לבקר אחרים, ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים - זאת יכול כל אחד לעשות.
אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה - לכך דרושים כשרון מיוחד והשקעת מאמץ.
לעלבון השב בשתיקה.
כשפוגעים בך, אל תשיב באותה מטבע.
אז תהיה ראוי לכבוד אמיתי, כבוד שהוא כבוד פנימי, כבוד הבא ממקור עליון.
לעולם אל תבטל את דברי חברך ותאמר שזה שקר.
אף שנדמה שהוא מחריב את האמת - אתה עשה את שלך, וגלה את האמת שבלבבך.
עשה טוב ואז הרע, ממילא יפול.
למה לא מחייבים אנשים להוציא רשיונות למלים מסויימות כמו שמוציאים רשיון לאקדח?
{ מתוך הספר "שתהיי לי הסכין" }
חומר למחשבה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה