"אשה - למטבח" הוא צעק מבעד לחלון המכונית, בזילזול שכזה.
הייתי ילדה, שמעתי את הטון הכועס, אימתני משהו.. וניסיתי להבין........האם לאחוז בהגה רק גבר יכול?
האם כשאהיה גדולה אוכל גם אני לנהוג ולהיות עצמאית?
או תמיד אהיה תלויה בגבר שלידי?.
"אשה – למטבח" היה נושא השיחה שעלה במיפגש המבוגרים בערב שישי.
אחת החברות מספרת על פגיעה מגבר שצעק לעברה בכביש הסואן כשנהגה בזהירות
ואולי קצת באיטיות והוא כעס על עצירת התנועה. השיחה
היתה עירנית וקול הגברים נשמע .
"אשה - למטבח " היא אינה מתאימה להיות לוחמת.
די לה שתשב במשרד, ליד שולחן, יפה, זוהרת ומאופרת.
מה לה ולנהיגה בטנק כבד?
אבל אז נכנסה החיילת במדים, בת השכנים, גאה בעצמה, עם נעליים גבוהות, מדים מאובקים –
והוכיחה אחרת..........אשה יכולה הכל......אם היא רוצה!.
בחדשות נאמר כי הוקמה
יחידת טנקיסטיות גאות, נוהגות בכלי המיפלצתי וסוגרות שבתות בדיוק כמוהם....לא
פחות!.
"אשה - למטבח" כך שמעה במהלך חייה, גם כאשר לא היא נהגה.
כשגדלה, החליטה להוכיח אחרת.
היא לא מוותרת.. מה זאת אומרת? אז מה אם הם צעקו בכעס וחוסר סבלנות על הכביש?
מתוך אגו נפוח ללא כיסוי!
היא תהיה עצמאית, לא תלויה באיש. כי היא יכולה בדיוק כמוהו.
ממש לא פחות!
"אשה – למטבח"! אמרה סבתא!.."זה היה משפט של פעם....אין לו מקום היום".
אנחנו הנשים יכולות לעשות הכל.
להיות טייסות, רופאות ומדעניות גרעין.. ולזכות בפרס נובל.
היו ימים. אנחנו היום במקומות אחרים. לא עוד!
