב כרטיסי ברכה.
                      הם מרכזים אותי ביצירה, מפחיתים מהדאגה
                        מרחיקים מהמסך שמולו אני רק בוכה.
                      מוקפת במספריים, דבק, ניירות מכל הסוגים
                          חותכנים, טרימר ודימיון פעיל (תודה לאל).

                                                            תודה שזכיתי בסבלנות אין קץ
                                                              ותשוקה ליצור.
                                                                               תודה 

                                                                 

                                       

הסיפוק שבהתנדבות.

                                באחת מקבוצות הוואטצאפ נתקלתי בפניה לציבור
                      להתנדב לאריזת מנות קרב לחיילים.
                                                            היש מאתגר מזה?
                      מבלי להכיר איש, פשוט נרשמתי לא בדיוק יודעת לנחש
                      את מי אפגוש? מה יהיה שם? איך יראה היום הזה?

    בשעת בוקר מוקדמת יצאתי למקום המיפגש.
אוטובוס מטיילים חיכה בתחנה היעודה.
הנהג ניצל את הזמן לסיגריה של בוקר.
           עליתי, בספסל הראשון ישבה אישה נעימה למראה
                              ופינתה לי מקום לידה.
          במבטא רוסי כבד סיפרה לי שהיא נוהגת להתנדב.
בעיקר בתחום החקלאות.
 הנהג התיישב במקומו, אפוף ריח סיגריות ויצא אל הדרך.
       הגענו לשער בסיס צבאי שהזכיר לי נשכחות...
היו ימים.
חבורה של 30+ אנשים, רובם בני הגיל השלישי, ירדה במדרגות
האוטובוס ושמה פעמיה לעבר האנגר גדול...
קופסאות שימורים מכל עבר. שולחנות אריזה וקרטונים באלפים.

                                                תמונה שווה אלף מילים. 
                              מדביקים קרטונים לקראת הבאות.

 

תמונה לא אמנותית אבל נועדה לשמור על פרטיות המתנדב.

עובדים במרץ, ממלאים ואורזים
מדביקים וגאים בהספק...

                            

                             

 

                           

                          

                       

                         

                         

                      

                   

                         מבלי להכיר זה את זה... עבודת צוות למופת.
                         השעות חולפות, הגב מאותת..הרגליים כואבות
                         אני מהרהרת בחיילים בחזית, העושים עבודת קודש
                         וליבי מלא שמחה על ההחלטה והתרומה.
                             
                               "עם ישראל חי! חיזרו בשלום לחיק משפחתכם"
                                             ב א ה ב ה    מכל הלב!
                                            תודה על הזכות לתרום.
                                   בכל נתינה - יש כל כך הרבה קבלה!