כמה משמח לפגוש אנשים טובים.
לפגוש אמרתי?
נו...לא בדיוק!!!
רגע...פגישה ברשת חברתית, היא אינה פגישה?
מי דיבר על סכנות ברשת?
אני למזלי פגשתי ניסים.
אנשים טובים באמצע הדרך...אנשים טובים מאד... נעמי שמר.
השיר מתנגן בראשי ואתם מוזמנים להיזכר.
פגשתי את דקלה Dikla Rosenfeld Furst המקסימה שבטוב לבה ובסיוע חברותיה
תרמו לנו לפנימיה, עוגות ועוד עוגות ועוד עוגות...
כדי לשמח את ליבם של החניכים/תלמידים והצוות.
את ט"ו בשבט חג האילנות, הן הפכו ל -"חג השמחה והשוקולד".
ארגזים עמוסים ובתוכם עוגות ופתקים חמודים חיכו לנו בשער.
"חג שמח מילדי כתה א' זכרון-יוסף חיפה".
מי אמר שזה מובן מאליו? מי אמר?
התרגשות אחזה בי, הרי זה ביה"ס בו התחנכו בנותי פעם...פעם...
ארגז עמוס בכל טוב הגיע אלינו ע"י ליאת החביבה שגייסה צוות שלם בבנימינה.
אורלי החיפאית, גייסה את הורי כתות א', טרחה ואספה.
ואני התגייסתי לחתוך עשרות של עוגות בחדרי הקטן.
לבי התרחב למול כל הטוב הזה שזכינו בו היום.
תודה לכל מי שטרח, השקיע, הקדיש, תרם לנו והביא אור אל מעבר לשער הירוק.
מרחב בו מתחנכים נערים ונערות מכל רחבי הארץ
על מנת לללכת בדרך בטוחה יותר אל עתיד טוב יותר!!!
הגיע העת לערוך שולחן. הילדים והצוות המומים מהשפע...
וזה לא הכל....בימים הקרובים מחכה לנו פעילות נוספת
ואנו מסודרים עם עוגות גם לפעילות זו.
את הפתקים הקטנים, הברכות והאיחולים, של הילדים הקטנים תלמידי א' ואימהותיהן
אספתי . מחמם את הלב.
איזו דרך נפלאה של הורים לחנך את ילדיהם לנתינה.
מדמיינת את הקטנים הללו מסייעים לאמא לבחוש בקערה, ללקק שוקולד...חחחהה
אולי להכין עוגיות, לארוז ולהתרגש בעת המסירה.
תודה לכל החמודים ולאמהות הנפלאות.
הצוות שלנו מסייע והידיים כבר מושטות לעבר העוגה נוטפת השוקולד.
הם מגיעים טיפין טיפין...
וגם תה צמחים מחכה בכדים.
יש לנו אורחים היום, אורחים חשובים, חיילים במדים
שבאו לסייע ולהתארח.
גם הם נהנו מדברי המאפה שנעשו מכל הלב.
וכך זה נראה לפני כל השמחה הגדולה הזו...
אז תראו מה נתינה (ושוקולד) עושים לילדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה