פורסם ב-20 ביוני 2013, 23:16 במדור כללי
מי יכול לראות את היופי הזה ולהישאר אדיש?
מי??????
פגשתי בו שוב לאחרונה,
שנים רבות מאז ילדותי
כשאספתי את נוצותיו הנושרות
בפינת החי בקיבוץ של הדודה...
אני חייבת לדעת עליו יותר, אמרתי לעצמי ויצאתי לחיפוש ברשת.
טווס (שם מדעי: Pavo) הוא עוף במשפחת הפסיוניים. הוא מוכר עד מאוד בשל זנבו ההדור של הזכר, המשמש קריטריון לבחירה מינית המתבצעת כשהוא מציג אותו לראווה בפני נקבות בתקופת הרבייה.
הטווס האסייתי הטיפוסי השייך למין pavo כולל את הטווס ההודי המוכר ואת הטווס הירוק. הטווסית או טווס קונגו, היא עוף נדיר ביותר שהתגלה ב-1936 ושוכן ביערות קונגו. אורך גוף הטווס הוא כמטר אחד; גם מניפת נוצות הטווס מגיעה לאורך זה. בטבע הטווסים ניזונים מחלקי צמחים: עלי כותרת של פרחים וראשי זרעים; עם זאת מזונם המועדף הוא חרקים . הטווס צד בעלי חיים קטנים, דגים קטנים, ופרוקי רגליים על הקרקע, בנחלים רדודים ובאזורים עשביים. נחשים קטנים וזוחלים אחרים חביבים על הטווס החי באזורי פרא. הרכב הירקות מעניק לטווס את הסיבים התזונתיים הנחוצים לו לעיכול שריונות חרקים קשים ועצמות זוחלים קטנים. הטווס הוא אוכל בשר מתוך כורח, כלומר חלבוני בעלי החיים מהם הוא ניזון חיוניים לו לבריאותו ולהתרבותו.
הטווס הירוק הורג את הזוחלים הקטנים שמהם הוא ניזון על ידי גירוים לתקיפה חוזרת ונשנית, עד שהם מותשים. אז מצליף הטווס בטרפו ברגליו וכנפיו הקשים. טופרי רגליו משמשות גם כהגנה מפני טורפים.
טווסים מאכלסים אזורי סוואנה טרופית ויערות השוכנים בקרבת חופים.
יש קושי רב בהבחנה בין טווסים ירוקים צעירים לבין אמם. ישנן עדויות מסוימות הגורסות כי לטווס הירוק יש חיים חברתיים מורכבים אשר עשויים לכלול את אימוצם של טווסים צעירים בני שנה ושנתיים בידי אחיהם בני השלוש והארבע.
הקשר בין הטווס האב לבין צאצאיו עשוי לארוך זמן רב. טווסים בני שנה הנגמלים מטיפול אימם מצטרפים לרוב לתא החברתי של אביהם ובתוכו חיים.
לטווסים יכולת תעופה. טווסים ירוקים בג`אווה נצפו לעתים מתעופפים באזור הים אל איים קטנים בהם שוכנות ציפורים. עם זאת באופן כללי נמנעים הטווסים מתעופה פרט לצורך הגעה לענפי עצים, היכן שהם נחים. כל מיני הטווסים נוהגים לשבת על ענפי עצים החוסים על אזור מחייתם.
לטווס הזכר יש נוצות זנב ססגוניות ירוקות-כחולות או ירוקות. בנוצות יש סדרות "עיניים" הנראות בצורה מיטבית כאשר הטווס פורס את זנבו. לכל מיני הטווס יש ציצת נוצות בראשם. נוצות זנבו הן הנוצות הארוכות מבין כלבעלי חיים.
טקס חיזור! נדיר ביופיו.
לטווסת (נקבת הטווס) תערובת של נוצות בצבעי ירוק דהוי, חום ואפור. היא חסרת הזנב הארוך שיש לזכר אך בעלת ציצה. הנקבות יכולות אף הן להציג את נוצותיהן כדי להדוף סכנות או נקבות מתחרות מפני צאצאיהן.
בשבי יש לטווס מגוון רחב של גוני נוצות. מדובר במוטציות שנשמרו בשל רבייה מכוונת ע" האדם. נכללים בהם צבעי לבן, פחם, ארד, לשם (Opal), אפרסק, סגול ושילוב בין הנ"ל.
מתוך הויקיפדיה.
בילדותי ביקרתי אצל הדודה בקיבוץ "מזרע".
ילדה עירונית ביישנית.
זוכרת שנמשכתי מאד לכלוב הטווסים
שנראה כפלא בעיני.
מכל נסיעה רחוקה שכזו הייתי חוזרת עם נוצה או שתיים
מאושרת ושמחה.
שנים רבות חלפו מאז.
לא הזדמן לי לפגוש טווסים.
(חזירי בר...כן..!)
וכשהם החלו להלך ביננו בחווה דרומית
מיהרתי לצלם (איך לא?).
וגם צילום מיוחד שכזה.......נטיה לאבסטרקט...ניסיתי....
שם-טוב לוי - טווס הזהב :: Shem-Tov Levi - The Golden Peacock
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה