לקטע הרצ"ב נחשפתי ונשביתי בקסמיו.
לא ידוע לי המקור.
אפשר להזדהות, להיזכר בגעגוע לילדות...
בחלקו אולי גם לא!!!
לקטע הרצ"ב נחשפתי ונשביתי בקסמיו.
לא ידוע לי המקור.
אפשר להזדהות, להיזכר בגעגוע לילדות...
בחלקו אולי גם לא!!!
מהרשת
היום זה קרה.....
בכי של כאב עמוק - פרץ ללא גבולות!
כאילו סכר נשבר, שם בנהר.
הוא שיחרר כאב מן העבר
שנדחק עמוק עמוק לתוך מאגר.
היה זה בעת הצגת יחיד, של שחקנית אחת חביבה,
שם על הבמה, היא עמדה יחידה,
ודיברה ודיברה
ומבלי שידעה, היא נגעה בדיוק בנקודה הרגישה....
ושיחררה מטען כבד של משא.
מסע מהעבר...מסע שלא נגמר.
לבכי אין גיל!
הוא לא מודיע מתי הוא מגיע.
אין לו כפתור כיבוי
אין עליו שליטה!
כיצד הוא מעז להגיע כך, בהפתעה?
אין עבורו שום מטף כיבוי,
גם לא מתג שניתן להפעלה.
נותרה רק מטפחת רטובה,
שהיא הוכחה...
לאותם רגעים של איבוד שליטה,
של התפרצות כאב שנאגר ונאגר
אי שם...בעבר!
מהרשת
השבת בפתח.
בבתים רבים תהליך השריית השעועית, גריסים וכו' כבר בעיצומו.
בקרוב הכל יוכנס לסיר הענק הזה...סיר השבת.
הבית בשעות הקרובות יעטה ריחות חזקים של חמין.
האמת? אני אוהבת את סיר השבת הזה.
אמת אחרת? אצלי בבית לא כל כך אוהבים...(עצוב לי...)!
אבל תמיד נהנית לאכול אצל בני משפחה אחרים.
זוכרת את סיפורי החמין (צו'לנט) מבית אבי, הוא סיפר לנו על התור המשתרך בקרבת המאפיה בעיר, לשם היו מוסרות הנשים את סיר החמין בכניסת השבת
ואוספות אותו רותח רותח ומעלה אדים וריח לארוחת השבת.
כך סיפר לי אבי ז"ל מזיכרונות הילדות שלו בוילנה שבליטא (אז פולין).
הסיפור הזה תמיד הרשים אותי כילדה, ניסיתי לדמיין, כדרכם של ילדים.
כשהגעתי לפולין וראיתי את נשות הכפר עוטות מטפחת ססגונית המסתירה את שיערן
יכולתי להבין עוד יותר.
במהלך השנים למדתי כי לכל "תפוצה" יש את החמין שלה...
סחינה: בחלק מעדות צפון אפריקה, בפרט יוצאי מרוקו, קוראים למאכל דומה בשם סחינה .
בצ'ולנט מבשלים את כל הרכיבים ביחד, כך שייספגו את הטעמים זה של זה. בסחינה, לעומת זאת, כל חלק מונח בשקית נפרדת, כך שטעמו משתמר.
באיזה מקום עבודה אין שיחות יום א' אודות הצלחתו של חמין השבת.?
ידעתי תמיד שטיבו של החמין נמדד לא רק עפ"י טעמו אלא גם עפ"י צבעו
ככל שהוא כהה יותר, ערכו עולה.
ניסיתי במהלך השנים, מגוון של שיטות והמצאות על מנת לגרום לו ל"השתזף"...
קליפות בצל, תה מרוכז, שזיפים ומה לא?
למרות שפעם הייתי אלופת החמין, בעיקר זה הצמחוני, והיום הוא התרחק ממטבחי
מי אמר שאינני חושבת עליו? מי?
אז מה עושים שנמנעים להכין?
עושים תהליך סובלימציה (עידון רגשות)!!!
"מה זאת אומרת"? תשאלו!
במקום לבשל חמין....אני סורגת תחתיות לסירי החמין....
YYY נכון רעיון מקורי ודיאטטי?
רוצים לראות?
ועוד תחתית לסיר מלבני.
ומחזיקי סירים.
בתיאבון חברים.
תהנו!!!
"
חברה יקרה שיודעת מה אני אוהבת
הפתיעה אותי במתנה מאד אופנתית
מאד טרנדית....
כדורי חוטי טריקו
ומסרגה אחת עבה מאד
מספר 9.
ואז נזכרתי ב.......
ו-ב...........
וגם ב.......
ואמרתי לעצמי ....
גם להם מגיע מצע של כבוד!
וסרגתי להם "מזרון"/מגש......
להגיש אותם כשהם יוצאים מהתנור החם
היישר לשולחן....
סתם מחשבה של רגע..
הרי אני חייבת להיות מקורית.
סלסלות כבר סרגתי...
ניסיון ראשון....
של סריגה בחוטי הטריקו הנעימים הללו...
חייבים עוד צילום......חייבים...
מעניין לאן יביא אותי עולם הדמיון בפעם הבאה!
המצרכים.
כוס גרגירי תירס
כוס קמח +כפית אבקת אפיה+ חצי כפית סודה לשתיה
כוס קמח תירס
2 ביצים
גביע יוגורט
רבע כוס שמן
כפית דבש+ חצי כפית חרדל
כפית וחצי מלח/אבקת מרק
קישוא מרוסק וסחוט
בצל מרוסק וסחוט היטב.
פטרוזיליה קצוצה.
לערבב היטב את כל החומרים.
לרפד תבנית בנייר אפיה.
לפזר שומשום+קוואקר
להניח העיסה ולפזר למעלה שומשום.
לאפות ב-150 מעלות עד שמשחים.
(כל תנור אופה אחרת ).
בתיאבון!
לכל אוהבי התירס - כמוני!
אין כמו עוגיות תוצרת בית!
להכין זה כמו מדיטציה
תוצאה משמחת
אז...קדימה למטבח.
מצרכים
כוס וחצי קמח
חבילת חמאה של 100 ג`
חצי כוס סוכר
כפית קינמון
חצי כוס טחינה
3 כפות סילן טבעי
לערבב היטב במעבד המזון עם להב המתכת.
להכין כדורים פחוסים
להניח על נייר אפיה.
לא שכחתי ביצים...אין צורך!
זמן אפיה לפי התנור הביתי...
(שלא תגידו ששרפתי לכם...)
תהנו!
שאלה הרת גורל.....
העיסה מוכנה
התבניות לפני, עכשיו כל שנותר הוא להחליט
קיצור דרך לתבנית העוגה
או התעסקות יותר ארוכה עם תבנית השקעים.
מי אמר שאני לא משקיענית? מי?
המתכון!
חצי כוס שמן חמניות
כוס סוכר
2 ביצים
לערבב היטב במעבד מזון עד להקצפה.
להוסיף 2 כוסות קמח מלא + כף אבקת אפיה
כף ממרח תמרים
כף ממרח שוקולד
כפית קינמון
בערך כוס חלב או מים למתכון פרווה.
אני אוהבת לקשט בקובית שוקולד או אגוז מלך.
לערבב היטב.
לפזר צלוחיות נייר בתוך תבנית שקעים
אין צורך לשמן.
לשפוך העיסה עד כדי 3/4 מהגובה
לאפות ב-160 מעלות עד שמשחים.
בתיאבון.
"
שוב עומדת בינכם
כולנו בלבן
מרכינים ראשינו
עומדים לזכרם.
אתם הצעירים שלא ידעתם.....
אני גדלתי לצידך אבא,
גם אם אינך איתי
גם אם נפרדת ממני,
לעולם אדליק בביתי את נר הזכרון!!!
תמיד היתה לי גישה ואהבה לעיצוב. נו טוב מי שלא יודע עלי פרט חשוב בעברי - עברתי בחינות כניסה
של 3 ימים רצופים ל"בצלאל" - לפני שנים רבות.....
אבא שלי התנגד והיה מודאג שאחיה מאומנות...(טוב, נסיון עם אמא אמנית שבשעות הבוקר היתה מורה
ומחנכת במשרה מלאה) וכך מצאתי את עצמי, בסיום הצבא מתמודדת על מקומי בפקולטה לפסיכולוגיה,
מתוך 1,200 מועמדים. זוכרת את היום שהגיעה התשובה מ"בצלאל", זוכרת את היום המרגש
שהגיע מכתב הקבלה המיוחל מהפקולטה לפסיכולוגיה וקרימינולוגיה שהשאיר אותי נפעמת!
לא נטשתי את היצירה בשום שלב בחיי. כל פעם היתה תקופה אחרת של התמכרות, אבל היא
תמיד היתה שם.(בדים, חוטים, תפירה ריקמה סריגה מגיל צעיר ובהמשך גילוי של עולם שלם
ומורכב של אמנות ויצירה).
מחברותי בביה"ס (גם באוניברסיטה) תמיד היו מוקפדות ומקושטות. חופש גדול, זמן נפלא להיזכר
בהכנות שלי כילדה לשנת הלימודים הקרבה. כיצד הייתי מכינה "שער" לכל מחברת ומעטרת
אותה בכל האמצעים האפשריים (אם רק היה לי הציוד של היום...עם כל החותמות, העטים,
הפאנצ`ים והידע של היום!!!).
הגיע היום והחלטתי להכין אותיות מעוצבות לרונה הקטנה והמדהימה.
היום זה פריט מאד שימושי. במרבית הבתים יש ממ"ד שמאפשר לנו משטח מגנטי של דלת שלמה.
הוראות הכנה -
הדפסת אותיות בגודל הרצוי מאתרים באינטרנט
או שימוש בשבלונות של אותיות בחנויות המיוחדות כמו "גן לי" המיועדות לגננות ומורות.
מיחזור (כמובן) של אריזת קורנפלקס.
ניירות מדוגמים.
מספרים ודבק.
קישוטים שונים.
וכמובן מגנטים (אפשר ממוחזרים מאלה שאתם מקבלים כפרסומות לתיבת הדואר ודלת הכניסה).
ניתן לעצב על פי הטעם האישי. במקרה שלי, לא העמסתי בשל העובדה שמקבלי האותיות אוהבים קוים
"נקיים" ומינימלסטיים. צריך להתחשב נכון?
רונה עדין לא יודעת לקרוא. היא היתה בת שלוש כשקיבלה את אותיות השם שלה שמקשטות את דלת
הממ"ד בבית, והתקבלו בשמחה גדולה.
זו יצירה כיפית!
הייתי מקשטת עוד....אבל הייתי מנועה.
וזו התוצאה!
נסו ותהנו.
עם ילדים גדולים ניתן ליצור יחדיו ולאפשר להם לקשט כרצונם.
ולרוץ בשמחה לעבר דלת הממ"ד ולעטר אותה באותיות שמם.
מישהו יכול ליעץ לי איך נגמלים מכניסה למטבח?
פעם עוד היתה בו דלת....
אני חושבת שאני מכורה.
לא יודעת להסביר למה אני כל הזמן מחפשת לעצמי עבודה?
למה?
למה מספר פעמים ביום חייבת להפעיל את מעבד המזון?
זה הרעש שלו שממכר?
העובדה שלי הוא עוזר?
מה הסיבה?
היכן עוברים גמילה?
עוד קרייקרים מלוחים..
עוד נשנושים!
כוס קמח לבן
חצי כוס קמח שיפון.
רבע כוס שמן זית.
חצי כף מלח, תימין, בזיליקום, אבקת שום, זעתר, שמיר מיובש, פטרוזיליה יבשה
כף בצל יבש
כף זרעי פשתן מושרים
כף גדושה שומשום
כף גדושה גרעיני חמניות
להוסיף בהדרגה מים רותחים כחצי כוס (יתכן ויהיה צורך להוסיף עוד...).
לשטח עם מערוך ע"ג נייר אפיה המותאם לגודל תבנית.
לחתוך בגלגלת לריבועים
לאפות עד שמשחים.
לקרר ו....נו אתם כבר יודעים...